שאלת הגרי"ז מהי חסידות?

[דוד רוטנברג]

בספר הדור והתקופה עמוד לב מספר רבי אליקים שלזינגר שליט"א: אמר לי (מרן הגרי"ז) שכשהיה גר בוורשא אחר חתונתו והתפלל בגערער שטיבעל, היו שם הרבה ת"ח והפצירו בו שיסביר להם מהו ההתנגדות לחסידים. ותמיד התחמק מהם, אבל פעם אחר התפילה ראה שהרבה חסידים מסבבים אותו ואומרים: בריסקער רב'ס זוהן יעצט וועט איר זיך נישט קענען ארויס דרייען, ראיתי שאין לי ברירה. אמרתי להם, הנני רואה שאין לי ברירה, תגידו לי מקודם מהו חסידות, ואז אענה לכם מהו ההתנגדות, 'און סהאט נישט גענומען קיין פאהר מינוט און דער טיש איז געוועהן ליידיג, און מער האט מען מיר נישט געפרעגט, בין איך פטור געווראען'.

 

[ארזי ביתר]

מה המשמעות של הסיפור הזה? שאין מושג שנקרא "דרך החסידות"? אם היו שם מי שישיבו לו מאי חסידות, מה היה עונה להם?

 

[דוד רוטנברג]

שאין מושג שנקרא "דרך החסידות"?

בפן הרעיוני חסידות זה לא דבר ממוסד. כל חסידות מושכת לכיוון אחר. מה שבעיני אחת זה עבודת ה' בעיני השנייה זו תפלות ולהיפך. לדוגמא תשווה בין חב"ד וברסלב, מה המכנה המשותף ביניהם?

 

[מעיינות]

הדבר היחיד שניתן לומר שיוצא מהסיפור הזה, שהחסידים שהתפללו בשטיבל הנ"ל ופנו בשאלתם למרן הגרי"ז, כנראה לא היו חסידים מורמים מעם ועובדי ה' באמת ובתמים בדרך החסידות שמשנתם סדורה להם, אלא חסידים כשרים מן המניין, וכי כל ליטאי יכול להסביר לך ולבאר לך מהי דרכה ומשנתה של דרך ליטא?!

 

[עולמי]

מצופה מחסיד לדעת יותר מהי חסידות מאשר מליטאי
כמו שמצופה ממזרוחניק לדעת מהי דרכו, יותר מאשר חרדי לדעת מהי דרכו ביחס למזרחניק.

 

[אם היו]

אחד האנקדוטות הידועות שסיפר הגרי"ז שיש מי שמנסה לעשות זאת כאילו הגרי"ז הוכיח מכאן שאין כזה דבר חסידות, אין ספק שהגרי"ז סיפר זאת כטריק יפה שהוא עשה לכאלו שהוא הכיר בהם מראש שלא יידעו מה לענות, ואף הוא ידע שאם ישאל ת"ח יהיה לו מה לענות.
כדרך משל תכנס לישיבת בריסק ותשאל כמה בחורים מה בדיוק שיטת הלימוד שחידש ר' חיים, סוועט נישט נעמען א פאר מינוט...

 

[אם היו]

בפן הרעיוני חסידות זה לא דבר ממוסד. כל חסידות מושכת לכיוון אחר. מה שבעיני אחת זה עבודת ה' בעיני השנייה זו תפלות ולהיפך. לדוגמא תשווה בין חב"ד וברסלב, מה המכנה המשותף ביניהם?

א"כ המתנגדים מתנגדים לכל חסידות מחמת טעם אחר?

 

[י"ג מידות]

נו מה הוא ענה?
חוכמה גדולה לצטט כזה סיפור

 

[ארזי ביתר]

בפן הרעיוני חסידות זה לא דבר ממוסד. כל חסידות מושכת לכיוון אחר. מה שבעיני אחת זה עבודת ה' בעיני השנייה זו תפלות ולהיפך. לדוגמא תשווה בין חב"ד וברסלב, מה המכנה המשותף ביניהם?

הבעש"ט יסד דרך שכבר בדור אחד או שניים לאחריו, לא היה בנמצא מי שיכול לעבוד את ה' בדרך הזאת. דרכו היתה גדושה מזן אל זן והכילה בתוכה את כל זרמי החסידות השונים. כתוצאה מכך, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, בחרו כל אחד חלק מתוך הדרך הכוללת, והפכוה ל"דרך חב"ד", "דרך ברסלב" וכו'.

הדבר היחיד שניתן לומר שיוצא מהסיפור הזה, שהחסידים שהתפללו בשטיבל הנ"ל ופנו בשאלתם למרן הגרי"ז, כנראה לא היו חסידים מורמים מעם ועובדי ה' באמת ובתמים בדרך החסידות שמשנתם סדורה להם, אלא חסידים כשרים מן המניין, וכי כל ליטאי יכול להסביר לך ולבאר לך מהי דרכה ומשנתה של דרך ליטא?!

כמה ליטאים בימינו ידעו לענות על סיבת ההתנגדות בימינו? אילו מדובר על תקופת הבעש"ט ותלמידיו, ידוע שההתנגדות נבעה מחשש פשוט בעקבות השבתאים והפרנקיסטים להבדיל אא"ה. אבל היום?
ושלא יתפתו לענות על סולם הערכים, כי אין התנגדות אצלם לדרך עבודת ה' של הספרדים. ושלא יתפתו לנסות להתייחס לשוליים, כי שוליהם גם אינן צרות כלל ועיקר, לצערנו הרב.

מצופה מחסיד לדעת יותר מהי חסידות מאשר מליטאי
כמו שמצופה ממזרוחניק לדעת מהי דרכו, יותר מאשר חרדי לדעת מהי דרכו ביחס למזרחניק.

למה? חרדי שאינו יודע את דרכו, הרי הוא "מלומדה'ניק" פשוט. כשם שדתי לאומי שאינו יודע את דרכו, הוא "מלומדה'ניק" פשוט.
והוא הדין לחסידים וליטאים.

 

[סאדיגורא]

שאבין, הוא עצמו ידע מהי חסידות? וידע למה הוא מתנגד לה? אז יכל לענות בפעם הראשונה ושלום על ישראל.

---------------------------------------

מצופה מחסיד לדעת יותר מהי חסידות מאשר מליטאי

במידה ודעתו כלפי חסידות הינה ניטרלית - אכן.
אך לא שייך להתנגד לפלוני ללא הידיעה מה הוא מייצג.

מוהר"ן מברסלב אמר כלפי מתנגדיו (החסידיים) שהם מציירים לעצמם דמות שהם חושבים שהיא היא 'ברסלב' ואז מתנגדים אליה. ובכן, לדמות כזו אף אני הנני מתנגד...

 

[עולמי]

למה? חרדי שאינו יודע את דרכו, הרי הוא "מלומדה'ניק" פשוט. כשם שדתי לאומי שאינו יודע את דרכו, הוא "מלומדה'ניק" פשוט.
והוא הדין לחסידים וליטאים.

דיברתי על ליטאי שלא יודע את דרכו, במובן של דרך הליטאיות.

 

[מכל העמים]

הליטאים חושבים שאין דבר כזה 'דרך הליטאיות', אלא יש את הדרך שהייתה תמיד [תורה שבכתב ושבע"פ, תנאים אמוראים וכו' שו"ע וכו'] ויש את מי שבאו לחדש, היינו החסידים, ורבותיהם של ה'מתנגדים' לא אחזו מהחידוש.
וא"כ למה מצופה מליטאי לדעת למה הוא מתנגד? אם יגידו לו דרך/חידוש/הנהגה טובה וכו' וישאלו אותו למה הוא לא נוהג כך - אז יש לדון. וכעין הממע"ה.

ובנוגע לסיפור הספציפי הזה - לכאו' זו הייתה דחייה, וכמו שהזכירו שכ"כ הרבה כלול במילה 'חסידות', ואין סיבה אחת חד משמעית הכוללת הכול. [ובשעתו ההתנגדות לא הייתה רק בגלל שבתאים וכו', אלא מעוד סיבות שאמנם חלקם לא נכונות היום].

 

[ארזי ביתר]

דיברתי על ליטאי שלא יודע את דרכו, במובן של דרך הליטאיות.

גם אני על זה דיברתי.

 

[צריך עיון]

הוא בסך הכל הראה להם שהם לא מבינים את השאלה של עצמם
כי מי שלא מבין מה חסידות לא יכול להבין מהי ההתנגדות

 

[סאדיגורא]

הוא בסך הכל הראה להם שהם לא מבינים את השאלה של עצמם
כי מי שלא מבין מה חסידות לא יכול להבין מהי ההתנגדות

שוב, גם הליטאי שאינו יודע מהי חסידות לא מבין את ההתנגדות של עצמו...

 

[עולמי]

שוב, גם הליטאי שאינו יודע מהי חסידות לא מבין את ההתנגדות של עצמו...

כמו שמכל העמים כתוב החיים של ליטאי ויסודות האמונה שלו הם לא ההתנגדות ולכן ממש לא אכפת לו שהוא לא יודע מהי דרך החסידות
כמו שלך לא אכפת שאתה לא יודע מהי דרך הדת"ל או החילוניות או הבודהיזם וכהנה רבות

 

[ארזי ביתר]

כמו שלך לא אכפת שאתה לא יודע מהי דרך הדת"ל או החילוניות או הבודהיזם וכהנה רבות

אין שום הגדרה עצמית שלנו כמתנגדים לדת"ל או לחילוניות או להבדיל אא"ה לבודהיזם.

יש כאן משהו בהגדרה של הציבור הליטאי כ"מתנגדים" לדרך החסידות. ומשכך מתבקש שידעו מהי דרך החסידות ולמה הם מתנגדים.

 

[הרועה בשושנים]

הליטאים חושבים שאין דבר כזה 'דרך הליטאיות', אלא יש את הדרך שהייתה תמיד [תורה שבכתב ושבע"פ, תנאים אמוראים וכו' שו"ע וכו'] ויש את מי שבאו לחדש, היינו החסידים, ורבותיהם של ה'מתנגדים' לא אחזו מהחידוש.
וא"כ למה מצופה מליטאי לדעת למה הוא מתנגד? אם יגידו לו דרך/חידוש/הנהגה טובה וכו' וישאלו אותו למה הוא לא נוהג כך - אז יש לדון. וכעין הממע"ה.

ובנוגע לסיפור הספציפי הזה - לכאו' זו הייתה דחייה, וכמו שהזכירו שכ"כ הרבה כלול במילה 'חסידות', ואין סיבה אחת חד משמעית הכוללת הכול. [ובשעתו ההתנגדות לא הייתה רק בגלל שבתאים וכו', אלא מעוד סיבות שאמנם חלקם לא נכונות היום].

ברור שלא אוחזים שליטאיות זו דרך חדשה אלא המשך היהדות האותנטית אבל רואים בגר"א כאל מייסד דרך מסוימת בצביון ההנהגה וההשקפה כאל פורץ דרך לפחות אצל חלקם, אבל היום רואים שבכלל ע"פ רוב אין קשר בין ליטאיות לגר"א לא בשיטת לימוד לא בלימוד סוד ואף לא בהכרח במנהגים.

הרבה דברים המתבארים בתורת הגר"א רחוקים מאד מההלך וההנהגה וההשקפה הליטאית דהאידנא.

 

[מה ידידות]

כליטאי [אך לא בריסקער...] לא היתי מתעמק יתר על המידה על סיפור זה של הגרי"ז... זה לא סימן בחידושי מרן הגרי"ז על הרמב"ם, וגם אם היה המעשה מה זה מוכיח? שאין כזה דבר 'דרך החסידות'?... מאות ואלפי ספרים המאירים את העולם בדרך החסידות זה לא 'דרך החסידות'... וכי אם אפגוש בריסקער ואשאל אותו מהי 'דרך בריסק' ולא ידע לענות לי זה אומר שאין 'דרך בריסק'? גם הגרי"ז ידע ודאי שיש 'דרך החסידות', ולדעתי גם החסידים שהיו בשטיבל חלקם ודאי ידעו.... הסיפור נחמד... ולא יותר מזה... לעשות מזה נידון ולבודקו מכל צדדיו כאתרוג בריסקאי נראה לי קצת משעשע...

 

[שלום רב]

העדר יכולת המענה של היהודים החסידיים בסיפור להסביר מהי חסידות אין בה כלל להעיד כי החסידות היא פיקציה. יכול אדם להיות חסיד ברמ"ח ושס"ה ואף לדעת את כל ערכי החסידות, אבל לא לדעת מה מאלה נחשב חידוש של החסידות ואינו נמצא ביהדות הכללית. כדי לדעת את זה צריך מבט מבחוץ, להכיר שיטות אחרות וקהלים אחרים ובקיצור להיות חוקר, ואדם מהשורה לא אמור להיות כזה.
לעומת זאת, 'התנגדות' אינה אורח חיים או סט ערכים של הנושאים את דגל ההתנגדות, אלא דיעה ספציפית של המתנגדים כלפי דיעות/התנהגויות של מי שהם מתנגדים להם, ולפיכך מי שדוגל בהתנגדות או מייצג אותה אמור לבאר למה הוא בדיוק מתנגד. אשר על כן, כאשר חסיד שואל 'מתנגד' למה אתה מתנגד לחסידות, הוא אינו צריך לבאר יותר, כי כוונתו למה אתה מתנגד לי ולאורח חיי וחובת ההסבר מוטלת על המתנגד.