תוכן מומלץ

בחירת האדם הישראלי כתכלית הבריאה - יציאת מצרים במעמד הר סיני הקדוש ברך הוא מתגלה על עם ישראל בנוסח "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". הדבר לכאורה מצריך תלמוד מאי טעמא לא התהדר הקב"ה בבריאת האדם או בקיומו, הרי היה מסתבר יותר לומר "אנכי ה' אלוקיך אשר בראתי אתכם" או כהאי גונא, דברים שיותר יחייבו את האדם המקבל את התורה להיות כפוף להוראות הנותן. ולכאורה ביאור הדבר שבנתינת התורה הקדוש ברוך הוא בא להראות לעם ישראל שיש מטרה מיוחדת בבריאת האדם, והיינו שהאדם אינו סתם עוד איזה בריה דוגמת הינשוף...

בדין ביטול ואיסורי הנאה חלק ב' מאמר קודם בסדרה בדין ביטול ואיסורי הנאה חלק א' ג. ובעצם מה שהערנו ע"ד הקצוה"ח סי' רע"ג וסי' ת"ו דס"ל דאיסורי הנאה יש להם בעלים ואין מפקיע בעלות האדם אלא דאינו ברשותו, ומד' רש"י הנז' מבואר דחמץ בזמן איסורו אינו של האדם כלל וסותר לד' הקצוה"ח. ראיתי במרחשת ח"א סי' א' העיר ע"ד הקצוה"ח כקושייתנו וכתב לבאר הטעם דס"ל לרש"י דאיסו"נ אין להם בעלות כלל. וז"ל: ונראה שמה שהכריח לרש"י ז"ל לפרש כן הוא משום שאזיל לטעמיה למעלה ה: שכ' שטעם ביטול חמץ הוא משום דכתיב תשביתו...

בדין ביטול ואיסורי הנאה א. פסחים ו: בגמ' - וכי משכחת ליה לבטליה דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל דאמר רבי אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה. וכתב שם רש"י ע"ד הגמ' "לאו ברשותיה קיימא" - אינו שלו עיי"ש. והיינו טעם הדבר דאין יכול לבטל חמצו אחר זמן האיסור, דהחמץ פוקע מבעלות האדם ואינו שלו כלל. מאידך בד' הגמ' ב"ק מה. בדין שור הנסקל איתא "משנגמר דינו מכרו אינו מכור הקדישו אינו מוקדש" ופירש שם...

בדין המשהה חמץ ע"מ לבערו וישוב בסתירת ד' התוס' פסחים ו: אמר רב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל מאי טעמא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה וכי משכחת ליה לבטליה דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל ע"כ. ובטעם ד' רבא פליגי רש"י ותוס', רש"י שם ד"ה ודעתו עליה - חשובה היא בעיניו, וחס עליה לשורפה, ומשהה אפילו רגע אחד ונמצא עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא, אבל משבטלה אינו עובר, דלא כתב אלא תשביתו: העולה מד' רש"י דאין עובר על מציאת חמץ כל שדעתו לשורפו אלא היכן שדעתו...

שי' הרא"ש והטור בדין חמץ ידוע - חלק ב' מאמר קודם בסדרה שי' הרא"ש והטור בדין חמץ ידוע - חלק א' ג. והנה מד' התורא"ש שהזכרנו לעיל מבואר להדיא דעובר אף על חמץ שא"י עכ"פ בשוגג עיין דף ו: (ד"ה שמא ימצא) ושם כתב הרא"ש דאם ימצא גלוסקא יפה עובר בשגגת ב"י וב"י, הרי דבריו שם באו אחר שבדק ומ"מ עובר בשוגג. ויל"ע אי מחמת הבדיקה חשיב שוגג או כל חמץ שא"י אף בלא בדיקה אינו עובר אלא בשוגג. ונראה להוכיח מד' הרא"ש ו. סוגיא המפרש לים דמיירי שלא בדק וכתב ע"ז הרא"ש בביאור ד' רש"י שאינו עובר על החמץ בביתו אם...

שי' הרא"ש והטור בדין חמץ ידוע א. כתב הרא"ש (פ"א סי ט') אמר רב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל מיד אחר בדיקתו. וכו' ומ"ט צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא אי נימא משום פירורין דקים (לן) שלא מצא בבדיקה ונשארו ועובר עליו בבל יראה ואע"פ שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואע"פ שאין יודע שהם בביתו מ"מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך והא לא חשיבי ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן...

הקפת הראש - חלק ג' - סיכום בעניין הלכות פאת הראש מאמרים קודמים בסדרה הקפת פאות הראש חלק א' - מקום פאות הראש. הקפת הראש ח"ב - הגדרת ההקפה, מספריים כעין תער, שיעור אורך השערות סיכום תחילת מקום הפאות - א. לפי החזו"א מקום הפאות מתחיל מהמקום הגבוה שבמצח מן הצד (מקום זה שונה אצל כל אחד), ומשם יש למתוח קו אלכסוני עד המקום הגבוה שבאוזן, והקה"י הוסיף בשמו שמשום הידור מצווה נוהגים להוסיף על שיעור זה ולעגל את הפאה כלפי מעלה בכדי שלא להיכנס לחשש איסור דאורייתא. ב. דעת הגר"י רצאבי והרב אברהם יוסף...

ביררנו במאמר הקודם מדברי הרמב"ן שבחו"ל הקב"ה נקרא 'אלוקי השמים' ובארץ ישראל בלבד נקרא גם 'אלוקי הארץ', ונתבאר בדברי הרמב"ן [ויקרא יח, כה] שמשמעות הדבר היא שבחו"ל הנהגת השי"ת את עולמו היא באמצעות שרים ומזלות, ולכן הוא נקרא אלוקי השמים, כי מי שמנהיג בפועל את הארץ הם המזלות, אבל את ארץ ישראל ה' לא מסר לשום כח שינהיג אותה, אלא הוא בעצמו מנהיג אותה בכל ענייניה. מי המנהיג עצם הדבר שארץ ישראל מונהגת באופן אחר משאר ארצות מבואר בדברי חז"ל, וכמו שאמרו בגמרא [תענית י, א]: א"י משקה אותה הקב"ה בעצמו...

בעזהשי"ת בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה' זמן ברכת נטילת ידיים לאכילה יסודי הדברים איתא בגמרא (פסחים ז:), 'אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן... חוץ מן הטבילה, דאכתי גברא לא חזי'. ופירש ר"ח בתוספות דהיינו טבילת גר שאינו יכול לומר 'וצונו' קודם הטבילה. ואומר ר"י שאף בטבילות אחרות אין לגעור במי שמברך אחר הטבילה כי לא חילקו בין טבילה לטבילה. ומוסיף שם בתוספות שהוא הדין בנטילת ידיים לאכילה שמברכים לאחר הנטילה, דכיון שבנטילה לאחר ביהכ"ס אינו יכול לברך קודם הנטילה, לא חילקו בין...

הגרלת פורום אוצר התורה. 5 הגרלות ע"ס 200 ש"ח. כל שבועיים הגרלה אחת - סך הכל 1000 ש"ח! צבירת כרטיסים להגרלה. נרשמת לפורום+ כתבת 2 הודעות תורניות במדור בית האוצר המכיל 13 פורומים =ניקוד בפרופיל 2 - קבלת 2 כרטיסים. שלחת בקשה לעשר חבריך במייל שיצטרפו לפורום (כולל קישור), 3 כרטיסים. כל עשר נוספים 2 כרטיסים נוספים. פרסמת באתר מוכר אחר - 2 כרטיסים כתבת בפורום עוד 10 תגובות תורניות בשבועיים. 3 כרטיסים. פרסמת מאמר ראשון - 3 כרטיסים. פרסמת מאמר נוסף - 2 כרטיסים. ניקוד בפרופיל 18 - כרטיס 1 נוסף...

הגדה של פסח בעזרת ה' ובישועתו, נדבר היום על ההגדה של פסח. למעשה אפשר לומר שזה הספר היהודי חוץ מתנ"ך סידור ותלמוד שהוא נדפס כ"כ הרבה פעמים במהדורות בווריאציות שונות עם איורים עם ציורים עם חריטות. בחיפוש קצר באוצר החכמה אתה מוצא למעלה מאלף (!) הגדות. בנוסף השלחן ערוך פוסק שיש כל מיני דברים שאדם יכול לקרוא אותם לאור הנר כי הם שגורים על לשונו ואחד מהם איך לא 'הגדה של פסח'. כלומר, לית מאן דפליג שזה היה ממש דבר נפוץ מאד מאד. חלקים מההגדה הוזכרו כבר מפורש במשנה בפסחים בפרק עשירי 'ערבי פסחים' שם...

סיפור יצ"מ מצוות הסיפור התייחדה במה שנאמר בה "כל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח" ולא מצינו בשום מצווה חיובית, שאף אחר שכבר קיים המצווה עדין הריבוי במצווה משובח. וז"ל הרמב"ם בספר המצוות מצווה קנז, "שצונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר מניסן בתחלת הלילה כפי צחות לשון המספר. וכל מי שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם ומה שעשו לנו המצרים מעול וחמס ואיך לקח השם נקמתנו מהם ולהודות לו יתעלה על כל טוב שגמלנו יהיה יותר טוב כמו שאמרו וכל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. והביאור...

האם ביטול חמץ משום הפקר או סילוק??? >>> לגבי מה עשאו הכתוב ברשותו??? >>> איך מבטל את החמץ??? >>> שכח לבטל, האם יכול לבטל??? >>> האם מועיל ביטול במחשבה??? >>> האם בל יראה ובל מצא ניתק לעשה??? >>> האם צריך שיהיה לו חמץ לבערו???? >>> באיזה אופן צריך לבער חמץ??? >>> האם יכול לבער חמץ באשפה??? >>> חמץ ומצה – יצר טוב ויצר הרע. בשו"ת שיח יצחק (סימן רד) כתב בשם החק יעקב (תל, ג), שכשחל ערב פסח בשבת דורשים דרשת שבת הגדול בשבת שלפניה, וכן מפורש במחזיק ברכה (תל, ג) נהגו לדרוש בשבת הגדול ואין פוחתים...

נתינת החמץ לגוי במתנה על מנת להחזיר – חלק א' א. הדין ב. טעם הדין ג. כשהחזירוֹ הגוי – בדיעבד א. הדין כתב השלחן ערוך (אורח חיים סימן תמח סעיף ג, בסופו): אבל מתנה על מנת להחזיר [היינו לאחר הפסח (משנה ברורה סעיף קטן כ)] לא מהני. ומקורו מדברי ההגהות מיימוניות (הלכות שבת פרק ו הלכה א, אות ב; הובא בתרומת הדשן סימן קכ) שכתב: אסור ליתן לנכרי מעות בערב שבת שיקנה לו למחר ביום השוק כי יש שליחות לנכרי לחומרא ולא דמי לכל הני דשרו ב"ה עם השמש ולא דמי למסירת כתבים ביד נכרי דכולהו אדעתא דנפשייהו...

במהר"ל בגור אריה כתב, שהמילה והפסח באים לעבדות. מילה כחותם והפסח כעבודה, אך החידוש שהפסח הוא מתוך החותם, ולכך בן נכר לא יאכל בו, שכל מהות הפסח כעבודה באה מתוך חותם העבדות של מילה וצריך להבין מהו ענין פסח דווקא כעבודה, ומה העבודה הזאת לכם, ומדוע היא עולה דווקא מתוך חותם העבדות של המילה. ובמהר"ל גבורות ה' ל"ו שכל הפסח מורה שהוא ית' אחד, והרי עיקר ענינה של גלות מצרים והגאולה ומעמד הר סיני הוא ענין זה של אחדות ה', וכדברה הא' אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומהחיבור למדנו שזהו ענינה של...

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' למעבר לחלק ג' למעבר לחלק ד' למעבר לחלק ה' למעבר לחלק ו' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ז' ~ חול המועד, מוצאי פסח מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן נט] לדעת הגר"א יש קיום מצווה בכל אכילת מצה בכל ימי הפסח[א], ונראה שמצוותו לאכול בכל יום כיון שנאמר 'שבעת ימים', וכעין לולב במקדש שנאמר בו שבעת ימים ומצוותו בכל יום, ואם לא אכל מצה יום אחד לא קיים המצוה של אותו היום, (עי' תשוה"נ ח"ו סי' קי"ג), ועל כן ראוי לאכול כל יום כזית...

ליל שמרים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שמרים לכל בני ישראל לדרתם (שמות פרק יב פסוק מב) במשנה במסכת פסחים (דף צט ע"ב) שנינו: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. ובגמרא (שם דף קט ע"ב) הקשו, היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה, והתניא, לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי, ולא יעשה צרכיו תרי. ומתרץ רב נחמן: אמר קרא 'ליל שמרים' - ליל המשומר ובא מן המזיקין . ובהמשך דבריהם (שם דף קי ע"ב) אמרו: כללא דמילתא כל דקפיד, קפדי בהדיה, ודלא קפיד, לא קפדי בהדיה. ומיהו למיחש מיבעי...

הכנה לליל הסדר | ח"א | בביאור גודל ועוצם קדושת ליל הסדר הבית הלוי עה"פ בעבור זה עשה לי ד' בצאתי ממצרים כתב: נמצאנו למדים מדבריו, דאין מצוות מצה ומרור רק זכרון למה שהיה בזמן פרעה ומשה, אלא טעם המצווה אף היה קודם היציאה, ואין הוא נודע, אבל אנו רואים את פעולתו, שבמצרים בזכות מצוות מרור ומצה יצאו אבותינו ממצרים, וא"כ גם השתא קיום המצווה מביא אותנו לגאולה. וע"כ צריך לדעת שכל מעשינו בזה הלילה הנקרא ליל הסדר, הוא סדר מיוחד שסדרה תורה, ופרטהו רבותינו הקדמונים, שהוא הוא הסיבה לגאולתינו, וצריך...

אחת הנושאים העדינים מאוד בציבור החרדי, וגם בציבור הכללי, היא נושא הילדים המיוחדים. נושא שממעטים לדבר עליה אם בכלל, מדובר בנסיון קשה עד מאוד שהקב"ה מנסה בה חלק מיושבי חלד, אשר מתמודדים בהתמודדות יום יום הן במישור המעשי והן במישור הנפשי. התמודדות קשה שמי שנתנסה בה יודע ומבין ומכירו היטב, ומי שלא, לעולם לא יבין את זאת (גם במציאות וגם בתפילה שאכן לעולם לא יבין את זאת), הבושה, האשמות עצמיות (שוא) לפעמים זה משנה את כל פני הבית, הקשיים הבירוקרטיים, והכאב הפנימי לראות את הנשמה הטהורה בתוך הגוף...

ברש"י (בראשית מ"ו א') הביא בשם המדרש "חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם". ובמהרי"ק (שורש ל') פסק שאין אדם חייב בכבוד אבי אביו, והרמ"א הביא שיטת המהרי"ק וכתב דלא נראה, והוכיח מהמדרש הנ"ל, וכן הקשו עליו הט"ז והדרכי משה שתמוה שנעלם מהמהרי"ק רש"י בשם המדרש הנ"ל שמפורש בדבריו שיש חיוב לכבוד אבי אביו. והנה במקור הדין דחייב אדם בכבוד זקנו כ' החרדים (פרק י"ב אות ג'-י') דכיון דבני בנים הרי הן כבנים חייב לכבדו כאביו. וכן כתב בב"ח (סימן ר"מ) והוסיף א. דהרי זקנו נקרא אביו...