ב'סידור המפורש' הובא, שהסיבה היא משום ש"שושנה"
עוד י''ל, דבזוה''ק מבואר דבשושנה י''ג עלים כנגד י''ג מדות הרחמים, מושפעות על כלל ישראל.
ולכן ישראל כשושנה בין החוחים,
שגם בגלות היא מושפעת רחמים.
וזה בעצם הנס של המגילה.
וכתוספת:
וורט יפה משם ר' יונתן אייבשיץ על שושנת יעקב:
מהשיר "שושנת יעקב צהלה
ושמחה בראותם יחד
תכלת מרדכי".
ומה מצאו בתכלת לשמוח יותר משאר צבעונין?
אלא שבתחילה טעו וחשבו כמו בת המן,
שמי שיושב על הסוס זה המן ומרדכי לוקחו....
שהרי מרדכי החליף בגדים...
והמן הלבישו.
וכדי להטעות את כולם ולמנוע בזיון עצמו לבש את בגדי מרדכי...
ולכן בתו טעתה, וזרקה עצמה מן הגג....
אולם היהודים ראו
פתיל תכלת...
שזה מרדכי השאיר אצל עצמו...
ואילו המן לא היה מצוייד בציצית
וזה היה חסר
בתחפושת שלו
כדרך הטומאה שאת הקדושה והמצוות אינה לוקחת...
ובזה צהלו ושמחו
בראותם יחד תכלת מרדכי