בספר פניני רבינו האבי עזרי עמוד 359 כתב: "וכאן המקום אתי לכתוב מה שסיפר לי ת"ח אחד שליט"א, שהיה פעם נוכח בביקור חוהמ"פ אצל כבוד מרן הגאב"ד דפוניבז' זצוק"ל, כשהיה שם כבוד מרן "האבי עזרי" שליט"א, ודיבר שם אחד על אודות ענין "קו התאריך", ואמר שבענין זה רוב הדיעות היו דלא כהפסק של החזון איש, ומיד הגיב כבוד "האבי עזרי" שליט"א בחומרה ואמר: במקום שהחזון איש פוסק - אין שום רוב שבעולם חשוב נגדו, כי אף אחד הוא לאו בר פלוגתיה, והפסק של החזון איש הוא הוא הדין, ואין כאן שום שייכות של רוב ומיעוט במקום שהורה החזון איש, שהלכה כמותו בכל מקום!... ("אז דער חזון איש זאגט -איז נישט דא קיין רוב נישט!"...)
ואני שואל כמסתפק האם יש מקור הלכתי, לחלק בענין רוב ומיעוט יחיד ורבים, וכן בין סוגי הפוסקים.
והנה באותו ספר (עמ' 223) מביא שאחד מתלמידי הרב שך שלמד באותה העת בסוגיית בורר, בנידון הגדול של הביאור הלכה לגבי הוצאת העצמות מהדגים, ונתברר לו מהסוגיא, לא כמו המשנה ברורה.
אמר לו רבינו: דבר ראשון צריך לדעת שההלכה היא כמו שכתוב במשנה ברורה! ועכשיו אפשר לדבר בלימוד... עד כאן.
ואם כך עולה השאלה כיצד לנהוג באופנים שנחלקו המ"ב והחזו"א. (מן הסתם הרב שך אמר את דבריו, בדברים שהחזו"א נחלק בדורו כמו קו התאריך ועוד ענינים, משא"כ ד' המ"ב, שהם לפני ד' החזו"א. אולם עדין צריך בירור שכן לענין קו התאריך הנ"ל, הברי פלוגתא עם מרן החזו"א הביאו ראיות מד' האחרונים שקדמו רבות בשנים להחזו"א ועם זאת הרב שך טען שהלכה כמותו. וי"ל בין המ"ב לשאר אחרונים.
וכמש"כ מרן החזון אי"ש באגרותיו (ח"ב מא): "ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית". (ובהקדמת עוז והדר הביאו בזה"ל: אחד מגדולי דורנו שליט"א, התבטא אודות הספר משנה ברורה, "המשנה ברורה מיוסד על דברי הראשונים, ולכן צריך לדייק בדבריו כמו בדברי הראשונים" ע"כ. ואם כך הרי שכל ספר שמיוסד על הראשונים כמו גם ספרי זמנינו שהולכים בסגנון זה. ומה החידוש דווקא במ"ב.)
והנה לאחר שהסתכלתי בביאור הלכה לגבי בורר עצמות דגים שדן בו התלמיד לפני הרב שך, ההערה מתעצמת.
הביה"ל שם (סי' שיט ד"ה מתוך) כותב ללמד זכות בענין זה על הנוהגים להיתר עיי"ש. ואילו החזו"א או"ח סי' נ"ד ס"ק ג-ד כתב לאסור. ולמרות הכל מרן הרב שך, הורה לתלמיד הלכה כדברי המשנה ברורה להיתר, זאת על אף שהחזו"א כתב לאסור. וצריך בירור גדול בענין זה. (מסתבר שהתלמיד שעסק בד' הביה"ל (הארוך ביותר בהל' בורר) נתקל בד' החזו"א, ובכדי לחזק את דבריו אף ציין את ד' החזו"א שחולק עליו).
לסיכום, שאלתי היא בנוגע לכוח פסיקתו של החזו"א. ומה שהתבטא מרן הגרא"מ שך.
ואני שואל כמסתפק האם יש מקור הלכתי, לחלק בענין רוב ומיעוט יחיד ורבים, וכן בין סוגי הפוסקים.
והנה באותו ספר (עמ' 223) מביא שאחד מתלמידי הרב שך שלמד באותה העת בסוגיית בורר, בנידון הגדול של הביאור הלכה לגבי הוצאת העצמות מהדגים, ונתברר לו מהסוגיא, לא כמו המשנה ברורה.
אמר לו רבינו: דבר ראשון צריך לדעת שההלכה היא כמו שכתוב במשנה ברורה! ועכשיו אפשר לדבר בלימוד... עד כאן.
ואם כך עולה השאלה כיצד לנהוג באופנים שנחלקו המ"ב והחזו"א. (מן הסתם הרב שך אמר את דבריו, בדברים שהחזו"א נחלק בדורו כמו קו התאריך ועוד ענינים, משא"כ ד' המ"ב, שהם לפני ד' החזו"א. אולם עדין צריך בירור שכן לענין קו התאריך הנ"ל, הברי פלוגתא עם מרן החזו"א הביאו ראיות מד' האחרונים שקדמו רבות בשנים להחזו"א ועם זאת הרב שך טען שהלכה כמותו. וי"ל בין המ"ב לשאר אחרונים.
וכמש"כ מרן החזון אי"ש באגרותיו (ח"ב מא): "ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית". (ובהקדמת עוז והדר הביאו בזה"ל: אחד מגדולי דורנו שליט"א, התבטא אודות הספר משנה ברורה, "המשנה ברורה מיוסד על דברי הראשונים, ולכן צריך לדייק בדבריו כמו בדברי הראשונים" ע"כ. ואם כך הרי שכל ספר שמיוסד על הראשונים כמו גם ספרי זמנינו שהולכים בסגנון זה. ומה החידוש דווקא במ"ב.)
והנה לאחר שהסתכלתי בביאור הלכה לגבי בורר עצמות דגים שדן בו התלמיד לפני הרב שך, ההערה מתעצמת.
הביה"ל שם (סי' שיט ד"ה מתוך) כותב ללמד זכות בענין זה על הנוהגים להיתר עיי"ש. ואילו החזו"א או"ח סי' נ"ד ס"ק ג-ד כתב לאסור. ולמרות הכל מרן הרב שך, הורה לתלמיד הלכה כדברי המשנה ברורה להיתר, זאת על אף שהחזו"א כתב לאסור. וצריך בירור גדול בענין זה. (מסתבר שהתלמיד שעסק בד' הביה"ל (הארוך ביותר בהל' בורר) נתקל בד' החזו"א, ובכדי לחזק את דבריו אף ציין את ד' החזו"א שחולק עליו).
לסיכום, שאלתי היא בנוגע לכוח פסיקתו של החזו"א. ומה שהתבטא מרן הגרא"מ שך.
