בליל שבת אומרים וינוחו 'בה' - כיוון שעיקר העלייה בליל שבת היא עליית הנוק'.מה הביאור בחילוק הלשונות בין התפילות בשבת
במעריב 'וינוחו בה'
בשחרית ומוסף 'וינוחו בו'
ובמנחה 'וינוחו בם'
מספרים בשם הגאון ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"למה הביאור בחילוק הלשונות בין התפילות בשבת
במעריב 'וינוחו בה'
בשחרית ומוסף 'וינוחו בו'
ובמנחה 'וינוחו בם'
נבאר ונפשט את הדברים בס"ד בקיצור אומר:בליל שבת אומרים וינוחו 'בה' - כיוון שעיקר העלייה בליל שבת היא עליית הנוק'.
ביום השבת אומרים 'וינוחו 'בו' - כיוון שעיקר העלייה ביום השבת הוא עליית ז"א.
במנחת שבת אומרים וינוחו 'בם' - כיוון שמספרו מ"ב, ובמנחת שבת מתגלה שם מ"ב ד 'אנא בכח' כולו.
(משנת חסידים).
ועיין עוד:
נושאי כלים סימן רס"ח בשו"ע או"ח: שיירי כנסת הגדולה הגה"ט אות ב. עולת שבת סק"א. מ"א ס"ק ג. שועה"ר סעיף ו. משנ"ב סק"א.
אבל במנחה, שזהו זמן היחוד.
אז, מתייחסים לשניהם גם יחד.
ולכן, אומרים 'וינוחו בם'.
מילתא דתמיהה!במנחה זה ייחוד בין הזכר והנקבה לכן אומרים "והנחילנו ה"א באהבה וברצון שבתות קדשך וינוחו בם"
זכור לי שיש לזה מקור ממחזור ויטריהיה זכור לי שזה כתוב במשנ״ב, אבל לא מצאתי וכנראה שטעות היא בידי, אבל עכ״פ הפירוש נראה לי נכון.
מגובה ע"פ קבלה
אפשר ביאור?מילתא דתמיהה!
בשעת המנחה אין ייחוד, ועל כן לא אומרים ישמחו במלכותך, שכן העלייה בדיקנא דאריך היא רק לזכר, ואילו נוק' נשארת באבא.
וכמבואר בשער הכוונות דף ע.
עוד אודיעך ענין תיקון סדר ישמחו במלכותך הנאמר בג' תפילות, שתיקנו לאומרו בג' תפילות דיום שבת בערבית ושחרית ומוסף, ובתפלת המנחה לא נתקן לאומרו. וטעם הדבר הוא כמש"ל כי כל עליות שיש בכל תפילות דשבת הם כדי לקשר זו"ן יחד והוא כי בתפל' ערבית דליל שבת העליה ההיא היא כדי לקשר הנוק' עם ז"א ולהעלות' בג' אחרו' שבו ובתפל' שחרית דשבת בלחש ובחזרה וכן בתפלת מוסף ובחזר' כל אותם התפל' הם כדי להעלו' את הנוק' שתהיה שוה בשוה עם ז"א כמ"ש במקומו כי בחזרת תפלת מוסף נמצאי' זו"ן שוין בקומת' ועומדים במקום או"א ולכן בכל תפי' מאלו התפי' הנז' אנו אומרי' ישמחו במלכותך לרמוז כי כוונתינו בתפי' האלו היא להעלות המל' למעל' כדי שישמח בה ז"א בעלה וגם אנחנו בניה עם בנ"י שומרי השבת אבל בתפי' מנחה דשבת כוונתינו להרחיק הז"א מן נוק' ולהעלו' את ז"א בדיקנא דא"א כמ"ש במקומו ונוק' נשאר' למטה מרוחקת ממנו ולכן לא שייך התם לומר ישמחו במל' כי הרי אז המל' מתרחקת מז"א ובטלה השמחה ההיא באותה התפלה דמנחה.
על מה?אפשר ביאור?
כתבת כי הטעם לשינוי הנוסח הוא:על מה?
הרב שמשון פינקוס ביאר הענין כעין הביאור שהביא המאושר לעיל.
וכן אמר לי רה"י דרך ה'.
ועל כן ביקשתי ביאור איך אתם מבארים את שער הכוונות!
יפה מאוד.(משל דומה, אע"פ שאינו זהה: כשם שבעת לידת ילד מתגלה תכלית הנישואין, למרות שאין מעשה זיווג באותו שעה).