הגמ' בחולין י''ד א' סברה לומר דבהמה אם לגדל עומדת או לאכילה עומדת היא דבר שתלוי בשאלת יש ברירה או אין ברירה,
ואם ניימא יש ברירה הרי שאם שחטו את הבהמה בשבת איבררא מילתא למפרע שלאכילה עמדה כבר מקודם השבת או יו''ט, ואם לא נשחטה איבררא מילתא דלאכילה עמדה כבר מקודם,
ולכאו' צ''ע שהרי למה לא ניימא שבאמת יש שתי אפשריות ואין אחת מהם מוכרע והחלטתו שלבסוף באמת נעשה עכשיו,
ושאר הציורים שדנים בהם מדין ברירה באמת צריכין להיות מוכרעים מתחילה, וכגון שתי לוגין שאני עתיד להפריש וכו' שכדי שיוכל לאכול צריך הדבר להיות מוכרע בתחילת אכילתו, וכן בסוטל''צ וכו',
ומכיון שכן קשיא דאפי' אם ניימא אין ברירה אכתי אפ''ל דאין הבהמה מוקצה מכיון שיש גם צד כזה שעומדת לאכילה, (ולמימר שזה לא מספיק הכנה מחודש טובא),
ועוד מבואר מזה חידוש בדין ברירה דאפי' באופן שאין הכרח כלל שהתכוין למשהו ספציפי אעפ''כ הברירה מברר גם את זה, (בשוני משאר הציורים שאפשר לומר בהו שעכשיו נתברר שמתחילה זה היה כך).
ואם ניימא יש ברירה הרי שאם שחטו את הבהמה בשבת איבררא מילתא למפרע שלאכילה עמדה כבר מקודם השבת או יו''ט, ואם לא נשחטה איבררא מילתא דלאכילה עמדה כבר מקודם,
ולכאו' צ''ע שהרי למה לא ניימא שבאמת יש שתי אפשריות ואין אחת מהם מוכרע והחלטתו שלבסוף באמת נעשה עכשיו,
ושאר הציורים שדנים בהם מדין ברירה באמת צריכין להיות מוכרעים מתחילה, וכגון שתי לוגין שאני עתיד להפריש וכו' שכדי שיוכל לאכול צריך הדבר להיות מוכרע בתחילת אכילתו, וכן בסוטל''צ וכו',
ומכיון שכן קשיא דאפי' אם ניימא אין ברירה אכתי אפ''ל דאין הבהמה מוקצה מכיון שיש גם צד כזה שעומדת לאכילה, (ולמימר שזה לא מספיק הכנה מחודש טובא),
ועוד מבואר מזה חידוש בדין ברירה דאפי' באופן שאין הכרח כלל שהתכוין למשהו ספציפי אעפ''כ הברירה מברר גם את זה, (בשוני משאר הציורים שאפשר לומר בהו שעכשיו נתברר שמתחילה זה היה כך).