פסח, חודש ניסן מהו רגע השיא של ליל הסדר?

[ולא כלום]

כבר יסד לן הגר"ח שאין כזה זמן.....

הגרי''ז למיטיב ידעתי,

וזה מכבר שהבאתי ראי' שלא כדבריו ז''ל מד' הרשב''א ב''ב פרק מי שמת בסוגיא דמתנת שכי''מ שמבואר שם להדיא שמיתה שפיר הוי זמן, וא''כ הופרכה כל היסוד.
אשתדל לבדוק ולהעלות דברים ברורים.​

 

[ולא כלום]

מבואר מד' הרשב''א ז''ל שירושה קונה 'עם גמר מיתה' ומתנת שכי''מ 'לאחר גמר מיתה' הרי להדיא דמיתה חשיב זמן (ואי''ז דיוק לשון בעלמא אלא זה כל דבריו ורק בזה ביאר סוגיית הגמ' שם).
ואדרבה, אשמח אם מישהו יכול לתרץ את ד' הרשב''א ז''ל שלא יסתור את ד' מרן הגרי''ז זצ''ל.​

 

[ענף מעצי היער]

וכן בברכת המזון שהיא גם מצוות עשה דאורייתא,
ומבואר בזבחים צ"א שגם ברכת הגפן של שבת מקודשת מכח השבת.

מסתבר שאין אצלך מיוחדות בחג הפסח עקב היותו עוד אחד מתרי"ג מצוות וכל יום יש לנו בלי סוף מצוות דאורייתא ובפסח עוד אחד.
פשוט שאיי"ז הסתכלות נכונה אלא יש חגים ומועדים שה' יתברך נתן לעמו ישראל והמצווה המסויימת של אותו חג יש לה משמעות נשגבה שהדבר הכי הגיוני הכי טבעי והכי נדרש זה שיהיה לה ביטוי מהותי בחג.

 

[אחד יחיד]

??

אין נקודת זמן שנקראת חצות.
שש שעות זה החצי הראשון, ושש שעות זה החצי השני.
אין דקה באמצע שזה חצות.

 

[והב בסופה]

אין נקודת זמן שנקראת חצות.
שש שעות זה החצי הראשון, ושש שעות זה החצי השני.
אין דקה באמצע שזה חצות.

בגמ' ברכות ג:-ד. מוכח שיש איזה שנייה שהיא חצות, רק שא''א לכוין אליה, אפי' אצטגניני פרעה

 

[אחד יחיד]

בגמ' ברכות ג:-ד. מוכח שיש איזה שנייה שהיא חצות, רק שא''א לכוין אליה, אפי' אצטגניני פרעה

לא כי, אלא אי אפשר לכוון מתי מסתיימים שש שעות הראשונות, ומתחילים שש שעות האחרונות.

 

[ענף מעצי היער]

הצג קובץ מצורף 2846

מבואר מד' הרשב''א ז''ל שירושה קונה 'עם גמר מיתה' ומתנת שכי''מ 'לאחר גמר מיתה' הרי להדיא דמיתה חשיב זמן (ואי''ז דיוק לשון בעלמא אלא זה כל דבריו ורק בזה ביאר סוגיית הגמ' שם).
ואדרבה, אשמח אם מישהו יכול לתרץ את ד' הרשב''א ז''ל שלא יסתור את ד' מרן הגרי''ז זצ''ל.​

לא התבוננתי מספיק, אבל יתכן והחילוק הוא שונה דירושה זה המשכיות של החי ולכך הירושה זה לא רגע אחרי המיתה אלא זה בשעת המיתה דהיינו שבסיבות זה לא סיבה חדשה, משא"כ קניין לאחר מיתה אין שייכות בין המיתה לקניין ולכך זה נוצר כסיבה חדשה לאחר מיתה, ומעתה יתכן שבאמת אין רגע של מיתה אבל בסיבות זה לא באותו זמן ואין ראייה מהרשב"א.

 

[והב בסופה]

לא כי, אלא אי אפשר לכוון מתי מסתיימים שש שעות הראשונות, ומתחילים שש שעות האחרונות.

יש"כ
עדיין ניתן ליישב המנהג להתפלל לומר שירת הים וכדו' בחצות הלילה ע"פ התוס' בברכות ז.

 

[עוזי ומגני]

אני חשוב שהמנהלים צריכים לפתוח ע"כ אשכול חדש.
דברי הגרי"ז צ"ע, דוודאי יש נקודת חצות משום דאם כל נקודת זמן אפשר לחלקה, א"כ הכל מתחלק לעבר ועתיד, וא"כ אין הוה, וא"כ אין קיום לעתיד, ולא היה אפשרות של עבר,
וודאי שיש כזו נקודה של הוה שא"א לחלקה לשנים, וא"כ היא היא נקודת החצות, ואין להקשות שהרי המיתה היא הפסקת החיים, דמבואר דמכת בכורות לא היה רק הפסקת החיים, אלא מכה חיובית, [למכה מצריים,] וא"כ היא חייבת להתבצע בנקודת זמן מסוים, והוא בחצות.

 

[לענ"ד]

סליחה שאני חוזר לנושא של האשכול:

לא נעים לי,
אבל אני משוכנע שהמשפט הדרמטי שכתבת ככותרת של תהליך של התרוממות,
לצאת מליל הסדר מחוזקים יותר באמונה, להתחזק באמונה בהשגחה פרטית, שכל הקורה לנו בחיים הכל הוא "כמה שנאמר".
פשוט לא נכון, ואם יצאת מליל הסדר מהתחושה הזו, לא יצאת ידי חובת סיפור יציאת מצרים.

הנקודה בליל הסדר ובכל יצי"מף מה שהקב"ה בא להעביר לנו, (כמו שפירשו הראשונים) הוא שהקב"ה מגלה את שמו רק על עם ישראל, ולקח אותם אליו להיות חלק מהתקדמות העולם ולהביא אותם לתיקונם, ואת זה אף אחד לא יפריע לו לעשות.

כך פירש זאת יפתח הגלעדי, וכך פירשו הרמב"ן הכוזרי והרמח"ל, וכך מפרש כל מי שמתחיל להבין בשביל מה טרח הקב"ה לברוא את העולם.

דוקא נראה לי שמלשון הרמב"ן על התורה מוכח כן כמשפט הדרמטי,
וז"ל הרמב"ו סוף פרשת בא:
ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם וכו' הכל בגזירת עליון וכו'.

 

[עוזי ומגני]

סליחה שאני חוזר לנושא של האשכול:

דוקא נראה לי שמלשון הרמב"ן על התורה מוכח כן כמשפט הדרמטי,
וז"ל הרמב"ו סוף פרשת בא:
ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם וכו' הכל בגזירת עליון וכו'.

זכורני שלפני כמה שנים היה ביתד כזה מכתב מר' נסים זצ"ל בער"פ אולי ציטוט מדרשת שבת הגדול שלו אולי הלומדים יבאו פה הציטוט

 

[ולא כלום]

דברי הגרי"ז צ"ע, דוודאי יש נקודת חצות משום דאם כל נקודת זמן אפשר לחלקה, א"כ הכל מתחלק לעבר ועתיד, וא"כ אין הוה, וא"כ אין קיום לעתיד, ולא היה אפשרות של עבר,
וודאי שיש כזו נקודה של הוה שא"א לחלקה לשנים, וא"כ היא היא נקודת החצות, ואין להקשות שהרי המיתה היא הפסקת החיים, דמבואר דמכת בכורות לא היה רק הפסקת החיים, אלא מכה חיובית, [למכה מצריים,] וא"כ היא חייבת להתבצע בנקודת זמן מסוים, והוא בחצות.​

לא הבנתי שהרי אפי' אם יש זמן של הוה בכל זאת חצות אינה זמן אלא המחלק בין הזמן הקודם להזמן המאוחר, וזה לא משהו שמתבצע כך שזה לא מחייב זמן.​

 

[ולא כלום]

לא התבוננתי מספיק, אבל יתכן והחילוק הוא שונה דירושה זה המשכיות של החי ולכך הירושה זה לא רגע אחרי המיתה אלא זה בשעת המיתה דהיינו שבסיבות זה לא סיבה חדשה, משא"כ קניין לאחר מיתה אין שייכות בין המיתה לקניין ולכך זה נוצר כסיבה חדשה לאחר מיתה, ומעתה יתכן שבאמת אין רגע של מיתה אבל בסיבות זה לא באותו זמן ואין ראייה מהרשב"א.

דחיקא טובא בלשון הרשב''א,
ובשביל מה לדחוק? וכי יש ראי' נגד זה שבאמת מיתה הוי זמן?
ולגוש''ע אכתוב המונח בזכרוני מה ששמעתי לפני כמה שנים מהגר''א גרבוז שליט''א לבאר ד' הרשב''א בדרך מחודש להתאימה עם ד' מרן זצ''ל.

אשר כל קנין יש את רגע ההקני' ורגע הקנין, וזה רגע אחרי, (ואת זה בנה על יסוד ד' משנת ר' אהרן שביאר איזשהו ספרי בענין יבום לצערי איני זוכר כעת מאומה אולי ידע א' הת''חים דפה) ובזה שאני ירושה ממתנת שכי''מ דירושה הוא עם גמר מיתה דהיינו שההקני' מתחיל רגע לפני משא''כ מתנת שכי''מ ההקני' מתחיל בשעת מיתה וא''כ קונה רגע אחרי.
ושוב הדברים דחוקין טובא, ולא הבנתי הסיבה לכל הדוחק הזה.​

 

[ולא כלום]

ואגב האם מישהו מאיפה שמועה זו בשם הגרי''ז, אולי כל השמועה אינה נכונה ולאו מר בר רב אשי חתים עלווייה.

 

[עוזי ומגני]

לא הבנתי שהרי אפי' אם יש זמן של הוה בכל זאת חצות אינה זמן אלא המחלק בין הזמן הקודם להזמן המאוחר, וזה לא משהו שמתבצע כך שזה לא מחייב זמן.​

והוא אשר טענתי שוודאי יש רגע שא"א לחלקו שאל"כ רגע ההוה ג"כ היה מתחלק, ואי הוא היה מתחלק לא היה הוה אלא עבר ועתיד, וע"כ יש רגע זמן שא"א לחלקו, וא"כ אפשר שהוא הרגע הנמצא בחצות, שבו הכה ד' כל בכור הכאה חיובית.

 

[עוזי ומגני]

זכורני שלפני כמה שנים היה ביתד כזה מכתב מר' נסים זצ"ל בער"פ אולי ציטוט מדרשת שבת הגדול שלו אולי הלומדים יבאו פה הציטוט

שו"ר שכן כתב הגרנ"ק בהקדמתו לחו"ש פסח

 

[ענף מעצי היער]

דחיקא טובא בלשון הרשב''א,
ובשביל מה לדחוק? וכי יש ראי' נגד זה שבאמת מיתה הוי זמן?
ולגוש''ע אכתוב המונח בזכרוני מה ששמעתי לפני כמה שנים מהגר''א גרבוז שליט''א לבאר ד' הרשב''א בדרך מחודש להתאימה עם ד' מרן זצ''ל.

אשר כל קנין יש את רגע ההקני' ורגע הקנין, וזה רגע אחרי, (ואת זה בנה על יסוד ד' משנת ר' אהרן שביאר איזשהו ספרי בענין יבום לצערי איני זוכר כעת מאומה אולי ידע א' הת''חים דפה) ובזה שאני ירושה ממתנת שכי''מ דירושה הוא עם גמר מיתה דהיינו שההקני' מתחיל רגע לפני משא''כ מתנת שכי''מ ההקני' מתחיל בשעת מיתה וא''כ קונה רגע אחרי.
ושוב הדברים דחוקין טובא, ולא הבנתי הסיבה לכל הדוחק הזה.​

גם אחר ביאורו של הגרא"ג מ"מ לכא' נצטרך למש"כ כדי לבאר את טעם החילוק בין ירושה למתנה דמה סברא יש שהקניין יתחיל רגע לפני ולא יהיה כמו כל קניין בגמר מיתה.

 

[ולא כלום]

להרב @עוזי ומגני השאילה בעניין חצות אינה קשורה לנידון האם יש רגע של הוה, דאם ניימא דאין זמן של חצות א''כ יש רגע ההוה של קודם חצות ורגע ההוה שאחרי חצות אבל חצות אינה מושג בפנ''ע, אלא כשעוברים מן הרגע שקודם להרגע שאחרי זה נקרא חצות, ואמנם אם יש זמן של חצות בודאי זה זמן שא''א לחלקה אבל לפי השמועה בשם מרן הגרי''ז זצ''ל חצות אינה זמן כלל ולא שזה זמן המתחלק, (לא הצלחתי להבין את דבריך בשלימות ויתכן שאינך חולק ע''ז).​

 

[ולא כלום]

גם אחר ביאורו של הגרא"ג מ"מ לכא' נצטרך למש"כ כדי לבאר את טעם החילוק בין ירושה למתנה דמה סברא יש שהקניין יתחיל רגע לפני ולא יהיה כמו כל קניין בגמר מיתה.

נכון,
ומה שחלקתי עליך לעיל היתה רק לענין זה שבלשון הרשב''א ז''ל בודאי א''א להעמיס שאין כוונתו על חילוק בזמן אלא על חילוק בסיבה.

 

[ולא כלום]

ולגוש''ע אכתוב המונח בזכרוני מה ששמעתי לפני כמה שנים מהגר''א גרבוז שליט''א לבאר ד' הרשב''א בדרך מחודש להתאימה עם ד' מרן זצ''ל.
[]אשר כל קנין יש את רגע ההקני' ורגע הקנין, וזה רגע אחרי, (ואת זה בנה על יסוד ד' משנת ר' אהרן שביאר איזשהו ספרי בענין יבום לצערי איני זוכר כעת מאומה אולי ידע א' הת''חים דפה) ובזה שאני ירושה ממתנת שכי''מ דירושה הוא עם גמר מיתה דהיינו שההקני' מתחיל רגע לפני משא''כ מתנת שכי''מ ההקני' מתחיל בשעת מיתה וא''כ קונה רגע אחרי.[/]​

אם יש למישהו את החוברת של שיעורי הגרא''ג שליט''א על ב''ב ויכול לצטט השטיקל בשלימות (שמסתמא נדפס שם - לא בדקתי כי אינה תח''י) נכיר לו טובה על כך.​