ברוך שפטרני בבת מצוה

[עיני לשמיא נטלת]

למה שלא יאמר האב ברוך שפטרני על בתו שהגיעה למצוות

 

[חכימא]

ומי אמר שלא יאמר?
רק בציבור לא יאמר.

 

[שר האוצר]

למה שלא יאמר האב ברוך שפטרני על בתו שהגיעה למצוות

ומי אמר שלא יאמר?
רק בציבור לא יאמר.

נהגו לברך הברכה כשעולה לתורה שאז ניכר חיובו במצוות וכמבוא' במג"א
וזה אינו שייך בבת

אגב הגאו' ר"א גניחובסקי הציע פעם שאדם שהתחיל לברך ברכה שאינה צריכה והזכיר שה"ש יסיים שפטרני וכו' (ויל"ד בזה דנוסח הברכה מכוון כשבנו לפניו)

 

[חכימא]

נהגו לברך הברכה כשעולה לתורה שאז ניכר חיובו במצוות וכמבוא' במג"א
וזה אינו שייך בבת

בבת שייך כשמזמנת.

 

[עיני לשמיא נטלת]

נהגו לברך הברכה כשעולה לתורה שאז ניכר חיובו במצוות וכמבוא' במג"א
וזה אינו שייך בבת

אבל זה רק זמן מתאים שנהגו בו. ולא סיבת הברכה.
וכי מפני שאין זמן מיוחד הניכר כדי לייסד עליו מנהג, תתבטל הברכה?

 

[עיני לשמיא נטלת]

בבת שייך כשמזמנת.

וכן כשנעשית שליחה להפרשת חלה ותרו''מ ופדיון מעשר שני ונט''ר
לדעת רש''י המתבארת בדברי מהרי''ט אלגזי בכורות פ"ד אות נ סק"א ד"ה ואפילו אם
שבמופלא סמוך לאיש אינו יכול להיות שליח.
וכן דעת המנ''ח מצוה תק''ז סק''ד.

 

[וחי בהם]

למה שלא יאמר האב ברוך שפטרני על בתו שהגיעה למצוות

כמדומני הפרי מגדים דן על זה - איני זוכר מקומו.

 

[שר האוצר]

כמדומני הפרי מגדים דן על זה - איני זוכר מקומו.

יעוי' בתשו' המצורפת וציין גם לדברי הפמ"ג

 

[תורה תמימה]

בשו"ע או"ח (רכה,ב) כ' הרמ"א: יש אומרים שמי שנעשה בנו בר מצוה, יברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה", וטוב לברך בלא שם ומלכות.

ובמגן אברהם (סק"ה) כ' ב' טעמים מדוע יש לברך ברכה זו, א. שעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו, ב. כ' הלבוש איפכא שעד עכשיו הבן נענש בעון האב.

ובפרמ"ג (א"א סק"ה) כ' שיש נפק"מ בין ב' הטעמים, האם יש לברך גם על נקבה שהגיעה לי"ב שנים, דלפי הטעם של חיוב חינוך, י"ל שאין מחויב לחנך בתו קטנה, וגם למ"ד מחויב אין בה כ"כ מצוות שמחויב לחנכה בקטנותה, ולפי הטעם שבנים קטנים נענשים בעוונות האב, אין לחלק בין זכרים לנקבות (וכן משמע ברמב"ם פ"ו מתשובה ה"א), וגם על נקבה יצטרך לברך ברוך שפטרני.

ובבראשית רבה (סג,י) אמר רבי אלעזר צריך אדם להיטפל בבנו עד י"ג שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מענשו של זה.

ובחי' הרד"ל שם כ' משמע דווקא בנו אבל בתו לא, ולפי"ז אין הטעם בשביל שעד עתה היה אביו נענש על מה שעובר הקטן כאשר חשבו האחרונים ז"ל, שא"כ גם בבתו כן, אלא עיקר הכוונה על חיוב ללמד תורה לבנו, ובארתי בס"ד בארוכה בדרוש לבר מצוה של בני המנוח החריף ירא וחרד מהור"ר חיים יונה לוריא ז"ל אחרון של פסח תקצ"ז.

וכ' שם הפרמ"ג שאשה שנעשה בנה בר מצוה ואין לו אב, אין צריכה לברך ברוך שפטרני, דבין לפי הטעם של חיוב חינוך, אשה אינה מחויבת בחינוך בנה, ולפי הטעם שהבן נענש בעוון האב, אפשר שאין הבן נענש בשביל חטא אמו, וכן מסתבר ודאי מדכתיב "פוקד עוון אבות על בנים".

אולם בבית אלהים (למבי"ט, שער התשובה פ"י) כ' בפשטות שבן נענש גם על עוון אמו. [ועי' אור החיים (ויקרא כ,ט), ונו"ב מהדו"ק (יו"ד סי' סט) וכלי חמדה (אחרי אות ז')] מספר קב ונקי.

 

[הצעיר שבחבורה]

ובפרמ"ג (א"א סק"ה) כ' שיש נפק"מ בין ב' הטעמים, האם יש לברך גם על נקבה שהגיעה לי"ב שנים, דלפי הטעם של חיוב חינוך, י"ל שאין מחויב לחנך בתו קטנה, וגם למ"ד מחויב אין בה כ"כ מצוות שמחויב לחנכה בקטנותה, ולפי הטעם שבנים קטנים נענשים בעוונות האב, אין לחלק בין זכרים לנקבות (וכן משמע ברמב"ם פ"ו מתשובה ה"א), וגם על נקבה יצטרך לברך ברוך שפטרני.

ובמ"ב העתיק רק את הטעם של חיוב חינוך.