שבועות מדוע חג השבועות נקרא עצרת?

[Elia]

ולא חג פסח או סוכות שגם עוצרים ממלאכה?

 

[עמך]

כמה טעמים:
החג אינו קשור לתאריך אלא אחר מ"ט יום עוצרים ממלאכה, כמו"כ שמ"ע ושביעי של פסח נקראו בתורה "עצרת",

בנוסף גם לא נעשו בהם נסים שעליהם עושים את החג, [מתן תורה לא היה לכו"ע בו' סיון], אלא אחרי החג יש עוד חג להיות ולשמוח עם ה', [לרמב"ן שמ"ט הימים הם כחול המועד של פסח].

ובספורנו ויקרא פרק כג פסוק לו (פרשת אמור)
"ובהיות שהיה יום החמשים ליציאת מצרים יום מתן תורה אשר בו נעצרו ישראל יחדו לעבודת האל יתברך קראוהו רבותינו ז"ל עצרת. אמנם בתורה לא הוזכר אותו היום בזה השם כלל וזה מפני שקלקלו ישראל את המושג בעצירתם ויתנצלו את עדים מהר חורב"

 

[הרב מרודוש]

נראה לי יותר פשוט
שאין בו שום מצוה מלבד מה שעוצרים ממלאכה
וכעי"ז שמיני עצרת

 

[צריך עיון]

ובספורנו ויקרא פרק כג פסוק לו (פרשת אמור)
"ובהיות שהיה יום החמשים ליציאת מצרים יום מתן תורה אשר בו נעצרו ישראל יחדו לעבודת האל יתברך קראוהו רבותינו ז"ל עצרת. אמנם בתורה לא הוזכר אותו היום בזה השם כלל וזה מפני שקלקלו ישראל את המושג בעצירתם ויתנצלו את עדים מהר חורב"

אלא דלפי זה צריך ביאור מה ראו רבותינו בעלי התלמוד לקרוא דוקא לחג השבועות בשם 'עצרת' ואין בלתו

ומכבר שמעתי בזה ביאור בזה מפי ג''א שליט''א
אך ארצה לשמוע דעת חו''ר ביהמ''ד לבאר בזה

 

[מתקרב]

ולא חג פסח או סוכות שגם עוצרים ממלאכה?

כידוע בתורה חג שבועות לא נקרא עצרת רק שמיני של סוכות ופעם אחת שביעי של פסח
וכל מה שששבועות נקרא עצרת הוא בלשון חז"ל במשניות ומפורסם הרמב"ן באמור " והנה היא שמינית "עצרת היא" כי שם נעצר הכל וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה' ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם וקדש יום שמיני כשמיני של חג והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן וזהו מאמרם (חגיגה יז) שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב ותשלומין דראשון הוא כי הוא אצילות הראשונים ואינו כאחדות שלהם ולכך יזכיר בפרשת כל הבכור (דברים טז טו) בשלש רגלים חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות שבעת ימים ולא יזכיר השמיני כי שם אמר יראה כל זכורך וגו' והנה זה מבואר"
אולם הרמב"ן בראה לא נראה כן עיי"ש

 

[רצון]

ומכבר שמעתי בזה ביאור בזה מפי ג''א שליט''א

היה נא 'דולה ומשקה' ולא רק 'דולה ומקשה'..

 

[גרינפלד]

ערוך השלחן סימן תצד:
וחכמינו ז"ל קראו יום טוב זה "עצרת", וכבר דברו מזה המפרשים.ולי נראה דהנה התרגום בכל מקום מפרש "שבועין". ובפינחס בפסוק ד"וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם" (במדבר כח כו), תרגם אונקלס "במיעצרתכון" כלשון חכמים. ואולי מפני שבמעמד הנבחר נצטוו "אל תגשו אל אשה". ובדוד כשבא אצל אחימלך כתיב (שמואל א כא ו): "כי אשה עצורה לנו". ועל זה רמזו שהתורה ניתנה בקדושה ובטהרה, ולזכר זה קראוהו חכמים בלשון "עצרת".​

 

[דברי התלמיד]

ולא חג פסח או סוכות שגם עוצרים ממלאכה?

מה שקשה זה רק על לשון חכמים אבל בלשון קרא זה הפוך חג השבועות נקרא חג השבועות (דברים טז י) או חג ביכורים (במדבר כח כו) ושביעי של פסח נקרא עצרת (דברים טז ח) וכן יום אחרון של חג (במדבר כט לה)

ועל השאלה עצמה שהקשה Elia תירץ החזון יחזקאל (ערכין פ''א ה''ד) שעצרת זה מלשון לעצור והפי' שבסוכות יש ישיבה בסוכה ונטילת לולוב וכן בפסח קרבן פסח אכילת מצה ולכן לא נקראו עצרת כי זה לא רק לעצור ממלאכה אלא עוד מצוות אבל שבועות שאין הזה מצוה חדשה אלא רק לא לעשות מלאכה אז נקרא עצרת שרק עוצרים ממלאכה
(ולפי''ז מסביר למה בתורה קראים לשבועות שבועות כיון שפעם היה ביהמ''ק והיה קרבן העומר ולא רק לשבות ממלאכה לכן נקרא שבועות אבל בזמן חכמים שלא היה ביהמ''ק נקרא עצרת רק לעצור ממלאכה)

 

[רצון]

מדרש לקח טוב פרשת פנחס

אמר רבי טוביהו ברבי אליעזר ז"ל חזרתי על כל עניני המועדות ולא מצאתי חג שבועות שנקרא עצרת. ורבותינו ז"ל קראו בכל מקום עצרת לחג השבועות והוא לשון תרגום דאמר אנקלוס הגר בעצרתכון.

 

[רצון]

ועל זה רמזו שהתורה ניתנה בקדושה ובטהרה,

כמדומה שכעי"ז כתב הקדושת לוי.