חגיגה רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי/ בכי רב יוסף כולי האי נמי לאין דומין

[געגועים]

חגיגה ד: רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי ויש נספה בלא משפט.

יש לציין שיש עוד מקום שמצאנו את רב יוסף בוכה, בבבא קמא ס.

תאני רב יוסף, מאי דכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים, ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחילה, שנאמר (יחזקאל כא ח-ט) והכרתי ממך צדיק ורשע, בכי רב יוסף כולי האי נמי לאין דומין, א''ל אביי טיבותא הוא לגבייהו, דכתיב (ישעיה נז א) כי מפני הרעה נאסף הצדיק.

ויגיד עליו ריעו, שגם במקרה דנן באופן של נספה ללא משפט "טיבותא הוא לגבייהו", והוא מכבשא דרחמנא​

 

[הצעיר שבחבורה]

ויגיד עליו ריעו, שגם במקרה דנן באופן של נספה ללא משפט "טיבותא הוא לגבייהו", והוא מכבשא דרחמנא

אדרבה, מדשתק אביי, שמע מינה דהכא לאו טיבותא הוא לגבייהו.

 

[געגועים]

אדרבה, מדשתק אביי, שמע מינה דהכא לאו טיבותא הוא לגבייהו.

אביי שתק כי רב יוסף לא הקשה כלום וכמובא בחגיגה שם ברש"י ותוס'

 

[הצעיר שבחבורה]

אביי שתק כי רב יוסף לא הקשה כלום וכמובא בחגיגה שם ברש"י ותוס'

כמדו' שגם "כולי האי לאין דומין" אינו שאלה, אלא בכיה.

 

[געגועים]

כמדו' שגם "כולי האי לאין דומין" אינו שאלה, אלא בכיה.

בנוסף לפסוק, הוסיף לבכות ולומר 'כולי האי לאין דומין'
אם רק היה בוכה באומרו את הפסוק, יתכן שאביי לא היה נצרך לענות לו

 

[הצעיר שבחבורה]

בנוסף לפסוק, הוסיף לבכות ולומר 'כולי האי לאין דומין'

פירש בכייתו.
ושם, אמירת הפסוק עצמו הוא פירוש לבכייתו.

 

[געגועים]

פירש בכייתו. ושם, אמירת הפסוק עצמו הוא פירוש לבכייתו.

בב"ק מבאר כיצד הוא טיבותא אבל לגבי יש נספה לא ידוע כיצד הוי טיבותא
וגם אולי אביי לא היה נוכח שם