הגמ' בזבחים צ"א ע"א דנה בתדיר ומקודש מה קודם, ומנסה להוכיח מהמשנה שמוספי שבת קודמים לשל ר"ח (ודוחה שהר"ח מקדש גם את המוספי שבת); ומסביר רש"י שמוספי ר"ח קדושים יותר משבת, כיון שר"ח איקרי מועד; והשיטה מקובצת מוסיף בלשונו כי יש בר"ח חטאת המכפרת.
והנה בפשטות שבת קדושה יותר מר"ח, שיש איסור מלאכה וקידוש, ובדברי תורה למנחת אלעזר הביא ממגילה כ"ב ע"ב ששבת יש לה מעלה על ר"ח, ולכן יש יותר עליות [מיהו יל"ד שהגמ' שם זה סימנא בעלמא, ועי' שם כ"ג ע"א]; וכנראה גם מש"כ רש"י שאיקרי מועד ולכן יותר קדוש, הוא רק לענין הקרבנות כלשון רש"י "מוספי ר"ח מקודשין". וכעי"ז כתב הבית שערים סי' י"ח. ועי' טהרת הקדש זבחים שם; ולפו"ר צריך עיון אם דבריו ז"ל מסתדרים עם רש"י והשטמ"ק; ועי' בשו"ת ר' עזריאל סי' ק"ע ועי' שאגת אריה סי' ס"ב.
ומ"מ כמדומה שהרבה נוהגים בשבת ר"ח לומר גם איחול של ר"ח (ואמנם אין לנו קרבן, אבל יש ונשלמה פרים שפתינו). ובאמת גם אם ר"ח פחות קדוש משבת יתכן שמ"מ יש ענין להזכיר, וכן בתפילה מזכירים, ולכאורה זה פשוט.
והנה המשנ"ב סי' תכ"ג סק"י מביא מהלבוש הטעם שחולצין תפילין לפני מוסף (לפחות לנוסח אשכנז שלא אומרים כתר) כי כל שבת ויו"ט הם אות, והזכרת מוספין הוא גם כעין אות.
ויתכן שהיינו שר"ח נקרא מועד (תענית כ"ט ע"א), ומה שמשתווה ליו"ט שנקרא מועד הוא בקרבן מוסף, שזה הדין המיוחד בר"ח מה"ת, ולכן הזכרת מוסף דומה ליו"ט.
[מיהו השו"ע סי' תי"ח ס"ד כתב בדעת הרמב"ם שנראה לכאורה שהאיסור להתענות בר"ח הוא מדאורייתא, ועיי"ש במשנ"ב סקי"ב].
עוד בפירוש רש"י: עי' דברי תורה לבעל המנחת אלעזר שזה מבחינה מסוימת, ועי' ר' צדוק הכהן בספרו פרי צדיק פרשת ויקרא בענין זה.
והנה בפשטות שבת קדושה יותר מר"ח, שיש איסור מלאכה וקידוש, ובדברי תורה למנחת אלעזר הביא ממגילה כ"ב ע"ב ששבת יש לה מעלה על ר"ח, ולכן יש יותר עליות [מיהו יל"ד שהגמ' שם זה סימנא בעלמא, ועי' שם כ"ג ע"א]; וכנראה גם מש"כ רש"י שאיקרי מועד ולכן יותר קדוש, הוא רק לענין הקרבנות כלשון רש"י "מוספי ר"ח מקודשין". וכעי"ז כתב הבית שערים סי' י"ח. ועי' טהרת הקדש זבחים שם; ולפו"ר צריך עיון אם דבריו ז"ל מסתדרים עם רש"י והשטמ"ק; ועי' בשו"ת ר' עזריאל סי' ק"ע ועי' שאגת אריה סי' ס"ב.
ומ"מ כמדומה שהרבה נוהגים בשבת ר"ח לומר גם איחול של ר"ח (ואמנם אין לנו קרבן, אבל יש ונשלמה פרים שפתינו). ובאמת גם אם ר"ח פחות קדוש משבת יתכן שמ"מ יש ענין להזכיר, וכן בתפילה מזכירים, ולכאורה זה פשוט.
והנה המשנ"ב סי' תכ"ג סק"י מביא מהלבוש הטעם שחולצין תפילין לפני מוסף (לפחות לנוסח אשכנז שלא אומרים כתר) כי כל שבת ויו"ט הם אות, והזכרת מוספין הוא גם כעין אות.
ויתכן שהיינו שר"ח נקרא מועד (תענית כ"ט ע"א), ומה שמשתווה ליו"ט שנקרא מועד הוא בקרבן מוסף, שזה הדין המיוחד בר"ח מה"ת, ולכן הזכרת מוסף דומה ליו"ט.
[מיהו השו"ע סי' תי"ח ס"ד כתב בדעת הרמב"ם שנראה לכאורה שהאיסור להתענות בר"ח הוא מדאורייתא, ועיי"ש במשנ"ב סקי"ב].
עוד בפירוש רש"י: עי' דברי תורה לבעל המנחת אלעזר שזה מבחינה מסוימת, ועי' ר' צדוק הכהן בספרו פרי צדיק פרשת ויקרא בענין זה.
