פסח, חודש ניסן פסח כשר ושמח?

[אלף בית]

פסח
כשר
שמח
=
400
כמנין השעבוד

גם אותיות האמצעיות (ס,ש,מ) כמניין השעבוד!

 

[ממגד שמים]

וכי יש פסח שמח בלי שהוא יהיה כשר?

אבל יש - למרבה הצער- פסח כשר, ואפילו מהודר, בלי שמח ודו"ק.

 

[צל עובר]

אבל יש - למרבה הצער- פסח כשר, ואפילו מהודר, בלי שמח ודו"ק.

אין.
גם בפסח יש דין שמחה... חג שמח!

 

[חכם לכשירצה]

וכי יש פסח שמח בלי שהוא יהיה כשר?

בלת"ק
א. מה המקור של הברכה הזאת? יש לה מקור אמיתי? או כך רגילים בנ"א.
ב. כן יכול להיות שמח בלי שיהיה כשר, ויכול להיות כשר ולא שמח. ומ"מ גם אם יש לזה מקור ואחד כלול בשני כך דרכם של ברכות שמרחיבים כמו שמצאנו בהרבה מקומות והדברים פשוטים ובהירים.

 

[ממגד שמים]

אין.
גם בפסח יש דין שמחה... חג שמח!

אין מקור וישנה מציאות עגומה. [-בחלק מהבתים שלנו מרוב חומרות]
ודו"ק.
ואמרתי למישהו "הנזהר ממשהו חמץ מובטח לו שלא יחטא- אולם אם על סמך זה הוא כועס וצועק- אזי כבר חוטא הוא תומ"י בפועל ממש.

 

[גנזי נסתרות]

א. בפסח אנשים מקפידים עד ככלות הכוחות לנקות ולהכשיר את הבית מכל גרגר חמץ (כולל לגרד את הקירות... שו"ע), ומשכך מגיע האיחול, "פסח כשר". שחלילה לא יתברר שכל העמל והטרחה היו לשווא.

וידוע הסיפור אצל הרה"ק בעל הצמח צדק זיע"א שהיה לו חסיד אחד מחמיר ביותר שלא היה אוכל חוץ מביתו כל הפסח ולכן לא בא אל רבו משך כל החג, באחרון של פסח שכידוע מקילים בחומרות הפסח בא החסיד אל הצמח צדק זיע"א וכשבא ליטול שלום אמר לו הרבי, "לך תסתכל בבאר שבחצרך ותראה שנכשלת בכל החג באיסור חמץ גמור בעין", ואכן החסיד מצא שם כיכר לחם צפה בתוך המים, כששב אל רבו בבכיות עצומות על חטאו הנורא, שאל את רבו בכאב "אמאי דווקא אני שכ"כ מקפיד על כל מיני חומרות נכשלתי בזה, וכן אם הרבי ידע מזה אמאי לא שלח להודיענו" וענה לו הצמח צדק על שאלתך הראשונה התשובה שהיות וסמכת על כל החומרות וההידורים שלך, שכחת את העיקר, לבקש ולהתחנן להקב"ה שיצילך ממשהו חמץ, ועל שאלתך השניה, הרי לא היית כאן כל החג, ואיך אוכל לדעת מה נעשה עימך? הצדיק תיקן לו דרך תשובה והחסיד יצא מאת פני הקודש בדמעות אך במסר מחזק ומחייב

 

[אחד התלמידים]

ב. כן יכול להיות שמח בלי שיהיה כשר,

אולי הוללות. לא שמחה

 

[חכם לכשירצה]

אולי הוללות. לא שמחה

אדם רגיל מן השורה שבשגגה נשאר לו חמץ היכן שהוא בביתו או חמור מזה במאכליו, שם הפסח היה שמח, שמחה של מצווה גדולה עד למאוד, בלי שום חשש הוללות אבל כשר הוא בהחלט לא היה כשר