שלמה תיקן להם לישראל עירובין

[הצעיר שבחבורה]

בפשוטו היינו דין דעירוב חצירות, ואיסור הטלטול מרשות היחיד לרה"י.

אמנם ראיתי ברמב"ן (בהשגות לספר המצוות שורש א) שכ' "שאמרה לה ברוח הקדש אפילו מצות העתידות להתחדש כמו שאמרו מפקדינן תחום שבת והיא מצוה מדבריהם ואני חושב שהיא תקון שלמה ובית דינו מכלל עירובין"

ולא ידעתי, מה ענין עירוב תחומין ואיסור התחומין לדין עירוב חצירות ואיסורה, ומפני מה תקנם שלמה בהדדי, וצ"ע.

 

[בצ"ל]

ולא ידעתי, מה ענין עירוב תחומין ואיסור התחומין לדין עירוב חצירות ואיסורה, ומפני מה תקנם שלמה בהדדי, וצ"ע.

כמובן כונת הרמב"ן לשיטות שתחומין י"ב מיל דרבנן.
וענין תחומין ילפי' בגמ' [אסמכתא או ילפותא גמורה תלוי בשי' הראשו'] מקרא דאל יצא איש ממקומו, ומאותו קרא ילפי' נמי הוצאה דקרינן אל יוציא.

ויש לפרש דגדר תחומין הוא עצם היציאה משטחו, דדמי להוצאת הכלים, [אלא שיש ע"ז ברמב"ן בחידושיו, דיש שלמדו בדבריו דעיקר האיסור בתחומין היינו ההליכה יב' מיל, ואם נתנוהו בסוף גבולו ויצא לא עבר אדאו', אלא שיתכן שכ"כ רק לשי' דתחו' דאו', אבל אי תחו' דרבנן מודה דתוכן האיסור שונה]

 

[הצעיר שבחבורה]

כמובן כונת הרמב"ן לשיטות שתחומין י"ב מיל דרבנן.

הוי אומר, דעת הרמב"ן.

 

[הצעיר שבחבורה]

וענין תחומין ילפי' בגמ' [אסמכתא או ילפותא גמורה תלוי בשי' הראשו'] מקרא דאל יצא איש ממקומו, ומאותו קרא ילפי' נמי הוצאה דקרינן אל יוציא.

לכאו' אם הוא ילפותא, לא ילפי' מינה תרתי.

 

[בצ"ל]

לכאו' אם הוא ילפותא, לא ילפי' מינה תרתי.

עי' בתוס' ערובין יז' ושא"ר שם, שכן שייך ללמוד תרתי,

ואעתיק מעט

חדושי הרשב"א שבת ב, א'
ובפרק קמא דעירובין (י"ז ב') משמע דנפקא לן נמי הוצאה מאל יצא איש ממקומו ודרשינן ביה אל יוציא, דאמרינן התם לוקין על עירובי תחומין דאורייתא, ופריך והא לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין היא, פירוש משום דדרשינן מיניה אל יוציא, ואף על גב דמשני התם מי כתיב אל יוציא אל יצא כתיב ואל יצא קרינן, לאו למימרא דלא נדרש מיניה כלל אל יוציא, אלא לומר דעיקר קרא כי אתא לתחומין הוא דאתא מדכתיב אל יצא וקרינן אל יצא, אבל לעולם דרשינן מיניה נמי אל יוציא, ותדע לך דהא לרבנן דלית להו עירובי תחומין דאורייתא אל יצא למאי אתא.​

 

[הצעיר שבחבורה]

[אלא שיש ע"ז ברמב"ן בחידושיו, דיש שלמדו בדבריו דעיקר האיסור בתחומין היינו ההליכה יב' מיל, ואם נתנוהו בסוף גבולו ויצא לא עבר אדאו', אלא שיתכן שכ"כ רק לשי' דתחו' דאו', אבל אי תחו' דרבנן מודה דתוכן האיסור שונה]

ייש"כ.
ולכאו' אדרבה, לדברי הרמב"ן שם יותר י"ל דדמי להוצאה, ולכך אינו עובר אלא בי"ב מיל או באלפים אמה.
אבל למאי דיוצא חוץ לתחום עובר בד"א, הרי לא דמי להוצאה.

והרמב"ן שם גופי' מדמי לי' להעברת ד"א ברה"ר.

וז"ל לאו מילתא היא דג' פרסאות בהלוך של תורה כד"א של העברה ברשות הרבים כל שמעביר מתחלת ארבע לסוף ד' באיסור חייב וכל שמהלך שלש פרסאות באיסור היה לוקה עכ"ל.​

 

[בצ"ל]

אבל למאי דיוצא חוץ לתחום עובר בד"א, הרי לא דמי להוצאה.

אינו בהכרח, גם בזה יש יציאה מסוימת מהמקום שהגיע אליו כעת.

 

[הצעיר שבחבורה]

אינו בהכרח, גם בזה יש יציאה מסוימת מהמקום שהגיע אליו כעת.

שקודם לכן לא היתה, הוי אומר הגדרת המקום משתנה? מכח מה?