תחילת זמן קידוש לבנה (1 צופה)

[יואל שילה]

מן הסתם הייתי היחיד שבירך קידוש לבנה במוצ"ש האחרון, כ-40 שעות לאחר המולד האמיתי [שהיה בליל ששי, בשעה שתים וחצי בלילה].
אנו קרובים לניסן, ובשל כך המילקה בזוית כמעט 90 מעלות לאופק [כפי שרואים שהלבנה שוכבת כמעט לגמרי], ודבר זה גורם שתהיה חשיכה גדולה יותר המאפשרת לראות טוב יותר את הלבנה, ואכן הלבנה נראתה מצויין, בוהקת באור יקרות.
והעולם כמובן חוששים לאותם ג' ימים מעת לעת - שלענ"ד אין להם שום בסיס, כמ"ש במאמר.

 

[אמת נהדרת]

מן הסתם הייתי היחיד שבירך קידוש לבנה במוצ"ש האחרון, כ-40 שעות לאחר המולד האמיתי [שהיה בליל ששי, בשעה שתים וחצי בלילה].
אנו קרובים לניסן, ובשל כך המילקה בזוית כמעט 90 מעלות לאופק [כפי שרואים שהלבנה שוכבת כמעט לגמרי], ודבר זה גורם שתהיה חשיכה גדולה יותר המאפשרת לראות טוב יותר את הלבנה, ואכן הלבנה נראתה מצויין, בוהקת באור יקרות.
והעולם כמובן חוששים לאותם ג' ימים מעת לעת - שלענ"ד אין להם שום בסיס, כמ"ש במאמר.

שלא כדברי המ"ב והשו"ע

 

[ידיעת התורה]

תחילת זמן קידוש לבנה משיכול להנות מאורה, וזמנה אחרי שיעברו ג' ימים מהמולד והטעם לפי שירח בן יומו מתוך קטונתו אין בני אדם נהנים ממנו, ואם לא עברו ג' ימים עד מוצאי שבת ממתינים למוצאי שבת אחריו כדי לברך במוצ"ש, לברכה במוצ"ש מחכים עד י' בחודש ולא יותר לפי שחוששים שמא יהיה מעונן עד ט"ו בחודש ולא יצליחו לברך (משנ"ב תכו ס"ק ו).
אולי ס"ל למר כר"ש דדריש טעמא דקרא?

 

[יואל שילה]

מצ"ב גם מיקום הלבנה הלילה מעל החמה - מה שגורם לאור שלה להיות חזק יותר

 

[הצעיר שבחבורה]

והעולם כמובן חוששים לאותם ג' ימים מעת לעת - שלענ"ד אין להם שום בסיס, כמ"ש במאמר.

המג"א אינו "בסיס" כלל בעיני מר?

 

[הצעיר שבחבורה]

תחילת זמן קידוש לבנה משיכול להנות מאורה, וזמנה אחרי שיעברו ג' ימים מהמולד והטעם לפי שירח בן יומו מתוך קטונתו אין בני אדם נהנים ממנו, ואם לא עברו ג' ימים עד מוצאי שבת ממתינים למוצאי שבת אחריו כדי לברך במוצ"ש, לברכה במוצ"ש מחכים עד י' בחודש ולא יותר לפי שחוששים שמא יהיה מעונן עד ט"ו בחודש ולא יצליחו לברך (משנ"ב תכו ס"ק ו).
אולי ס"ל למר כר"ש דדריש טעמא דקרא?

עיינת במאמר?

 

[יואל שילה]

המג"א אינו "בסיס" כלל בעיני מר?

לא!
'מקור' זה גמרא וחשובי הראשונים
איך שלימדוני רבותי - לגבי הראשונים אנחנו בטוחים שלא נעלם מהם דבר ושפירשו טוב [כל אחד בהתאם לשיטתו]

 

[ידיעת התורה]

עיינת במאמר?

אמנם לא עיינתי שכתבתי את ההודעה הנ"ל אבל קשה לומר על מה שכל גדולי וכל עם ישראל עושה שהוא טעות.
אני באמת חושב שאיני ראוי להביע דעה קודם שלמדתי את הסוגיא על בוריה, אבל מה נענה על מנהג כל כלל ישראל?

 

[הצעיר שבחבורה]

אמנם לא עיינתי שכתבתי את ההודעה הנ"ל אבל קשה לומר על מה שכל גדולי וכל עם ישראל עושה שהוא טעות.

אך, טיעון המשנה ברורה, אינו רלוונטי לנידון, בטרם תדע את טענתו.
וכמדו' שלהמתבאר במאמר, לא מוכח דבר מהמשנ"ב הנ"ל.

 

[שלום הלוי]

איך שלימדוני רבותי

איזה "רבותי" לימדו כך???

 

[יואל שילה]

איזה "רבותי" לימדו כך???

לא ידוע לי שאני בחקירה משטרתית
שאלו אותי על עמדתי - השבתי
מי שרוצה לאמץ עמדה אחרת - לבריאות

 

[שלום הלוי]

לא ידוע לי שאני בחקירה משטרתית
שאלו אותי על עמדתי - השבתי
מי שרוצה לאמץ עמדה אחרת - לבריאות

סליחה.
אני פשוט לא מכיר כזה מהלך, אני מכיר חולקים על אחרונים, אבל לא שהם נחשבים ללא "בסיס", תמיד ידוע שמנסים ללמוד כפי שהם הבינו, ואם מבינים אחרת נשארים בצ"ע וכו', עיין במשנ"ב ובכל הפוסקים המקובלים, ע"כ שאלתי. איני שוטר ולא בן שוטר...

 

[יואל שילה]

סליחה.
אני פשוט לא מכיר כזה מהלך, אני מכיר חולקים על אחרונים, אבל לא שהם נחשבים ללא "בסיס", תמיד ידוע שמנסים ללמוד כפי שהם הבינו, ואם מבינים אחרת נשארים בצ"ע וכו', עיין במשנ"ב ובכל הפוסקים המקובלים, ע"כ שאלתי. איני שוטר ולא בן שוטר...

אז תכיר
גישה מקובלת מאד אצל פוסקים ליטאיים מסויימים שלא 'לספור' שום דבר פרט לעיקרי הסוגיא והראשונים
הש"ך מקבל הרבה יותר משקל - מכיון שהוא 'שורשי', כלומר, מוציא את סברותיו ישירות מהסוגיות
והמג"א ממש ממש לא שורשי, סברותיו במקרים רבים הם סברות עצמיות שלא מבוססות כמעט לחלוטין מהמקורות
ולכן מקבל הרבה פחות התייחסות
ואקצר מאד במקום שהנני דורך על גחלים.
ישנה פסיקה בסגנון שונה לחלוטין, שבה המג"א מקבל משקל מאד גבוה, כגון אצל מנחת יצחק, שבט הלוי, וכד'.
נהרא נהרא ופשטיה