- הודעות
- 24
- תודות
- 47
- נקודות
- 13
האם אברהם אבינו התפלל רק שחרית שתיקן?
- מתחיל חוט שים חלקינו בתורתך
- תאריך התחלה
כן משמעות הרמב"ם בפשטות.
רמב"ם הלכות מלכים פרק ט
בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה, והוא התפלל שחרית, ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום, ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית
והמשמעות שיצחק הוסיף ויעקב הוסיף
אמנם יש לציין שלא היה חיוב תפילה ג' פעמים, ויכלו להתפלל בכל עת, כמה שהיה נצרך,
אך התפילה הקבועה הייתה כפה"נ אחת.
יש להבחין, שיצחק הוסיף תפילה על של אברהם, היינו שהעמיד שתים, אך יעקב רק 'התפלל' והיינו שלא נקבעה כשלישית לכאורה.
רמב"ם הלכות מלכים פרק ט
בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה, והוא התפלל שחרית, ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום, ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית
והמשמעות שיצחק הוסיף ויעקב הוסיף
אמנם יש לציין שלא היה חיוב תפילה ג' פעמים, ויכלו להתפלל בכל עת, כמה שהיה נצרך,
אך התפילה הקבועה הייתה כפה"נ אחת.
יש להבחין, שיצחק הוסיף תפילה על של אברהם, היינו שהעמיד שתים, אך יעקב רק 'התפלל' והיינו שלא נקבעה כשלישית לכאורה.
- הודעות
- 728
- תודות
- 2,178
- נקודות
- 171
יומא כח,ב:
"אמר רב ספרא: צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי".
והיינו כי אברהם אבינו התפלל תפילת מנחה.
והקשו התוס', כי יצחק תיקן אותה.
ותירצו התוס' שמיירי לאחר שתיקנה יצחק.
"אמר רב ספרא: צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי".
והיינו כי אברהם אבינו התפלל תפילת מנחה.
והקשו התוס', כי יצחק תיקן אותה.
ותירצו התוס' שמיירי לאחר שתיקנה יצחק.
בתוס׳ ישנים שם ד"ה צלותיה, מביא בתי' ב' וזת"ד: דמ"מ היה אומרה אברהם מתחילה אלא שלא עשאה כלל לכל בני הביתו עד שתיקנה יצחק.
- הודעות
- 728
- תודות
- 2,178
- נקודות
- 171
זה כמובן פירוש אחרת מפירוש התוס'.
- הודעות
- 61
- תודות
- 147
- נקודות
- 18
גם לפי מה שכתבו כמה מהחו"ר דפה, להביא מדברי התו' שאחרי שיצחק תיקן היה מתפלל גם מנחה, יש להקשות על המציאות לפני כן שלא היה מתפלל לפי זה, הרי מבואר בחז"ל שהיה אברהם מקיים גם מצוות מדרבנן ומה נגרעה בזה תפילה, ובפרט להשיטות שהיא דאורייתא. ואולי היתכן בזה הוא, כי ביונתן בן עוזיאל פ' יתרו מבואר שכל זמן שלא הוקם המשכן היו ישראל חייבים בתפילה כי לא היה קרבנות שהם התחלופה של תפילה, וכן בזמן בית שני לא היו מתפללים (אפי' לדעת הרמב"ם שהוא דאורייתא) כי יש קרבנות, ובנפה"ח מבואר שהאבות היו עושים המצוות לפי התיקונים שצריך בעולמות העליונים ולא לפי החוקים הפשוטים שלהם (וזהו מש"כ הרשב"א בתשובה בעניין יעקב נשא שתי אחיות) אבל כן היו שומרים על עצם המצווה כלומר כן היו מקפידים לקיים המצוות רק לא במידה שנקבעה לנו, ובמילא, קושיא מעיקרא ליתא.
וזה כמובן בא כתי' ב' שם בתוס' ישנים, לאחר שהביאו את התי' הראשון עיין שם.
מטעם זה בתוס' ישנים כתבו הסבר אחר מאשר התוס' שם. עיי"ש בסו"ד.
- הודעות
- 24
- תודות
- 47
- נקודות
- 13
- פותח האשכול
- #9
ולמה אחרי זה כן התפלל?
- הודעות
- 61
- תודות
- 147
- נקודות
- 18
כי כמו מצוות מילה, שמקשים למה לפי שנצטווה אברהם לא מל, ומתרצים שמצוות מילה כל יסודה הוא בציווי, הוא הדין לתפילת מנחה כל יסודה הוא הצורך שיש להעולמות לתפילה (וכמשנ"ת בנפה"ח שתפילה היא צורך העולמות) ורק בזמן יצחק נתחדש צורך זה. אמנם עדיין צריכים אנו לסברא הראשונה של עצם המצווה ופרטיה, כי, באותה מידה שתירצו את מילת אברהם בצורך העולמות יש גם לתרץ לגבי שתי אחיות דיעקב וא"כ כל מה שכתבתי הבל. אמנם בהכרח צריך להגיע למה שכתבתי, כי בנפה"ח שער א' פכ"ד באמת כתב שגם יעקב היה זה משום צורך העולמות אבל יש להבין דבריו למה לא פירש דהוא כמו מילת אברהם שרק בזמן בציווי נתחדשה המצווה והצורך להעולמות, אלא, מבואר בזה שהצורך לעולמות של איסור שתי אחיות היה גם לפני אלא שבפרט הזה של זמן יעקב היה צורך אחר לעולמות, וכמו שכתבתי שאת עצם המצווה היו מקיימים רק הפרטים היו נתונים לשינוי לפי צורך העולמות.