חידה פסח הקשר בין סוטה לד' כוסות
- מתחיל חוט געגועים
- תאריך התחלה
-
- תגים
- ארבע כוסות סוטה
שו"ת תורה לשמה סימן קלד:
שתה ד' כוסות דרך שפופרת אם יוצא י"ח
שאלה מי שיש לו איזה מיחוש בבשר השיניים והפה והלשון וקשה לשתות יין ושאר משקין כדרך העולם על כן בליל פסח רוצה לקדש על הכוס ואחר הברכה יריק היין שבכוס לתוך כלי אחר שעשוי כמו שפופרת כדי שיכניס פי השפופרת סמוך לבית הבליעה ממש ומשם יורד היין לגרון וככה יעשה בכל הארבע כוסות ושואלים הלכו בו אם יש בזה איזה פקפוק לצאת י"ח בשתיית הארבע כוסות בדרך זה או לאו. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה איתא בגמרא דסוטה דף י"ח לענין סוטה בעי רבא השקה בסיב מהו בשפופרת מהו דרך שתיה בכך או אין דרך שתיה בכך תיקו וכתבו התוספות ליכא למפשט מהא דאמר רבא בפסחים דף קט"ו כרכן בסיב אף ידי מצה לא יצא אלמא אין דרך אכילה בכך דהתם מפסיק הסיב בין המצה ובין בית הבליעה אבל הכא דלא מפסיק קא מבעי ליה ע"ש והנה התם איתא בעיי אחריני דמחקן בשתי כוסות וכן אם נשתפכו ונשאר חציין וכלהו הביאם הרמב"ם ז"ל בה' סוטה פ"ד הי"א ופסקינון לקולא דבדיעבד כשר אבל האי בעיא דסיב ושפופרת לא הזכיר אותה הרמב"ם ז"ל וי"ל למה השמיטה והיה אפשר לומר כי אולי הרמב"ם מסתפק בדבר אם נדמי להך דכרכן בסיב דפסחים הנז' דפשיטה ליה לרבא דלא יצא משום דאין דרך אכילה בכך והכא נמי אין דרך שתיה ובתר דבעיא הכא הדר פשטה התם בפסחים או"ד דיש לחלק ביניהם וכמ"ש התוספות ולעולם בהא קמבעייא ליה ולכן הואיל והיה לו להרמב"ם ספק כזה השמיט דין זה אך נראה שזה קצת דוחק.
וראיתי בשיטה כ"י להרב המאירי ז"ל שכתב נשפכו המים צריך לכתוב מגילה אחרת ומים אחרים נשפכו מקצתם ה"ז ספק ולפיכך אינו משקה לכתחילה את השאר ואם השקה כשר ולענין השקאה צריך שישקנה דרך שתיה ר"ל בכוס וכיוצא בו השקה בשפופרת או בסיב דקל שעשאו חלול הרי זה ספק אם דרך שתיה בכך או לאו לפיכך אם השקה כשר עכ"ל ומאחר דמצינו להרב המאירי ז"ל שכ"כ לא מפישינן פלוגתא וי"ל שגם הרמב"ם סבר כן דבדיעבד אם השקה כשר מיהו לכתחילה משמע דלא עבדינן הכי משום דאין דרך שתיה בכך ועל כן בנידון השאלה י"ל שלא יעשה כן לכתחילה ואם עשה ושתה בדרך זה יצא י"ח בדיעבד. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.
שתה ד' כוסות דרך שפופרת אם יוצא י"ח
שאלה מי שיש לו איזה מיחוש בבשר השיניים והפה והלשון וקשה לשתות יין ושאר משקין כדרך העולם על כן בליל פסח רוצה לקדש על הכוס ואחר הברכה יריק היין שבכוס לתוך כלי אחר שעשוי כמו שפופרת כדי שיכניס פי השפופרת סמוך לבית הבליעה ממש ומשם יורד היין לגרון וככה יעשה בכל הארבע כוסות ושואלים הלכו בו אם יש בזה איזה פקפוק לצאת י"ח בשתיית הארבע כוסות בדרך זה או לאו. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה איתא בגמרא דסוטה דף י"ח לענין סוטה בעי רבא השקה בסיב מהו בשפופרת מהו דרך שתיה בכך או אין דרך שתיה בכך תיקו וכתבו התוספות ליכא למפשט מהא דאמר רבא בפסחים דף קט"ו כרכן בסיב אף ידי מצה לא יצא אלמא אין דרך אכילה בכך דהתם מפסיק הסיב בין המצה ובין בית הבליעה אבל הכא דלא מפסיק קא מבעי ליה ע"ש והנה התם איתא בעיי אחריני דמחקן בשתי כוסות וכן אם נשתפכו ונשאר חציין וכלהו הביאם הרמב"ם ז"ל בה' סוטה פ"ד הי"א ופסקינון לקולא דבדיעבד כשר אבל האי בעיא דסיב ושפופרת לא הזכיר אותה הרמב"ם ז"ל וי"ל למה השמיטה והיה אפשר לומר כי אולי הרמב"ם מסתפק בדבר אם נדמי להך דכרכן בסיב דפסחים הנז' דפשיטה ליה לרבא דלא יצא משום דאין דרך אכילה בכך והכא נמי אין דרך שתיה ובתר דבעיא הכא הדר פשטה התם בפסחים או"ד דיש לחלק ביניהם וכמ"ש התוספות ולעולם בהא קמבעייא ליה ולכן הואיל והיה לו להרמב"ם ספק כזה השמיט דין זה אך נראה שזה קצת דוחק.
וראיתי בשיטה כ"י להרב המאירי ז"ל שכתב נשפכו המים צריך לכתוב מגילה אחרת ומים אחרים נשפכו מקצתם ה"ז ספק ולפיכך אינו משקה לכתחילה את השאר ואם השקה כשר ולענין השקאה צריך שישקנה דרך שתיה ר"ל בכוס וכיוצא בו השקה בשפופרת או בסיב דקל שעשאו חלול הרי זה ספק אם דרך שתיה בכך או לאו לפיכך אם השקה כשר עכ"ל ומאחר דמצינו להרב המאירי ז"ל שכ"כ לא מפישינן פלוגתא וי"ל שגם הרמב"ם סבר כן דבדיעבד אם השקה כשר מיהו לכתחילה משמע דלא עבדינן הכי משום דאין דרך שתיה בכך ועל כן בנידון השאלה י"ל שלא יעשה כן לכתחילה ואם עשה ושתה בדרך זה יצא י"ח בדיעבד. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.
- הודעות
- 1,065
- תודות
- 2,310
- נקודות
- 485
חידה בתלמוד וחז"ל - דימוי בין השקאת סוטה לאכילת מצה | פורום אוצר התורה
פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.
forum-otzar-hatorah.co.il
- הודעות
- 1,065
- תודות
- 2,310
- נקודות
- 485
תיקשי לך למה חייבים הנשים ארבעה כוסות מקרא מגילה נר חנוכה, תירץ וסימן ואמרה האשה אמן.
(ספר קושיות אות רנב, ועי' שם באות שנ"א, ובספר יורה חטאים עמוד קנט)
וגרסינן במדרש האשה חייבת בשלשה דברים: אגדה מגילה נר שבת, וסימניך ואמרה האשה אמן. [מנורת המאור (אלנקווה) פרק ו - המצוות, עמ' 421]