חידה פרשת שבוע תצוה - דמיון בין ה'ציץ' לאורים ותומים

[געגועים]

איזה דמיון יש בין ה'ציץ' לאורים ותומים?
בהקשר לעומד מול האורים ותומים

יש לציין מקור!!!

 

[בתמי אלך]

יש המון דמיונות,
שניהם בגדי כה"ג
לא כהן הדיוט
כתובים עליהם
מוזכרים באותו חומש
קוראים להם בשמות עבריים
יש בשמותיהם אותו אות רגיל וסופית
שניהם מוזכר כינוי לשמו יתברך
שניהם עם זהב
ותכלת
ואין הכהן נכנס בהם לפני ולפנים
אני לא ראיתי אף אחד מהם
שניהם אינם מוזכרים בחוקת ארצות הברית
שניהם בעלי מסה
(בקיצור שאלה לא מוגדרת)

 

[געגועים]

כתובים עליהם

צדקת ממני, ערכתי

איזה דמיון יש בין ה'ציץ' לאורים ותומים?
בהקשר לעומד מול האורים ותומים

 

[הצעיר שבחבורה]

אותיות הציץ היו מאירות?

 

[געגועים]

אותיות הציץ היו מאירות

התחלת טוב

 

[אחד יחיד]

איזה דמיון יש בין ה'ציץ' לאורים ותומים?
בהקשר לעומד מול האורים ותומים

אותיות הציץ היו מאירות?

וגם התשובה באורים ותומים היתה על ידי הארת אותיות.

 

[געגועים]

שניהם בגדי כה"ג

אגב, אורים ותומים אינו בגד

 

[געגועים]

וגם התשובה באורים ותומים היתה על ידי הארת אותיות

לא שאלו בציץ אלא באורים ותומים

 

[אחד יחיד]

לא שאלו בציץ אלא באורים ותומים

?

 

[געגועים]

?

כפשוטו
לכן זה לא הפתרון

 

[אחד יחיד]

כפשוטו
לכן זה לא הפתרון

תשובתי היתה שהאותיות בציץ היו מאירות, וגם כששאלו באורים ותומים התשובה היתה על ידי הארת האותיות.

 

[געגועים]

איזה דמיון יש בין ה'ציץ' לאורים ותומים?
בהקשר לעומד מול האורים ותומים

יש לציין מקור!!!

אותיות הציץ היו מאירות?

שהאותיות בציץ היו מאירות, וגם כששאלו באורים ותומים התשובה היתה על ידי הארת האותיות.

התחלת טוב

נשאר לפתור את הקשר לעומד מול הציץ

 

[אחד יחיד]

נשאר לפתור את הקשר לעומד מול הציץ

זכור לי שבזוהר כתוב שהציץ היה מאיר רק אם מי שעמד מולו היה צדיק, ולכן זה מכפר על עזות פנים עיי"ש.
וגם האורים ותומים האיר רק לכהן גדול.

 

[הצעיר שבחבורה]

זכור לי שבזוהר כתוב שהציץ היה מאיר רק אם מי שעמד מולו היה צדיק, ולכן זה מכפר על עזות פנים עיי"ש.
וגם האורים ותומים האיר רק לכהן גדול.

זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף ריז עמוד ב

ואי זכאה הוה ההוא דקיימא קמיה אינון אתוון דמחקקן ביה גו דהבא הוו בלטין מתתא לעילא וסלקין מההוא קליפו בנהירו והוו נהרין באנפין דההוא בר נש נציץ נציצו ביה ולא נצצין, בשעתא קדמיתא דאסתכל כהנא ביה הוה חמי נהירו דאתוון כלהו באנפין, וכד הוה מסתכלא לעיינא ביה לא הוה חמי מדי אלא נהירו דאנפוי דנהיר כאלו ניצוצא דדהבא הוה נציץ ביה בר דכהנא הוה ידע חיזו דאסתכלותא קדמאה דהוה חמי לפום שעתא דהא רעותא דקודשא בריך הוא הוה ביה בההוא בר נש וידע דאיהו זמין לעלמא דאתי בגין דחיזו דא נהרין עליה מלעילא וקודשא בריך הוא הוה אתרעי ביה, וכד מסתכלין ביה לא חמאן מדי בגין דחיזו דלעילא לא אתגליא אלא לפום שעתא, ואי קיימא בר נש קמי ההוא ציץ ואנפוי לא אחזיין לפום שעתא חיזו קדישא הוה ידע כהנא דהא איהו תקיף מצחא ובעי לכפרא עליה ולמבעי עלוי רחמין:​