מרקוליס בזמן הזה? האומנם? (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

כתב הרמ"ה בפירושו לסנהדרין (ס ב)

הזורק אבן למרקוליס, שלש אבנים יש בעיר ששמה מכה זו בצד זו ואחת על גביהן ונקראין מרקוליס, ועבודתה בזריקת אבנים, ואע"פ שאין עבודתה בזריקה גרידתא עד שיגלח את ראשו ואת זקנו ויזרוק בין שוקיו לאחוריו...

ומהמכלול

החג' (حجّ – עלייה לרגל) הוא העלייה לרגל אשר מתרחשת בחודש המוסלמי ד'ו אל-חיג'ה לעיר מכה ולאתרים המקודשים סביבה. המצווה מגיעה מהמנהג הערבי הקדום, לפיו כל אדם מוסלמי המסוגל לכך פיזית וכלכלית עולה לרגל פעם אחת בחייו למכה. כאשר העלייה לרגל מגיעה למרחק של עשרה קילומטרים ממכה, הגברים מתלבשים בלבוש מסורתי העשוי משני סדינים לבנים, והנשים בלבוש מתאים. הטקסים הרגילים של העלייה לרגל כוללים שבע הקפות סביב הכעבה, נגיעה באבן השחורה, שבעה מסעות בין הגבעות ספא ומרווה, וסקילה סימבולית של השטן בנקודה מדברית בשם "מינא", הממוקמת כחמישה קילומטרים מחוץ למכה.​

 

[צריך עיון]

הרב @יואל שילה עסק רבות בסוגיא דמה נחשב ע''ז ודרכי עבודתה. שמא ידע להחכימנו גם בענין זה?

 

[יואל שילה]

לא עסקתי בכל הע"ז שבעולם, ומ"מ המוסלמים לא מייחסים שום כוחות עצמיים [=ללא הבורא] לאותה האבן, וממילא מה שייך לדון על 'עבודתה' של דבר שהם כלל לא עובדים אותו?
נניח שגויים בשוודיה נוהגים לזרוק אבן בכל פעם שעוברים ליד ביתו של מנהל בית הספר השנוא, כעין 'סקילת השטן', וכי יש בזה לתא דמרקוליס?

 

[רבי]

 

[שלמה ו.]

מחלוקת בראשונים. לדעת הר"ן הם עובדים לאותה אבן
וזה לשונו, הקָדָשִׁים של כותים וגם המשוגע של הישמעאלים אף על פי שאין טועין אחריהם לעשותן אלהות, הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלהות – דין עבודת אלילים יש להן.

 

[רבי]

כמעט ברור היום שאין להם דין ע"ז כי הם מאמינים ביחוד וכן הדרוזים בשונה מהנוצרים.

 

[יואל שילה]

דברי הר"ן אמורים בזמן שהאיסלאם היה עדיין מקרטע ולא התייצב במתכונתו הנוכחית
כיום, אך ורק העלווים הם כעע"ז, וכל השאר לא מייחסים שום כוחות לא למוחמד ולא לאבן השחורה
ביארתי מעט כאן

 

[הצעיר שבחבורה]

לא עסקתי בכל הע"ז שבעולם, ומ"מ המוסלמים לא מייחסים שום כוחות עצמיים [=ללא הבורא] לאותה האבן, וממילא מה שייך לדון על 'עבודתה' של דבר שהם כלל לא עובדים אותו?
נניח שגויים בשוודיה נוהגים לזרוק אבן בכל פעם שעוברים ליד ביתו של מנהל בית הספר השנוא, כעין 'סקילת השטן', וכי יש בזה לתא דמרקוליס?

כך היא דעת הרמב"ם בתשובה, ואינו תחת ידי

 

[יואל שילה]

קרא מה שכתבתי לגבי הר"ן
בתחילה האיסלאם התנדנד בעין הע"ז
אבל לאחר שהתייצב - נותרו רק העלאווים עם נטיות ע"ז
ובשאר מיני וסוגי האיסלאם זה לא קיים יותר
וצירפתי קובץ שמבאר הרבה יותר
אם היו שואלים על הרמב"ם הייתי משיב על ההבדל בין הרמב"ם בתשובה ובין איגרת תימן, אבל שאלו על הר"ן
יתכן שאותם דולמנים הם מרקוליס, כל לא הבעתי דעה על זה, אבל למוסלמים שזורקים היום אבן במכה - אין שום קשר

 

[הצעיר שבחבורה]

לא עסקתי בכל הע"ז שבעולם, ומ"מ המוסלמים לא מייחסים שום כוחות עצמיים [=ללא הבורא] לאותה האבן, וממילא מה שייך לדון על 'עבודתה' של דבר שהם כלל לא עובדים אותו?

כפי שכבר כתבתי, הרמב"ם מסכים לכאו' לטענת מר עצמה.
וזה לשונו בתשובה
שו"ת הרמב"ם סימן תמח

ובאמת שהיה לישמעאלים מקודם באותם המקומות שלשה מיני ע"ז פעור ומרקוליס וכמוש, והם עצמם מודים בדברים אלו היום וקוראין להם שמות בלשון ערבי. פעורח עבודתו שיפעור עצמו לפניו או שיניח ראשו ויגביה ערותו למולו כמו שאלו הישמעאלים משתחוים היום בתפלתם ומרקוליס עבודתו ברגימת האבנים וכמוש עבודתו בפריעת הראש ושלא ילבש בגד תפור ודברים אלו כולם מפורשים וידועים אצלנוט מקודם שתעמד דת הישמעאלים, אבל הישמעאלים היום אומרים זה שנפרע ראשנו ושלא נלבש בגד תפור בתפירות הוא כדי להכנע לפני האל יתעלה ולזכור היאך יעמוד האדם מקברו, וזה שנשליך האבנים בפני השטן אנו משליכים אותם כדי לערבבו. ואחרים מפקחיהם נותנים טעם ואומרים צלמים היו שם ואנו רוגמים במקום הצלמים כלומ' שאין אנו מאמינים בצלמים שהיו שם ודרך בזיון להם אנו רוגמין אותן ואחרים אומרים מנהג הוא כללו של דבר אף על פי שעיקר הדברים יסודם לע"ז אין אדם בעולם משליך אותם האבנים ולא משתחוה לאותו המקום ולא עושה דבר מכל הדברים לשם ע"ז לא בפיו ולא בלבו אלא לבם מסור לשמים.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ואע"פ שאין עבודתה בזריקה גרידתא עד שיגלח את ראשו ואת זקנו

ואציין, שכפי שראיתי באי אלו מקומות מנהג 'גילוח הראש' נוהג הוא עד ימינו.

 

[הצעיר שבחבורה]

דברי הר"ן אמורים בזמן שהאיסלאם היה עדיין מקרטע ולא התייצב במתכונתו הנוכחית

קשה לומר כן, לאור כך שהרמב"ם כבר טוען טענות אלו.
נ.ב. נראה שדעת הרמ"ה שהובאו לעיל, מסכמת לדעת הר"ן.

 

[רבי]

יש מסורת שהערבים זורקים אבנים גם ביד אבשלום.
הרב @יואל שילה האם ידוע לך מאיזה טעם זה?

 

[יואל שילה]

הבירור שלי היה בהקשר לשופרות של מרוקו, ולכן הייתי צריך לדעת מה אמונת המרוקאים
אתרוגים מיד אבשלום פחות עניינו אותי...
וחקירת מנהגי הגויים לא ממש מרתקת אותי

 

[אחד יחיד]

כתב הרמ"ה בפירושו לסנהדרין (ס ב)

הזורק אבן למרקוליס, שלש אבנים יש בעיר ששמה מכה זו בצד זו ואחת על גביהן ונקראין מרקוליס, ועבודתה בזריקת אבנים, ואע"פ שאין עבודתה בזריקה גרידתא עד שיגלח את ראשו ואת זקנו ויזרוק בין שוקיו לאחוריו...

ומהמכלול

החג' (حجّ – עלייה לרגל) הוא העלייה לרגל אשר מתרחשת בחודש המוסלמי ד'ו אל-חיג'ה לעיר מכה ולאתרים המקודשים סביבה. המצווה מגיעה מהמנהג הערבי הקדום, לפיו כל אדם מוסלמי המסוגל לכך פיזית וכלכלית עולה לרגל פעם אחת בחייו למכה. כאשר העלייה לרגל מגיעה למרחק של עשרה קילומטרים ממכה, הגברים מתלבשים בלבוש מסורתי העשוי משני סדינים לבנים, והנשים בלבוש מתאים. הטקסים הרגילים של העלייה לרגל כוללים שבע הקפות סביב הכעבה, נגיעה באבן השחורה, שבעה מסעות בין הגבעות ספא ומרווה, וסקילה סימבולית של השטן בנקודה מדברית בשם "מינא", הממוקמת כחמישה קילומטרים מחוץ למכה.​

האם די בדימיון המועט הזה כדי להסיק מסקנות?

 

[הצעיר שבחבורה]

האם די בדימיון המועט הזה כדי להסיק מסקנות?

בצירוף כך שהרמ"ה מדבר על מכה.
ובצירוף

ואציין, שכפי שראיתי באי אלו מקומות מנהג 'גילוח הראש' נוהג הוא עד ימינו.

שג"ז הביא הרמ"ה.
כמדו' שאינו דמיון מועט.

 

[אחד יחיד]

בצירוף כך שהרמ"ה מדבר על מכה.

שם העיר לכאורה אינה ראיה, דהרי אם אפשר לומר שתרי ירושלים הוו, וודאי אפשר לומר שתרי מכה הוו.
ולגבי גילוח הראש, חיפשתי ולא מצאתי שזה נוהג.

 

[שלמה ו.]

הצג קובץ מצורף 1199

מה הרב זילברשטיין השיב לו?