רבינו הגר"א בעיני תלמידיו

[אני יודע]

התבטאות של הגר"ח מוולוז'ין על רבינו הגר"א, "אולי כהרמב"ן אולי כהרשב"א". מקור השמועה מוטל בספק אם לא שנאמין לתו"ת. מצו"ב השתלשלות השמועה. קבלתי ממישהו.

מעמדו של הגר"א בעיני תלמידיו​

כאחד מן הראשונים:

רבי אברהם דנציג בעל החיי אדם[1]: "אמר אברהם ... שהרי אנו זכינו לראות בעינינו מחותני אדונינו מרנא ורבנא גאון ישראל וקדושו ר' אליהו חסיד הוא היה עיר וקדיש כאחד מן הראשונים".

רבי חיים מוולאזין בעל נפש החיים[2]: "אשר כמוהו לא היה מכמה דורות שלפניו".

רבי יעקב צבי מעקלענבורג בעל הכתב והקבלה[3]: "הגאון הנורא כאחד מן הראשונים".

ראה עוד מקורות רבים ליחסם של גדולי הדורות למעמדו של הגר"א וכוחו לחלוק על קודמיו בספר 'הגאון' חלק שני פרק 'אליבא דהלכתא'.



לרבי חיים מוולאזין מיוחסת האימרה על גדלותו של רבו הגר"א בסיגנון של 'אולי כהרמב"ן אולי כהרשב"א'.

ואלו הם המקורות לכך:

רבי שניאור זלמן דב בער מווילנא[4]:

"רבינו הגדול הגר"א מווילנא שזכינו לראות ולדבר עם אנשים חשובים ומצויינים בשערי תורה ויראת ה' טהורה שהכירוהו בילדותם ובנערותם וספרו לנו איך שגדולי גאוני דורו אמרו עליו שמזמן הרבה דורות שלפניו לא קם כמוהו ושהוא היה בערך הרמב"ן זכותו יגן עלינו".

רבי ברוך הלוי עפשטיין בעל 'תורה תמימה'[5]:

"ובהדי שותא אספרא לדור מה ששמעתי מכמה חכמי זקני הדור הקודם ספור נפלא ונאמן ובטוח משמו של הגאון רבי חיים מוואלאזין, ותוצאת הספור תשמש לנו לקנה המדה למוד בו את גדולת ערכם של מאורינו רבותינו הראשונים.

ואספרה כמו:

פעם אחת ישב הגאון רבי חיים במסיבת תלמידיו הגדולים, ונסתבבה השיחה על ערך גדולתו של הגר"א מווילנא... והנה בעת המשך השיחה הנזכרת (על ערכו של הגר"א) אמר אחד מן המסובים, 'כי לוא חי הגר"א בזמן חכמי המשנה היה נחשב כאחד התנאים'.

ויען על זה רבי חיים ויאמר: 'לא ולא, ואף לא כהאמוראים, ואף לא כרבנן סבוראי, ולא כהגאונים ולא כהרי"ף והרמב"ם, ואולי כהרמב"ן'.

...וזה יוכל להיות לאמת המדה למוד בה את ערך גדולת חכמתם של הראשונים".

רבי אהרן הכהן בעל 'חסד לאברהם' חתן ה'חפץ חיים'[6]:

"מספרים על הגאון הר"ח מוואלאזין זצ"ל שאחיו החסיד ר' זלמן זצ"ל שהיה בקי בכל התורה כולה בעל פה אפילו בתרגומים, ופעם שמע הגאון הר"ח אב"ד ור"מ דוואלאזין זצ"ל שאמרו על אחיו הגאון ר' זלמן זצ"ל שכשיהיה בשנים של הגר"א זצ"ל יהיה כהגר"א זצ"ל. כשמעו נתפרקו כל חוליותיו, אמר ברעדה 'איך טעותם בדעתיכם, דעו שאפילו הגאון רבי זלמן זצ"ל יחיה אלף שנים פעמים לא יגיע עד קרסוליו של הגר"א ז"ל'. שאלו לו התלמידים 'עד היכן חכמת הגר"א ז"ל אולי כאמוראים. רעד עוד הפעם ואמר 'חלילה, אולי כהרמב"ן ז"ל".

רבי ירוחם ממיר[7]:

"שנתקטנו הדורות עד שאמר הגאון על עצמו: "אולי כהרמב"ן".

רבי יוסף יהודה ליב בלוך מטלז[8]:

"מספרים בשם ר' חיים, אע"פ שזה לא נמצא כתוב, אבל ממקורות נאמנים הוא, כי שאלו תלמידיו את ר' חיים זצ"ל לו היה הגר"א בדורם של האמוראים אם היה אמורא, וענה: אלו חי אלף שנים פעמים, לא הגיע גם עד קרסוליו של אמורא, אולי כהרמב"ן".

רבי אליהו משה בלוך[9]:

"שאלו את הגר"ח אם הגר"א היה בימי האמוראים אם היה נחשב כאמורא, ויאמר הגר"ח חס ושלום אלא אולי כהרי"ף והרמב"ם, נוסח א'. ונוסח אחר אולי כהרמב"ן והרשב"א".

רבי יחזקאל סרנא[10]:

"אומרים על הגאון ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א ז"ל, שאמרו לו פעם על הגר"א שהוא כהרמב"ן – ונרתע ר' חיים ואמר "לא! אולי כהרשב"א".

רבי ישראל אליהו וינטרוב[11]:

"העיד עליו תלמידו הגדול הגר"ח ז"ל כי מדרגתו היה ודאי כמו הרשב"א ואולי כהרמב"ן".

רבי משה שטרנבוך[12]:

"כשנפטר הגאון מווילנא זצ"ל, שאלו להגר"ח מוולאזין זצ"ל מה היה ערכו מול הראשונים, והשיב כהרא"ש או אולי כהרמב"ן".

רבי אביגדר נבנצל[13]:

"הג"ר חיים מוולוזין ז"ל היה תלמיד מובהק של הגר"א ודאי ידע להעריך את הגר"א. כששאלו אותו האם הגר"א היה כמו האמוראים, אמר כמו האמוראים ודאי לא היה וגם לא כמו הרי"ף והרמב"ם אולי היה כהרמב"ן. ויש אומרים שאמר שאף כהרמב"ן לא היה אך אולי היה כהרשב"א".

---

[1] בהקדמת ספרו זכרו תורת משה.
[2] בהקדמתו לספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א.
[3] במכתבו המודפס בתחילת ספר 'עליות אליהו'.
[4] ספר מצב הישר ... והוא תשובת לשאלות השייכות לנגלות הזוהר הקדוש ליישבם ולאחדם עם הש"ס בבלי וירושלמי ..., ווילנא תרמ"א, חלק א' עמוד ט'.
[5] מקור ברוך, ווילנא תרפ"ח, מבוא בי"ד פרקים עמוד 584.
[6] ספר חסד לאברהם, ירושלים תרפ"ח, דף מ"ט:.
[7] מאמרי המשגיח רבינו ירוחם ממיר אלול תשרי, בני ברק תשע"א, עמוד שס"ח 'התפילות והדין על הכלל' מוצאי ראש השנה תרצ"ה.
[8] שעורי דעת, תל אביב תשי"ג, חלק ב' מאמר אם ראשונים כמלאכים, עמוד קכ"א. ראה שם באריכות את המסר היוצא מדברים אלו המיוחסים לרבי חיים מוולאזין.
[9] רוח אליהו ילקוט מתורתו של הגר"א זצוק"ל ותולדותיו, לייקווד תשי"ד, עמוד פ"ה תחת הכותרת (בעמוד פ"ב) 'הוספות עובדות וספורים והנהגות טובות ממקורות שונים'.
[10] במבוא לספרו הכוזרי ... ערוך לפי ערכים מיוחדים, ירושלים תשכ"ה. ראה שם אריכות גדולה לבאר את החילוק בין הרמב"ן (קבלה והעתקה) לרשב"א (סברא) ואת כוונת רבי חיים לפי זה.
[11] בסוד ישרים, מאמרי ליל שבת קודש שנאמרו בשנים תשנ"ד תשנ"ה, בני ברק תשנ"ה, עמוד ס"ב.
[12] אשכבתיה דרבי דברי ... מספד שנשאו בעת הסתלקות ... רבי יעקב ישראל קניבסקי, בני ברק תשמ"ו, עמוד רכ"ב.
[13] ירושלים במועדיה, ירושלים תשס"ז, בין המצרים, עמוד ק"מ.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

בסוף ספר אמת ליעקב על נ"ך הביאו בשם הג"ר יעקב קמנצקי זצ"ל שמסר נוסח ששאלו את הגר"ח "אילו היה הגר"א חי בזמן האמוראים האם היה אמורא", ונזדעזע ואמר "ח"ו אולי כהרמב"ן", והסביר שהכוונה שאילו היה חי בתקופת האמוראים אולי היה מגיע לדרגת הרמב"ן, אבל למעשה לא הגיע לדרגה זו
ויצויין עוד שהג"ר דב יפה כתב בשם הג"ר נתן שולמן ששאל את החזו"א אם הגר"א הוא כמו ראשון למה לא פוסקים כמותו בכל מקום, והשיב לו "בהיקף היה כמו ראשון, אבל השיקול הדעת סוף סוף הוא שיקול הדעת של אחרון"​

 

[השר מקוצי]

הגר''ש אויערבך אמר שבאמת הגר''ח וולוז'ין אחז שלא קם כהגאון מימות חתימת התלמוד, אלא שחשש שתלמידיו לא יקבלו את דבריו אלו.

 

[השר מקוצי]

הגר''ש אויערבך אמר שבאמת הגר''ח וולוז'ין אחז שלא קם כהגאון מימות חתימת התלמוד, אלא שחשש שתלמידיו לא יקבלו את דבריו אלו.

מצאתי.