מדור מאמרים

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' למעבר לחלק ג' למעבר לחלק ד' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ה' ~ ליל הסדר (ב) מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן לז] לאחר הקידוש נוטלים הגברים [ויש נוהגים שרק בעה"ב] את ידיהם, ונוטל הכרפס ומברך עליו בורא פרי האדמה, ויכוון לפטור בברכה גם את המרור. ולדעת השו"ע אוכלים פחות מכזית ואינו מיסב, ולדעת הגר"א אוכלים דווקא כזית ומיסב, ויש אומרים שמברך בלחש בורא נפשות, והמברכים בורא נפשות לוקחים אח״כ לפני הסעודה פחות מכזית מהמרור ויברכו עליו בורא פרי האדמה קודם הסעודה – לפטור עצמם מברכת בורא פרי האדמה על המרור בשעת הסעודה, וכל אחד כפי מנהגו ינהג. רבים נוהגים ליקח תפוחי אדמה לכרפס, אמנם הב״ח והפמ״ג כתבו שצריך אכילת ירק שמעורר תאוות האכילה, ואילו תפוח אדמה מבושל משביע ואינו...

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' למעבר לחלק ג' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ד' ~ ליל הסדר (א) מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן כד] צריך ליקח לד' כוסות דווקא יין ש'ערב עליו", [וכמבואר ברמב"ם פ"ז מהלכות חמץ ומצה ה"ט], וכל אחד ישתדל לברר קודם הפסח מהו היין הערב עליו ביותר שייהנה ממנו. כה] הגברים ישתו לכתחילה יין ולא מיץ ענבים, [היות שמיץ ענבים אינו משכר, ולדעת כמה פוסקים מצווה מן המובחר לשתות לד' כוסות יין המשכר המביא לידי שמחה, ועוד, שמיץ ענבים הוא מפוסטר, ועי' לקמן החששות במפוסטר], אמנם מי שאין ערב עליו שום יין אלא מיץ ענבים בלבד, ישתה מיץ ענבים ולא ידחוק עצמו לשתות יין כשאין היין ערב עליי, שמעיקר מצוות ד' כוסות שתהא השתיה ערבה עליו, [ומצוי לפעמים שבכוס ראשון ושני היין ערב עליו, אך בכוס שלישי...

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ג' ~ מכירת חמץ מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן יז] ראוי לשלם לרב המוכר במכירת חמץ, מפני שאם הרב יהא רק שליח בעלמא, אסור לסמוך עליו בדאורייתא, ומכירת חמץ יסודה להציל איסור דאורייתא, [ואף שמהתורה מספיק בביטול, אבל אינו מתכוון לבטל מה שמוכר וכמבואר בסידור הגרש"ז], וע"כ כדי שיוכל לסמוך על הרב שיעשה שליחותו במכירה שהיא דאורייתא, צריך לשלם לו ולשוכרו לפועל, ובפועל סומכים עליו גם בדאורייתא[א]. יח] יכול למכור החמץ גם על ידי שליחת מכתב מינוי לרב, ובשעת הדחק מועיל אפילו כשמינה את הרב לשליח בטלפון[ב]. יט] ראוי שלא למכור חמצו לשני רבנים המוכרים בשני בתי דינים שונים, שכיון שכל הבתי דינים מוכרים החמץ בע״פ בשעה חמישית, ואי אפשר לנו לידע...

הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק א' ~ בדיקת חמץ מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן א] ראוי להודיע ולפרסם לתושבי אמריקה הנמצאים בחג הפסח בארץ ישראל [וכן לתושבי שאר מדינות שהזמן שם מאוחר מהזמן בארץ ישראל], שלדעת הרבה פוסקים איסור בל ייראה תלוי במקום שהבעלים נמצאים ולא במקום החמץ, ולכן משעת חצות בערב פסח בארץ ישראל כבר עוברים על חמצם שבאמריקה – אע"פ ששם עדיין לא הגיע זמן חצות. ולכן חייבים הם למכור בארץ ישראל את חמצם שבאמריקה כדי שהמכירה תחול לפי זמן חצות שבא"י, ויודיעו לבני ביתם באמריקה שלא יחזיקו חמץ בבית משעת חצות בא"י. ובמוצאי החג בשטר מכירה שלנו [דעדה החרדית], מפורש שנמצא בארץ ישראל ויש לו חמץ בשאר מדינות שעדיין נמשך שם חג הפסח, אין נקנה חמצו מהגוי אלא רק לאחר הזמן שיוצא הפסח בזמן המדינה...

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' למעבר לחלק ג' למעבר לחלק ד' למעבר לחלק ה' למעבר לחלק ו' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ז' ~ חול המועד, מוצאי פסח מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן נט] לדעת הגר"א יש קיום מצווה בכל אכילת מצה בכל ימי הפסח[א], ונראה שמצוותו לאכול בכל יום כיון שנאמר 'שבעת ימים', וכעין לולב במקדש שנאמר בו שבעת ימים ומצוותו בכל יום, ואם לא אכל מצה יום אחד לא קיים המצוה של אותו היום, (עי' תשוה"נ ח"ו סי' קי"ג), ועל כן ראוי לאכול כל יום כזית מצה בתוך שלש דקות ויאמר הנני מקיים מ"ע דשבעת ימים תאכלו מצות. ואם שמחתו ביין, ישתה כל יום יין. ס] מלאכת חול המועד הוא מן הדברים העמומים וקשה לקבוע בזה הדינים, ולא התירו מלאכה בחול המועד כשמכוון מעיקרא לעשות את המלאכה במועד דווקא, וצריך ללמוד היטב...

מצינו בדברי חז"ל [ב"ר טז, ד] מושג הנקרא: 'תורת ארץ ישראל', דהיינו שיש לימוד והוראות מיוחדות השייכות דווקא בארץ ישראל. ולכאורה ההבדל שמצאנו בתורה בין ארץ ישראל לחו"ל, שייך רק בחלק המצוות המעשיות, שבזה ישנם מצוות התלויות בארץ שאין מקיימים אותן בחו"ל. אבל נראה לברר בעזרת השם בסדרת מאמרים, שאין זה רק חילוק במעשה אותם המצוות, אלא הוא חילוק מהותי ויסודי הנוגע לתפיסת כל התורה והמצוות, שבחו"ל הוא באופן אחד, ואילו בארץ ישראל הוא שונה בתכלית. ויוצא מזה גם נ"מ לדינא בכוונת המצוות. 'עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך'. 'משפט אלוקי הארץ' בספר מלכים [ב', פרק יז] מסופר שכאשר עם ישראל חטאו הגלה אותם מלך אשור לארצו, והושיב בארץ ישראל את הכותים ועוד גויים, ונאמר שם: 'ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את ה' וישלח ה' בהם את האריות ויהיו הרגים בהם. ויאמרו למלך...

בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק ב' מאמר ראשון בסדרה בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק א' רעיון מעניין ראיתי בשו"ת 'יש מאין' (סי' י"ז, לרב אליהו ילוז, אב"ד טבריה) שכתב "...נראה דתיקון זה יועיל בנידון דידן להשכיר לו הבית בתנאי שלא יכניס עבודה זרה, ואם יכניס יתחייב באחריות נפילה ושריפה ויוקרא וזולא, דנראה דאין כאן איסור לא תחנם כיון שאינו יכול להוציא הבית מתחת ידו, ומשום לא תביא תועבה אל ביתך ליכא דהא אם הביא קיימא ברשותיה ואין זה ביתו של ישראל". לגבי האיסור 'לא תחנם', שאחד מענייניו הוא שלא לתת לנכרים חניה בא"י (ע"ז כ'.), נחלקו הראשונים האם הוא בכל האומות או רק בז' עממין יש איסור לתת להם חניה: שהרמב"ם (ע"ז י' ו') לא חילק בזה, אמנם הראב"ד במקום (וכן הסמ"ג לאוין מ"ט) השיג על הרמב"ם שאיסור זה אמור רק בז' אומות ולא בכל האומות [ורק בישיבתם ולא בהעברה], ואילו...

חובת בדיקה בחשש דרבנן מאמרים קודמים בסדרה מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה מאמר שלישי בסדרה חובת בדיקה בחשש לאיסור דרבנן ש מקום לחדש שהחובה לחוש ל'מיעוט המצוי' היא דוקא כאשר החשש הוא לאיסור תורה, כגון טריפה [שזה היה נידון המשכנ"י] ושרצים, אבל כאשר החשש לאיסור דרבנן בלבד – כבר הכריע המשנ"ב (נ"ה ל"א) בשם הפמ"ג (נ"ה א"א ז') לגבי בדיקת סימני גדלות לצורך צירוף למנין - שא"צ לחייב בדיקה בשל 'מיעוט המצוי' של איסור דרבנן, כשהבדיקה אינה קלה [שכתב הרמ"א (נ"ה ה') שכלפי צירוף למנין מחזיקים אותו כגדול כשהגיע לשנותיו ואין בודקים אם הביא שערות; ביאר הפמ"ג שמבואר בפוסקים שבאיסור תורה צריכים בדיקה ולא סומכים על חזקה ורוב (כגון בבדיקת ב' שערות אחר גיל י"ג), וקשה – שבכל מקום מועיל רוב וחזקה, וי"ל שהחשש למיעוט המצוי (כגון בבדיקת הריאה) הוא מדרבנן, או כי...