סדרת מאמרים - בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון' | פורום אוצר התורה סדרת מאמרים - בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון' | פורום אוצר התורה

סדרת מאמרים בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון'

כתב רש"י בברכות דף מה: וז"ל:

"הא בבונה ירושלים. שהיא סוף הברכות הרי זה משובח וכן בסוף ברכות דקריאת שמע שחרית וערבית ואחר כל ברכותיו דקתני בברייתא הרי זה משובח אחר גמר כל ברכותיו קאמר ואחר כל ברכותיו דקתני הרי זה מגונה בסוף כל ברכה וברכה קאמר".

היינו שרש"י אומר שיש לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל שבשחרית.

וכן כתב הרבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות (דף ל"ג: מדפי הרי"ף) וז"ל:

"ונמצינו למדין שצריך שיאמר האדם אמן אחר סיום התפלה כשיגיע להמברך את עמו ישראל בשלום אמן וכן צריך לומר אמן אחר גאל ישראל שהוא סיום ואין בזה הפסקה כיון שצריך לאומרו וכ"כ רש"י ז"ל".

ולכאורה צריך עיון, שהרי זה הפסק בין גאולה לתפילה.

ובאמת כן כתב בשו"ת הרא"ש בכלל ד' אות י"ב, וז"ל:

"ואמן שעונין אחר פסוקי דזמרא יש לענותו אחר חי העולמים שהיא סוף הברכה ולא אחר מהולל בתשבחות ובערבית אחר שומר עמו ישראל לעד שהיא ברכה אחרונה שאחר קריאת שמע כדתנן בערבית אומר שתים לפניה ושתים לאתריה וברכה של יראו עינינו נתקנה אחר כך כשהיו מתפללין בבתי כנסיות של השדות. וטעמו של הרב שכתב שאין אומרים אמן בשחרית כדי שלא להפסיק בין גאולה לתפלה".

וכן משמע ברמב"ם בהלכות תפילה פרק ט' הלכה א', וז"ל:

"סדר תפלות הציבור כך הוא בשחר כל העם יושבים ושליח ציבור יורד לפני התיבה ועומד באמצע העם ומתחיל ואומר קדיש וכל העם עונים אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא בכל כחן ועונין אמן בסוף קדיש ואחר כך אומר ברכו את יי' המבורך והם עונים ברוך יי' המבורך לעולם ועד ומתחיל ופורס על שמע בקול רם והם עונים אמן אחר כל ברכה וברכה. והיודע לברך ולקרות עמו קורא עד שמברך גאל ישראל".

משמע שאין עונים אמן.

אמנם הרבינו יונה שהבאנו לעיל מבאר, שסברת הרמב"ם שאין עונים אמן על גאל ישראל – אין זה משום הפסק בין גאולה לתפילה, אלא משום שזה ברכה אחת.

וז"ל:

"ומתוך כך אמר (=הרמב"ם) שאחר שומר את עמו ישראל לעד שאומר ערבית יענה אמן אבל לא אחר גאל ישראל של שחרית מפני שבערבית הם שתי ברכות אבל בשחרית שאינו אומר אחר ק"ש אלא אמת ויציב בלבד אינו עונה אחריה אמן".

וכן המאירי (ברכות דף ד:) סובר, שיש לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל, וז"ל:

"אעפ"י שיש לו לסמוך גאולה לתפילה אומר הוא אמן אחר גאל ישראל שבשחרית ואחר חתימת השכיבנו בערבית כדין כל סוף ברכה אחרונה שעונה אחריה אמן".

והטור ( או"ח סימן ס"ו סעיף ז') פוסק להלכה שאומרים אמן אחר ברכת גאל ישראל, וז"ל:

"וגומר כל הברכה וחותם ברוך אתה ה' גאל ישראל. ואומר אמן אפילו יחיד אחר ברכותיו, כיון שהוא סיום של סדר ברכות".

אמנם הבית יוסף שם כותב, וז"ל:

"ועכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל - ולאו משום דסברי כהרמב"ם, אלא טעמא דחשבי ליה הפסק בין גאולה לתפילה, וכבר כתבתי בסימן נ"א שעל פי הזוהר נהגו שלא לומר אמן אחר גאל ישראל".

וכן פסק הבית יוסף להלכה בשולחן ערוך שם, וז"ל:

"אינו אומר אמן אחר גאל ישראל משום דהוי הפסק".

וכן כתב בספר מגיד מישרים (משלי פרק כ"ג), שעבירה היא לומר אמן על גאל ישראל. וז"ל:

"והטוב בעיניך מה שעשית אמש להפסיק בין גאולה לתפלה כי באותה שעה גרמת שתיפול כנסת ישראל על ידך והפרדת אותה מן זוגה ובעבור זה קמו מקטרגי עליך לולא שאני וחיילותי התפללנו לפני הקב"ה שירחם עליך לכן מכאן והלאה הזהר מאד אל תפסיק כלל ואפילו בעניית אמן וחוץ מכבוד ר' יעקב שאמר מצוה לענות אמן אחר גאל ישראל לא ירד לעומקן של דברים. אדרבה עבירה היא בידו ולא מצוה ולכן אין להפסיק כלל".

אמנם הרמ"א שם חולק, וס"ל שיש לענות אמן. וז"ל:

"ויש אומרים דעונין אמן וכן נוהגין לענות אחר השליח ציבור אמן אבל אם התפלל לבד אין עונין אמן".

וכן כתב בדרכי משה, אך שם הוסיף שאפילו יחיד עונה אמן על ברכת עצמו, וז"ל:

"ונ"ל מאחר שהמנהג שלנו שעונים אמן אחר השליח ציבור כשמסיים גאל ישראל א"כ אין אנו חוששין להפסק בזה א"כ גם יחיד יאמר אמן אחר ברכת עצמו כמו בישתבח".


מצו"ב קישור למאמר הקודם:
 
חלק א':
 
חזור
חלק עליון