שימוש בכלים טכנולוגיים ללימוד התורה (1 צופה)

[אור חדש]

כיצד משפיעה הטכנולוגיה (מאגרי מידע תורניים וכיו"ב) על איכות הלימוד? האם יש חיסרון מבחינת השקעה אישית?

 

[אם היו]

האם יש ענין להשקיע בלחפש את הספר בידיים דוקא?

 

[סלבודקאי]

האם יש ענין להשקיע בלחפש את הספר בידיים דוקא?

זו לא שאלה טכנית. ככל שמאגרים מריצים כמויות של ספרים ומראה מקומות וכיו"ב, ממילא קיימת השלכה רחבה על סגנון הלימוד העיוני.

 

[אם היו]

זו לא שאלה טכנית. ככל שמאגרים מריצים כמויות של ספרים ומראה מקומות וכיו"ב, ממילא קיימת השלכה רחבה על סגנון הלימוד העיוני.

אם תוכל להרחיב.

 

[יודע רזי תורה]

הבעיה הגדולה זה שאתה לומד נגיד דרך אוצר החכמה או שו"ת בר אילן אז נגררים לדברים שלא תכננתה ללמוד ואז בסוף הלימוד אתה יוצא בלי כלום

 

[אם היו]

הבעיה הגדולה זה שאתה לומד נגיד דרך אוצר החכמה או שו"ת בר אילן אז נגררים לדברים שלא תכננתה ללמוד ואז בסוף הלימוד אתה יוצא בלי כלום

זו כבר בעיה של משמעת עצמית (שלא פוגשת דווקא בלימוד אלא בכל פעם שיושבים ליד המחשב) ולא קשורה לבעיה בלימוד.

 

[אור חדש]

הבעיה הגדולה זה שאתה לומד נגיד דרך אוצר החכמה או שו"ת בר אילן אז נגררים לדברים שלא תכננתה ללמוד ואז בסוף הלימוד אתה יוצא בלי כלום

מעבר לזה, בנאדם מקבל תחושה שאין צורך להשקיע בלימוד רציני אם גם כך הוא יקבל על מגש של כסף את כל הציטוטים הדרושים לו לכתיבת חבורה או חידושי תורה. וגם מי שמבין שזה לא הדרך אבל בלי שירצה הוא נגרר אחרי ההיקף ופחות מעמיק בקישקע של הסוגיא

 

[מעיינות]

פעם שאלו את הגרי"ש אלישיב זצ"ל האם יש עניין ללמוד ולעמוד בעסק התורה בימי הקיץ בלי מזגן, כדי שיהיה יותר עמל התורה.
ונענה הגרי"ש שאדרבה ככל שיהיה יותר נוח מחמת הדברים הצדדים, וכל החושים והעמל יהיה בעסק התורה ע"י עמל המחשבה והטירדה לברר חשבון בסוגיא או סברא יותר ברורה, היא היא העמל התורה המעולה והמובחר ביותר.

 

[שלמה דייטש]

לענ"ד ללמוד ישירות מתוך המחשב פוגם בכובד הראש של הלימוד (בקורונה למדתי כך, וזה גרם לי להקל ראש בלימוד)
אבל לחפש מ"מ וראשונים או ספרים שאינם בהישג יד וודאי שזה מיקל.

 

[תלמיד וחבר]

האם יש ענין להשקיע בלחפש את הספר בידיים דוקא?

לכאו' כשאדם מביא ספר מסויים ואז ספר שני וכו' הוא יותר זוכר מה אמר מי

 

[אם היו]

הבעיה הגדולה זה שאתה לומד נגיד דרך אוצר החכמה או שו"ת בר אילן אז נגררים לדברים שלא תכננתה ללמוד ואז בסוף הלימוד אתה יוצא בלי כלום

מעבר לזה, בנאדם מקבל תחושה שאין צורך להשקיע בלימוד רציני אם גם כך הוא יקבל על מגש של כסף את כל הציטוטים הדרושים לו לכתיבת חבורה או חידושי תורה. וגם מי שמבין שזה לא הדרך אבל בלי שירצה הוא נגרר אחרי ההיקף ופחות מעמיק בקישקע של הסוגיא

לכאו' כשאדם מביא ספר מסויים ואז ספר שני וכו' הוא יותר זוכר מה אמר מי

זה הכול ענינים של תחושות שזה יפגע בדברים שמסביב, עוד לא ראיתי מישהו שנימק כיצד זה יפגום באיכות הלימוד עצמו.

 

[שר האוצר]

האם יש ענין להשקיע בלחפש את הספר בידיים דוקא?

מעבר לזה, בנאדם מקבל תחושה שאין צורך להשקיע בלימוד רציני אם גם כך הוא יקבל על מגש של כסף את כל הציטוטים הדרושים לו לכתיבת חבורה או חידושי תורה. וגם מי שמבין שזה לא הדרך אבל בלי שירצה הוא נגרר אחרי ההיקף ופחות מעמיק בקישקע של הסוגיא

זה הכול ענינים של תחושות שזה יפגע בדברים שמסביב, עוד לא ראיתי מישהו שנימק כיצד זה יפגום באיכות הלימוד עצמו.

שני מקורות התומכים בטענה שיש בזה מיעוט בעמל התורה.
א. ספר לקט יושר ח"ב
(לא הצלחתי לע"ע להעתיק הטקסט ע"כ העליתי צילו"מ)

ב. בהסכמת גאון ישראל הגר"ש ואזנר לספר רזא דשבתאי כתב בתוך הדברים בזה"ל
וכעת הזאת הולך איש חמודות וכו' והתחיל בעבוד ספר המפתח וכו' עד שממש לכל לומד בתורה שבע"פ יהי' כל השערים פתוחים לפניו, ואע"פ שזה מחליש קצת בקשת העמל והחיפוש מכ"מ בדורנו דור עני שאין אוהבים כ"כ ליגע ולחפש מצוה גדולה היא עד מאוד להאיר עיני ישראל בתורה גם בדרך זה.

 

[מעיינות]

מסופר על מרן הרב שך זצוק"ל שפעם התאונן בפני מרן הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל שקשה עליו הקריאה מאוד והוא מתקשה בראיית דברי הגמ' והראשונים וכו',
ואמר לו הגר"מ שגם הוא סובל מכך והביאו לו זכוכית מגדלת גדולה שמניחים אותה על הספר, מבלי שיש צורך להחזיק אותה ביד, והדבר מאוד מקל עליו בעסק התורה.
מיד נענה לו לו מרן הרב שך במתק לשונו שהוא אינו מסוגל לכך, כי פעם לפעם הוא מוכרח לנשק את הגמ' מרוב אהבתו ותשוקתו לדברי תורת אלוקים, והזכוכית הגדולה תפריע לו לנשק את הגמ'.

ולעניינינו מה יענה מרן הרב שך על לימוד מתוך מחשב וכדו',
כמובן שצריך להיות בדרגא בשביל זה, אבל לכה"פ לקבל מושגים...

 

[אם היו]

מסופר על מרן הרב שך זצוק"ל שפעם התאונן בפני מרן הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל שקשה עליו הקריאה מאוד והוא מתקשה בראיית דברי הגמ' והראשונים וכו',
ואמר לו הגר"מ שגם הוא סובל מכך והביאו לו זכוכית מגדלת גדולה שמניחים אותה על הספר, מבלי שיש צורך להחזיק אותה ביד, והדבר מאוד מקל עליו בעסק התורה.
מיד נענה לו לו מרן הרב שך במתק לשונו שהוא אינו מסוגל לכך, כי פעם לפעם הוא מוכרח לנשק את הגמ' מרוב אהבתו ותשוקתו לדברי תורת אלוקים, והזכוכית הגדולה תפריע לו לנשק את הגמ'.

ולעניינינו מה יענה מרן הרב שך על לימוד מתוך מחשב וכדו',
כמובן שצריך להיות בדרגא בשביל זה, אבל לכה"פ לקבל מושגים...

ידוע שהרב שך גם התנגד ללימוד בשוטנשטיין, ולכאורה לטעמיה אזיל.

 

[חכימא]

ידוע שהרב שך גם התנגד ללימוד בשוטנשטיין, ולכאורה לטעמיה אזיל.

היום יש כבר כאלה שמשלבים בין שניהם,
לומדים בשוטנשטיין עם זכוכית מגדלת...

 

[שלומי]

אומר את רחשי ליבי
לפני שנים כשלקחתי את בני למו'ר זצוק'ל לחלק'ה או להזמינו לבר מצוה וכדו'
הייתי נכנס עם בני והיו רואים את הרב עם גמרא גדולה נשען על מצחו ושקוע עמוק בסוגיא,
ועברו כמה דקות עד שהרים את ראשו ,
זה עשה רושם אדיר על ילדי [ וכנראה אמרו בליבם כשנגדל גם אנו רוצים לעמול בתוה'ק כמו הרב]
והיום כשאני בא להזמין , הם רואים את הרב שליט'א כותב חדו'ת במחשב....
והם לא יודעים שהרב לומד במחשב, וכשיגדלו גם הם יתעסקו במחשב.
ואח'כ בטופס רישום לחיידר צריך לחתום שאין לי מחשב בבית..

 

[פורץ דרך]

אני בכלל לא מבין מה הנידון. יש פה כלי שיכול לסייע. למה לא להשתמש בו ??
מסתמא גם כשהמציאו את המושג הזה 'ספר' לפני כמה אלפי שנים היו כל מיני אנשים שחששו חלילה לחדש ולהשתמש במגילות החדשניות האלה.. (אין קשר לתורה שבע"פ וכו' דשם זה עניין בפ"ע..)

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

מעבר לזה, בנאדם מקבל תחושה שאין צורך להשקיע בלימוד רציני אם גם כך הוא יקבל על מגש של כסף את כל הציטוטים הדרושים לו לכתיבת חבורה או חידושי תורה. וגם מי שמבין שזה לא הדרך אבל בלי שירצה הוא נגרר אחרי ההיקף ופחות מעמיק בקישקע של הסוגיא

אם אכן המטרה היא "לכתוב חבורה או חידושי תורה", זה אולי נכון, אבל כשהמטרה של האדם "לברר" את הסוגיא או ההלכה, בדר"כ ריבוי הספרים לא מפחית מהעמל, כי העמל העיקרי נשאר, דהיינו לעיין איזה סברא יותר מחוורת ויותר מדוייקת, ולמה יש ראיות ועל מה יש קושיות, וזה בסך הכל עוזר לאדם להגיע אל כאמת מתוך ריבוי הצדדים והסברות.
אבל כמובן שהכל לפי העניין והרבה צדדים למטבע.

 

[הכנסת ספרים]

ידוע דברי החפץ חיים שיש 2 סיבות מדוע דוקא בדור שלנו התפתחו הטכנלוגיה
ומי שיכול לכוון את זה לדברים טובים אדרבה ואדרבה

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

אומר את רחשי ליבי
לפני שנים כשלקחתי את בני למו'ר זצוק'ל לחלק'ה או להזמינו לבר מצוה וכדו'
הייתי נכנס עם בני והיו רואים את הרב עם גמרא גדולה נשען על מצחו ושקוע עמוק בסוגיא,
ועברו כמה דקות עד שהרים את ראשו ,
זה עשה רושם אדיר על ילדי [ וכנראה אמרו בליבם כשנגדל גם אנו רוצים לעמול בתוה'ק כמו הרב]
והיום כשאני בא להזמין , הם רואים את הרב שליט'א כותב חדו'ת במחשב....
והם לא יודעים שהרב לומד במחשב, וכשיגדלו גם הם יתעסקו במחשב.
ואח'כ בטופס רישום לחיידר צריך לחתום שאין לי מחשב בבית..

יש כאן שני עניינים שונים.

עניין אחד ההשפעה החיובית שיש בגמרא גדולה ובשקיעות וכו', ויש בזה מן האמת [ונקודה זו אינה דווקא במחשב, רק גם אם יראו את הרב כותב חידו"ת במחברת, זה לא כמו לראות אותו בגמ' גדולה וכו', וזה נכון גם בבית שכדאי שלפחות יהיה זמן שהאבא לומד בקול עם גמ' גדולה וכו', זה בדר"כ טוב מאוד גם לאשה וגם לילדים].

ועניין שני הוא ההשפעה השלילית מצד זה שיבואו להקל ראש במחשב וטכנולוגיה בלי להבדיל בין קודש לחול, וזה אכן בעייה שצריכה פתרון, [דהיינו השאלה איך אכן מחדירים לצעירים את ההבנה שאותו מחשב יכול לשמש גם לטוב וגם להיפך מטוב, שיכנס לליבם בצורה נכונה].