מילתא דבדיחותא לפורים
כומר ורב נוסעים ברכבת. הכומר פונה אל הרב בצורה מתגרה ואומר "בוא נברר מי מאתנו יותר חכם. נשאל אחד את השני שאלות, ומי שלא ידע את התשובה יחויב לשלם לשני 1,000 דולר". עונה לו הרב: "שמע, אני בן אדם תפרן, אין לי לתת לך 1,000 דולר". אבוא לקראתך", אמר הכומר, "אם לא אדע לענות לשאלתך אשלם לך 1,000 דולר, אם אתה לא תדע תשלם לי רק דולר אחד". "טוב, אני מתחיל", ענה לו הרב, "מה זה עם עשר עיניים? שבע כנפיים, וארבע זנבות?" הכומר שבר את הראש קרוב לחצי שעה, אך לא הצליח לגלות. "מה התשובה?" צעק לבסוף. "תביא את האלף דולר קודם", אמר הרב. הכומר נתן לו ושאל שוב: "מה התשובה?" "לא יודע", ענה הרב, "קח דולר".
--
פולני אחד, שוכב על ערש דווי, נוטה למוט, גוסס וגמור לגמרי, בקול חלוש הוא קורא לאשתו הפולנייה, ולוחש לה: "אפשר בקשה אחרונה לפני שאני מת, רק בשביל למות עם חיוך?" עונה לו הפולנייה, "בעלי היקר, כל מה שתרצה, רק תגיד, העיקר שניפרד מתוך אהבה וחיוך" אומר לה הגוסס, "אם אפשר, הריח הזה שמתפשט בבית, הגפילטע פיש הזה, רק קציצה אחת ואני מת מבסוט" מזדקפת הקשישה מלוא קומתה, ובנחישות אומרת "חביבי, בגפילטע פיש לא נוגעים, זה לשבעה…'
--
יהודי עובר במסלול הירוק בשדה התעופה, כשמטענו כולל לא פחות מ-5 מקררים. המוכס עוצר אותו מיידית: "סליחה רבי, מה זה צריך להיות?" "אני יהודי חרדי", מסביר הרבי, "וצריך מקרר אחד עבור מזון בשרי, ואחד עבור חלבי". "נניח", אומר המוכס, "אבל זה מסביר רק 2, מה בנוגע לשאר?" "על פסח שמעת?", שואל הרבי, "ובכן, אני זקוק גם לזוג בשרי וחלבי, עבור חג הפסח". המוכס מגרד את פדחתו ושואל: "ומה לגבי המקרר החמישי???". "נו בשביל אחד אתה עושה סיפור?", עונה היהודי בתמימות..
--
יש בדחן אחד באמריקה קוראים לו יענקל מילר, אתם שמעתם עליו? הוא בדחן משהו מיוחד מיוחד אבי אבות.. מאד מוצלח
מרן רבי הרב קנייבסקי חיתן נכד והביאו אותו לשבע ברכות לעשות צחוק ושמח, תוך כדי שהוא משמח הוא שואל את הרב כבוד הרב יש לי שאלה, מה הדין אם הכלה תעמוד להדליק נרות שבת, אבל היא תעשה את זה מול הראי, אז היא הדליקה נר אחד, ורואים כבר שניים, האם היא צריכה להדליק עוד נר או שזה מספיק? אמר לו הרב קנייבסקי, אם היא עומדת מול הראי, אז יש שם שתי נשים, צריך ארבע נרות…
(הרב שלמה לוינשטיין מתוך הקלטה)
--
מתוך הריסות תאונת דרכים נוראית, יוצאים בחיים רק כומר ורב.
הרב אומר לכומר, "זהו אות משמיים שדווקא רב וכומר יינצלו!!!"
"נכון מאוד", עונה לו הכומר, "יש הרבה אמת בדברייך."
הרב חוזר ופונה לכומר, "איזה נס! כל המכוניות הרוסות ורק בקבוק היין שלם, זה סימן משמיים שנשתה יחד לחיים."
הכומר אומר שנית, "גם הפעם יש אמת בדברייך."
הרב מגיש לכומר את הבקבוק שישתה, והכומר שותה לגימה הגונה מתוך נימוס לרב.
כשהוא מסיים, הרב לוקח את הפקק של הבקבוק, וסוגר אותו.
הכומר לא מבין למה הרב סגר את הפקק אחרי שהזמין אותו לכוסית, "אתה לא מתכוון לשתות?", שואל אותו.
"כן בוודאי", עונה לו הרב, "אני אשתה כהוגן ואחגוג כל הלילה. רק בוא נחכה לשוטרים קודם…"
--
הלכו הכומר ורבי יהונתן אייבשיץ יחד. והנה שלט בפתח גן ציבורי. הכניסה ליהודים ולכלבים אסורה. הביט הכומר בשלט וברבי יהונתן וצחק.. השיב רבי יהונתן: כאן לשננו אין כניסה בא ונמשיך לכוון אחר…
--
ראש הממשלה והשרים מחליטים לרדת אל העם ולסייר במוסדות שונים בארץ.
הם מגיעים לבית ספר, ומגלים ציוד מיושן, כיתות עלובות וחוסר במזגנים. "חסרים לנותקציבים!", מתלונן מנהל ביה"ס.
"אין מה לעשות", משיב ראש הממשלה, "למדינה אין כסף".
לאחר מכן הם מגיעים לבקר באוניברסיטה. הם מגלים כיתות צפופות ללא מזגן וכיסאות שבורים. "חסרים לנו תקציבים!", מתלונן הדיקן.
"אין מה לעשות", משיב ראש הממשלה, "אין כסף".
משם נוסעים כולם לבקר בבית סוהר. הם מגלים תאים מוזנחים ותנאי כליאה קשים.
"חסרים לנו תקציבים!", מתלונן מפקד הכלא.
"מהר!", מורה ראש הממשלה לעוזריו, "תדאגו להעביר 50 מיליון שקל לשיפוץ בתי הסוהר!"
בצאת הפמליה מהמקום, פונים השרים לראש הממשלה: "איך זה שלכולם אמרת שאין כסף ולבית הסוהר יש??"
"רבותיי השרים", משיב ראש הממשלה, "בבית הספר, סיימנו ללמוד. לאוניברסיטה כבר לא נלך, אבל לכלא יש סיכוי טוב מאוד שעוד נגיע" !!!…
--
חודש אוגוסט הסתיים.
יורד גשם והעיירה נראית כאילו ננטשה הזמנים קשים, לכולם יש חובות וכולם חיים על אשראי.
לפתע מגיע לעיירה תייר עשיר . הוא נכנס לבית המלון היחיד בעיירה. שם על שולחןהקבלה שטר של 100 יורו והולך לבחור לעצמו חדר 11.
בעל המלון לוקח את השטר ורץ לשלם את חובו לקצב הקצב לוקח את השטר ורץ לשלם את החוב למגדל הבקר.
מגדל הבקר לוקח את השטר ומשלם לספק המזון .
ספק המזון, חוטף את השטר ורץ לשלם את חובו למזכיר העיירה.
מזכיר העיירה לוקח את השטר ורץ למלון, לשלם את חובו לבעל המלון, עבור החדרים ששכר מפעם לפעם . באותו הרגע יורד התייר לאחר שבדק את החדרים לוקח את השטר באומרו ששום חדר לא מוצא חן בעיניו, ועוזב את העיר.
אף אחד לא הרוויח כלום, אך כל העיירה חיה כעת בלי חובות ומביטה אל העתיד.
--
ביל גייטס נשיא מיקרוסופט החליט לערוך כנס ענק של מועמדים למשרת יושב ראש חטיבת מיקרוסופט אירופה אשר ממוקמת בקרואטיה. –
לכנס הגיעו 5000 מועמדים שהתכנסו באולם הגדול. אחד מן המועמדים היה מוריס כהן, ישראלי המתגורר בפריס.
ביל גייטס הודה לכל באי הכנס וביקש כי כל אלה שאינם יודעים להשתמש בשפת התכנות JAVA יקומו ויעזבו.
2000 איש עזבו את האולם.
מוריס כהן אמר לעצמו: "אני לא מכיר את השפה הזאת, אבל מה כבר אני יכול להפסיד אם אשאר? אני אנסה".
ביל גייטס ביקש את המועמדים שנשארו שכל מי שאין לו ניסיון בניהול קבוצות של 100 איש ומעלה, יקום ויעזוב את האולם.
2000 איש נוספים קמו ועזבו.
מוריס ידידנו אמר לעצמו: "אמנם אין לי ניסיון כזה, אבל מה כבר יכול לקרות?" והוא נשאר באולם.
שוב ביקש ביל גייטס כי ככל מי שלא סיים את האוניברסיטה בהצטיינות, יעזוב את האולם.
500 איש נוספים עזבו. מוריס אמר לעצמו: "אמנם עזבתי את בית הספר בגיל 15 , אבל אין לי מה לפסיד" והמשיך לשבת.
לבסוף אמר ביל גייטס: כל מי שאינו דובר את השפה הסרבית קרואטית מתבקש – לעזוב.
498 מועמדים עזבו את האולם.
מוריס חשב: "אני לא דובר סרבית קרואטית, אבל לעזאזל, אני לא קם ולא עוזב, אני – נשאר, ממילא אין לי מה להפסיד"
הוא מצא את עצמו באולם הענק עם עוד מועמד אחד שנשאר גם הוא אחרי שכולם עזבו.
ביל גייטס הצטרף אליהם ואמר: "כנראה שאתם המועמדים היחידים המדברים סרבית-קרואטית, כל הכבוד, אני מבקש לשמוע שיחה קצרה שתנהלו ביניכם בשפה הזו".
בקור רוח פנה מוריס לעבר המועמד השני ואמר לו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?"
המועמד האחר השיב בלי למצמץ: "שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה"…
--
מעשה שהיה בשכיב מרע, ששכב בביה"ח בנויארק .נכנס ראש המחלקה, הפרופסור, ומודיע לו ששעותיו ספורות .נאנח האיש וקרא: "דייויד ".מיד התייצב בנו הבכור .כן אבא, אמר .אתה מקבל, אמר האיש הגוסס, את שדרות ברודוויי ממספר 1-20 ." אריאל ", קרא האיש .כן, אבא, התייצב בנו השני .אתה מקבל את ברודוויי ממספר 20-40 ." נטלי", קרא לבתו היחידה, והיא ניגשה אליו בדמעות: "כן, אבא "את מקבלת את שדרות ברודווי מ 40 עד הסוף – .משתומם הפרופסור ושאל שם מישהו: "מי זה האיש הזה ?"אמר לו אחד: זה מחלק עיתונים. הוא רק מסדר את החלוקה אחרי פטירתו. שלא יהיה
באלאגאן ….
--
יהודי עשיר קנה בית מדהים בבוורלי הילס, קליפורניה ושכר מעצב פנים מקומי.
לאחר שביתו היה מוכן, נזכר בעל הבית ששכח להתקין מזוזות בדלתות. הוא נסע העירה, קנה 50 מזוזות מאד מהודרות ובקש ממעצב הפנים שיתקין כל אחת מהן בצדה הימני של כל אחת מדלתות הבית פרט לדלתות השירותים.
הוא הלך מביתו קצת מודאג פן יפגע המעצב בצבע הטרי או שלא יתקין אותן כהלכה.
אך בשובו הביתה אחרי שעות אחדות הוא נוכח שהמשימה בוצעה לשביעות רצונו המלאה ולכן שלם את שכר המעצב ברוחב לב והודה לו בחום. ממש לפני צאתו מהבית, אמר המעצב לעבר בעל הבית: אני ממש שמח על שאתה מרוצה מעבודתי. אגב, הוצאתי את תעודות האחריות מכל אחת מהן והנחתי אותן על השולחן בסלון…
--
פעם בא יהודי לפני האדמור מקוצק ושאל –
בימים כאלה, כיצד משיגים קצת שמחה לכבוד פורים?
ענה לו הרבי – "תבקש הלוואה…"
הביט בו היהודי נדהם ולא הבין מה פשר דברי הרבי,
ממי לבקש הלוואה?
חייך הרבי והשיב לו:
"שכר, אנו מקבלים רק בעולם הבא – ולא בעולם הזה. אבל הלוואה קטנה מאוצר השמחה של ימות המשיח אפשר לבקש מה' כבר עכשיו…"
--
היה פעם יהודי שתמיד היה שמח, ובמיוחד היה מגלה שמחה יתירה עם כניסת חודש אדר. שאלוהו: הרי פורים הוא יום אחד בלבד, ולמה אתה שמח חודש שלם?
השיב היהודי:
"אני אסביר לכם. בצעירותי תמהתי למה החליט המן-הרשע להרוג את כל היהודים ביום אחד דוקא? ומה היה איכפת לו אם ייהרגו היהודים בכמה ימים? אלא לא לחינם נקרא שמו 'המן- הרשע'. בסתר ליבו הוא חשש שמא יעשה הקב"ה נס ועצתו תופר, ואז יעשו היהודים את היום הזה לחג. לכן קבע את הגזירה ליום אחד בלבד, כדי שאם יהפוך היום הזה לחג, לא יהיה אלא חג בן יום אחד בלבד.
"אבל אני הרי מבין את מחשבתו של המן-הרשע ולכן אני שמח כל החודש וכל השנה"…
