חידה בהלכה נהפכו המועדות

[אוהב ספר]

איך יתכן שיהיה אדם חייב לקרות מגילת אסתר בלילה, ובו בלילה לאכול כזית מצה בהסיבה בסוכה?
(לא, אני לא צוחק ולא השתבשתי...)

 

[אחד יחיד]

הנמצא בארץ ישראל במקום שאין בו אנשים, אבל הוא יודע שהיה מוקף חומה בימות יהושע בן נון.
והוא יודע שהיום ט"ו לחודש, אך אינו יודע איזה חודש.
ההלכה היא שהוא צריך לעשות את כל המצוות של ט"ו בכל החודשים.

 

[אחד יחיד]

הנמצא בארץ ישראל במקום שאין בו אנשים, אבל הוא יודע שהיה מוקף חומה בימות יהושע בן נון.
והוא יודע שהיום ט"ו לחודש, אך אינו יודע איזה חודש.

או לחילופין, נמצא בכל מקום שהוא - אבל אינו יודע אם היום י"ד או ט"ו וכן אינו יודע איזה חודש היום.

 

[הרב מרודוש]

הנמצא בארץ ישראל במקום שאין בו אנשים, אבל הוא יודע שהיה מוקף חומה בימות יהושע בן נון.
והוא יודע שהיום ט"ו לחודש, אך אינו יודע איזה חודש.
ההלכה היא שהוא צריך לעשות את כל המצוות של ט"ו בכל החודשים.

לכאו' בעי למיכל נמי פירות שמא שבט עכשיו....

 

[בן ליש]

האם הוא מחוייב לקרוא מגילה מספק? (זה תלוי אם זה דרבנן או דברי קבלה?), (והאם גם יל"ד בזה רוב זמנים שאינו אדר).

 

[אוהב ספר]

(והאם גם יל"ד בזה רוב זמנים שאינו אדר).

א"כ יהיה ג"כ רוב דאינו תשרי וניסן, וזה כבר מפורש בביאור הלכה דאינו כן

 

[בן ליש]

א"כ יהיה ג"כ רוב דאינו תשרי וניסן, וזה כבר מפורש בביאור הלכה דאינו כן

היכן הביאוה"ל?
(ובזכרוני שבענין רוב זמנים יש איזה רש"ש, ושמא אני טועה?).

 

[אוהב ספר]

היכן הביאוה"ל?

ריש סי' שד"מ

ביאור הלכה על אורח חיים שדמ – ויקיטקסט

he.wikisource.org

 

[בן ליש]

א"כ יהיה ג"כ רוב דאינו תשרי וניסן, וזה כבר מפורש בביאור הלכה דאינו כן

באמת בביאור הלכה שם בהמשך, דן בזה דאיכא רוב זמנים,
ותי' דהוי קבוע (מג"א), ודן בזה אי מדאו' חשיב קבוע, או רק רבנן עשאוהו כקבוע,
ואי נימא דרק רבנן עשאוהו קבוע יל"ע אם עשואוהו כן רק לענין שבת דאו' וחמירא, ושמא לענין מגילה דרבנן הוי ספק ולקולא,
וביותר שי' הר"ן שם בשבת דמותר לו לילך חוץ לתחום דתחומין דרבנן.

 

[בן ליש]

הנה בשבת ס"ט גבי ההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת, (דמונה ששה ימים וכו'),
איתא דמה שחייב בקידוש והבדלה הוא "לזכרון בעלמא שיהא לו שם יום חלוק ולא תשתכח תורת שבת ממנו" (לשון רש"י),
וצ"ע מ"ט אינו חייב משום ספד"א לחומרא,
ויש שתי' בזה משום ספק ברכה לבטלה, או דקידוש בעי בודאי ולא מסופק,
ובקוב"ש ביצה תי' דבירוש' משמע דבאמת מדאו' אזלי' בתר רובא, ואסור במלאכה מדרבנן, (ולפי הקוב"ש לכאו' אינו חייב במצה וסוכה).