גיל הנעורים| דף 2 | פורום אוצר התורה גיל הנעורים| דף 2 | פורום אוצר התורה

גיל הנעורים

אתן דוגמא אחת לגישה בריאה יותר ודון מינה ואוקי באתרא - שמירת העיניים:
זה לא יותר בריא בעיני.
בעיני יותר בריא לשים הכל על השולחן.
כן השי"ת ברא בכל גבר בריא טבע של תאוות בעניני קדושה.
תפקידינו להלחם ולהשיח את הדעת מממחשבות אלו.

כל הפטנטים להתחמק מהצפת הנושא בעיני היא לא חכמה כלל.
ולהפך זה יוצר מצג כאילו הטבע של תאוות אלו הוא אסור מוזר ועדיף לא לדבר עליו.

מה הבעיה לומר לבחור ישיבה שאם נשים לא היו מענינים אותו הוא לא היה מתחתן.
ותפקידו להלחם בזה עד שימצא את זיווגו.
 
זה לא יותר בריא בעיני.
בעיני יותר בריא לשים הכל על השולחן.
כן השי"ת ברא בכל גבר בריא טבע של תאוות בעניני קדושה.
תפקידינו להלחם ולהשיח את הדעת מממחשבות אלו.

כל הפטנטים להתחמק מהצפת הנושא בעיני היא לא חכמה כלל.
ולהפך זה יוצר מצג כאילו הטבע של תאוות אלו הוא אסור מוזר ועדיף לא לדבר עליו.

מה הבעיה לומר לבחור ישיבה שאם נשים לא היו מענינים אותו הוא לא היה מתחתן.
ותפקידו להלחם בזה עד שימצא את זיווגו.
אתה צודק מאד שזה בריא לשים הכל על השולחן.
אבל בכל אופן, לתקוע גם במקום שלא צריך זה לא עוזר.
מספרים על רבנית אחת [אינני זוכר מי] שדפק אצלה אחד מחסידי בעלה וכל הזמן הביט לקיר באופן מוגזם.
היא אמרה לו "עדיף שתסתכל עלי ותחשוב על הקיר מאשר שתסתכל על הקיר ותחשוב עלי..."
המושגים ה'קדושים' וה'יסודיים' הללו מדי חשובים מכדי שנבזבז אותם על מבטים וחיוכים נבוכים בכל פעם שמזכירים אותם.
ומי שעובד עם בחורים מרגיש זאת.
[אם כי כמדומני שאצל הציבור החסידי זה פחות ככה - ומאותה סיבה, כשאומרים שם 'יסוד' זה קודם כל ספירה מי' ספירות, אחרי זה זה גם שייך לכאן. וכו'.]
 
כל הפטנטים להתחמק מהצפת הנושא בעיני היא לא חכמה כלל.
ולהפך זה יוצר מצג כאילו הטבע של תאוות אלו הוא אסור מוזר ועדיף לא לדבר עליו.
אין כונתי לפטנטים כאלו כלל
אלא טכנית כמש"כ להרחיב את הנושאים האלו כפי שהם באמת ולא להתמקד בה"ת אחת שלהם.
כמובן במקום שצריך בפרוטרוט לדבר על נושא זה, הרי זה חשוב מאד!
 
בשנים האחרונות חל שינוי עצום בתחום.
כל הנושא הזה התחיל להיות במודע רק בשנים האחרונות, והציבור מעדיף להמשיך להדחיק את זה לפינה [ובצדק].
אמא שלי כשנכנסתי לישיבה קטנה העלתה לי את הנושא למודע, בלי להאריך מידי.
אבל נראה לי שאשכול זה מיותר אחר בקשת מחילה.
 
אבל אצל הבחורים זהו נושא שאסור לדבר איתם.
ושאלתי האם זה נכון?
אין בזה כללים יש חלק שכן מדברים ויש חלק שלא
לענ"ד הנזק כשלא מדברים גדול יותר מאלו שכן מדברים
ויש להרחיב בזה הרבה ואכמ"ל
 
כל הנושא הזה התחיל להיות במודע רק בשנים האחרונות, והציבור מעדיף להמשיך להדחיק את זה לפינה [ובצדק].
בשנים האחרונות גילו את הנזקים שזה עושה
רק אזכיר את מאמר אחד החכמים
הילד שלך ידע הכל השאלה רק באיזה צורה זה יונגש לו
אני לא מתכוין רק לעניני קדושה
יש בזה גם הרבה בעיות בגשמיות
 
מספרים על רבנית אחת [אינני זוכר מי] שדפק אצלה אחד מחסידי בעלה וכל הזמן הביט לקיר באופן מוגזם.
היא אמרה לו "עדיף שתסתכל עלי ותחשוב על הקיר מאשר שתסתכל על הקיר ותחשוב עלי..."
המושגים ה'קדושים' וה'יסודיים' הללו מדי חשובים מכדי שנבזבז אותם על מבטים וחיוכים נבוכים בכל פעם שמזכירים אותם.
ומי שעובד עם בחורים מרגיש זאת.
[אם כי כמדומני שאצל הציבור החסידי זה פחות ככה - ומאותה סיבה, כשאומרים שם 'יסוד' זה קודם כל ספירה מי' ספירות, אחרי זה זה גם שייך לכאן. וכו'.]
כל קיצוניות באה להלחם במשהו פנימי הפוך!!!
אין הבדל בין אותו אחד שמסובב עניו וכו' לאחד שח"ו רואה כל דבר
רק שהוא יר"ש אבל הפנימיות שלהם בעיתית אותו דבר!!
 
חזור
חלק עליון