סיפורי חיזוק שיחת ההצלה

[יישר כח גדול]

מספר הרה"ג יצחק זילברשטיין שליט"א: הגיע אלינו מכתב מבעל חנות ספרים בירושלים, בו הוא סיפר לנו מאורע מופלא שהתרחש עם אביו המנוח, וכך היו דבריו:
"אבי ז"ל, היה איש תם וירא א-לוקים, שהיה עובד לפרנסתו באחד המפעלים בעכו. ביתנו היה רחוק מאד מהמפעל שבו עבד, אך הוא עשה את הדרך הארוכה והמייגעת באהבה ובלא טענות, מפני שרצה להביא טרף לביתו. באותו מפעל, כמו בכל מפעל, הייתה מידי יום הפסקה בת חמש-עשרה דקות, שבה יצאו כל הפועלים למנוחה קלה ולהתאווררות. אבא שלי, נהג במשך עשרות שנים לשבת בשעת ההפסקה על ספסל מוצל , והיה לומד את פרשת השבוע עם רש"י. הייתה לאבי תנוחה ידועה ומוכרת, בעת שהיה יושב על הספסל ולומד את התורה הקדושה, עד שכל חבריו הפועלים היו מזהים אותו לפי צורת הישיבה שלו. יום יום, במשך עשרות שנים, היה מנצל את ההפסקה לדברים חיוביים, ואם חלילה היה תשוש ולא היה בכוחו לעיין בחומש, היה מזמין הוא חברים לספסל ומדבר עימם בענייני אמונה והשגחה.
והנה, יום אחד, הגיעה שעת הפסקת העבודה, ואבי כהרגלו, התיישב בספסל והתכונן לפתוח בלימוד. לפתע, אירע דבר שלא קרה מעולם. אחד מחברי ההנהלה, שישב בבניין המזכירות של המפעל, יצא אל אבי והודיע לו שיש לו טלפון. מאורע זה היה נדיר באותם הימים, שכן היה מדובר בתקופת קום המדינה, ימים בהם אף למשפחות עשירות לא היה טלפון בביתם, והנה, לפתע אבי מקבל טלפון בעת העבודה, מאורע מיוחד לכל הדעות ובפרט שמדובר באדם 'פשוט' ולבטח קבלת שיחת טלפון אליו היה אירוע חריג לכל הדעות, עד שאותו חבר הנהלה יצא לקרוא לו. למשמע דברים אלו אבי הופתע עד מאוד. קם ממקומו וצעד לעבר בניין המזכירות על מנת לענות לשיחת הטלפון.
בדיוק באותם רגעים אירע הבלתי יאמן: בו ברגע שאבי קם מהספסל, משאית גדולה, שנסעה אל מול המפעל, סטתה מהדרך, כאשר בלמיה השתחררו והיא החלה להידרדר במורד הכביש. היא עלתה על מספר מכוניות שחנו במורד הרחוב וריסקה אותן לחלוטין, לאחר מכן היא טיפסה על גדרות המפעל וחצתה אותן, והגיעה עד... לספסל הקבוע של אבא שלי וריסקה אותו לחלוטין, עד שהמשיכה המשאית להידרדר לוואדי הסמוך ונעצרה. המקום היה נראה כלאחר פיגוע. ההרס שהותירה המשאית בכל פינה היה עצום. אנשי המפעל שחזו במחזה נדהמו... אבא שלי, אשר במשך שנים יושב באותו ספסל, היום, באופן נדיר קם מהמקום והלך לקבל שיחת טלפון מוזרה, שמעולם לא קיבל. כולם הבינו , שאם הוא לא היה מקבל טלפון, הוא היה ממשיך לשבת על הספסל , ואז תמונת המצב הייתה נראית אחרת. התדהמה התעצמה שבעתיים, כאשר התברר ששיחת הטלפון שהגיעה לאבא, לא הייתה שיחה דחופה של פיקוח נפש, ואף לא על נושא חשוב ודחוף. היה זה רק חבר ילדות ששנים רבות לא היה בקשר עם אבי ועתה חיפש אותו, על מנת לספר לו דבר מה, ולכאורה לא הייתה לשיחה הזו שום סיבה הגיונית. לכאורה.