חגיגה שירו למי שמתגאה על הגאים

[געגועים]

חגיגה יג ע"ב
אמר ריש לקיש מאי דכתיב אשירה לה' כי גאה גאה, שירה* למי שמתגאה על הגאים וכו'
ובהגהות הב"ח: מאי דכתיב שירו לה' כי גאה גאה, שירו למי וכו'.
וברבינו חננאל: אשירה לה' כי גאה גאה שירו למי שמתגאה על הגאים.

צריך להבין לפי גירסת הב"ח למה העדיפה הגמרא לדרוש את הפסוק שאמרה מרים, ולא את הפסוק שאמרו משה ובנ"י

* והרש"ש גרס אשירה למי שמתגאה.

 

[הדעת והדיבור]

צריך להבין לפי גירסת הב"ח למה העדיפה הגמרא לדרוש את הפסוק שאמרה מרים, ולא את הפסוק שאמרו משה ובנ"י

כנראה מפני שכך לא צריך לשנות את המילה מ'אשירה' ל'שירה' בשביל הדרשה, ואין ה״נ אם יגרוס כהרש״ש לא יצטרך להחליף הפסוק.

 

[געגועים]

כנראה מפני שכך לא צריך לשנות את המילה מ'אשירה' ל'שירה' בשביל הדרשה, ואין ה״נ אם יגרוס כהרש״ש לא יצטרך להחליף הפסוק.

השאלה היא לא על הב"ח אלא על הגמ' מאיזה פסוק דרשה זאת הגמ' ומדוע זה עדיף על זה

 

[הדעת והדיבור]

השאלה היא לא על הב"ח אלא על הגמ' מאיזה פסוק דרשה זאת הגמ' ומדוע זה עדיף על זה

מתנצל על טעותי, וא״כ צ״ל שאין ה״נ, אין הבדל מאיזה פסוק ללמוד. או מהפסוק של בנ״י ואז הדרשה לא מושלמת כי צריך לכתוב את הדרשה בצורה מעט שונה מהפסוק (אשירה - שירה), או מהפסוק של מרים, ואז זה הולך חלק, אבל לא מהפסוק הראשון - של בנ״י
אמנם יש דרך שלישית שרק הרש״ש חשב עליה משום מה, והיא אשירה - אשירה, ומזה בהחלט יש קו' מדוע שהגמ' לא תגיד כך.