שבועות קושיא בדעת הגר"א בענין שטיחת עשבים והעמדת אילנות בשבועות (1 צופה)

[מנחם]

ידועה דעת הגר"א (הובא בחיי אדם, ובמעשה רב, ובמשנה ברורה) שלא להעמיד אילנות בשבועת משום שהוא חק הגויים.
ובלשון החיי אדם והמעשה רב משמע שמה שזה נהיה חק הגויים התחדש אחרי זמן הרמ"א
דהיינו שהמנהג קדם לחק הגויים
וא"כ צ"ב למה זה אסור הרי בביאור הגר"א ביו"ד סי' קעח סוס"ק ז מפורש שבדבר שאיננו לומדים מהם אלא אנו עושים גם בלעדיהם אין בזה משום חק העמים
וז"ל שם: 'רק דוקא ללמוד מהם אסור וכמש"ש כיון דכתיב לא מינייהו גמרינן ול"ד משום דכתיב באורייתא אלא כ"ד שהיינו עושין זולתם מותר וכן במלבושים אבל כל שלובשין מלבוש המיוחד להם אסור וכפשט דברי הרי"ף הנ"ל אפילו ערקתא כו' וודאי משום רצועה אחת אינו משום פריצות וז"ש אפילו ערקתא כו' וכמ"ש בספרי הנ"ל הואיל והן יוצאין כו' אבל מלבוש שהיינו לובשין בלא"ה מותר לכן ל"ק כל ראיות מהרי"ק הנ"ל לפי שלא היה מיוחד להם דוקא וכ"כ הרמב"ם המיוחד להם'.
וא"כ מה הטעם לאסור העמדת אילנות ושטיחת עשבים בשבועות?

 

[אוהב ספר]

ובלשון החיי אדם והמעשה רב משמע שמה שזה נהיה חק הגויים התחדש אחרי זמן הרמ"א

לחץ כדי לכווץ...

תוכל לציין את הלשון?

 

[מנחם]

בחיי אדם (כלל קלא) כתב 'הגר"א ביטל מנהג מלהעמיד אילנות בעצרת, משום שעכשיו הוא חוק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם (שקורין "זאלאניע שווענטע" או "פינגשטן"), עכ"ל.
בספר מעשה רב (סי' קצא) כתב 'בשבועות אין להעמיד אילנות כי מאחר שאינו אלא מנהג ולא מדינא ועכשיו חוק העמים הוא נכון לבטלו'

 

[מור וקציעה]

ר' אשר וויס למד בגר"א דכל שאין לו מקור בתורה אסור.

שטיחת עשבים בחג השבועות - מנחת אשר

"ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה" (רמ"א סימן תצ"ד סעיף ג'). מנהג זה מנהג ותיקין הוא ומקורותיו במהרי"ל ובלקט יושר, אך לא בחדא מחתא מחתינן להו, ונהרא נהרא ופשטיה. במהרי"ל (הל' שבועות) כתב: "נוהגין להשטיח רצפת ב"ה בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל, ומתי שחל...

minchasasher.com

ובמה שנחלקו התוס' והר"ן נחלקו הרמ"א והגר"א.
דהנה ביו"ד (סימן קע"ח ס"א) כתב הרמ"א משו"ת מהרי"ק (שורש פ"ח) דאין איסור זה נוהג אלא במה שיש פריצות או מחוקי עבו"ז ומנהגי שטות, אבל כל שיש טעם וענין אין בו איסור, ומשו"כ כתב שאין איסור לרופא יהודי ללבוש מדים מיוחדים לאנשי הרפואה כמקובל אצל אומות העולם, ודבריהם מושתתים על דברי הר"ן בעבו"ז.

ובביאורי הגר"א שם חלק על דברי הרמ"א וכתב דכל שאין לו מקור בתורה אסור לנהוג כמנהגם. וכבר כתבתי במנחת אשר עה"ת (ויקרא סימן מ"ג) דהגר"א הלך לשיטתו, והרמ"א הולך לשיטתו לגבי מנהג שטיחת העשבים, דלדעת הרמ"א כיון שאין זה לא ממנהגי עבו"ז ולא מנהג שטות אלא מנהג שיש בו טעם לשבח, שטיחת עשבים זכר למתן תורה והעמדת אילנות משום שבעצרת נידונים על פירות האילן אין בזה כל איסור.

והגר"א לשיטתו דאף אם יש טעם במנהג זה כיון שאין כל מקור בתורה יש בזה משום דרכי האמורי.

 

[מנחם]

ר' אשר וויס למד בגר"א דכל שאין לו מקור בתורה אסור.

שטיחת עשבים בחג השבועות - מנחת אשר

"ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה" (רמ"א סימן תצ"ד סעיף ג'). מנהג זה מנהג ותיקין הוא ומקורותיו במהרי"ל ובלקט יושר, אך לא בחדא מחתא מחתינן להו, ונהרא נהרא ופשטיה. במהרי"ל (הל' שבועות) כתב: "נוהגין להשטיח רצפת ב"ה בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל, ומתי שחל...

minchasasher.com

ובמה שנחלקו התוס' והר"ן נחלקו הרמ"א והגר"א.
דהנה ביו"ד (סימן קע"ח ס"א) כתב הרמ"א משו"ת מהרי"ק (שורש פ"ח) דאין איסור זה נוהג אלא במה שיש פריצות או מחוקי עבו"ז ומנהגי שטות, אבל כל שיש טעם וענין אין בו איסור, ומשו"כ כתב שאין איסור לרופא יהודי ללבוש מדים מיוחדים לאנשי הרפואה כמקובל אצל אומות העולם, ודבריהם מושתתים על דברי הר"ן בעבו"ז.

ובביאורי הגר"א שם חלק על דברי הרמ"א וכתב דכל שאין לו מקור בתורה אסור לנהוג כמנהגם. וכבר כתבתי במנחת אשר עה"ת (ויקרא סימן מ"ג) דהגר"א הלך לשיטתו, והרמ"א הולך לשיטתו לגבי מנהג שטיחת העשבים, דלדעת הרמ"א כיון שאין זה לא ממנהגי עבו"ז ולא מנהג שטות אלא מנהג שיש בו טעם לשבח, שטיחת עשבים זכר למתן תורה והעמדת אילנות משום שבעצרת נידונים על פירות האילן אין בזה כל איסור.

והגר"א לשיטתו דאף אם יש טעם במנהג זה כיון שאין כל מקור בתורה יש בזה משום דרכי האמורי.

לחץ כדי לכווץ...

זה נידון אחר, יש מחלוקת האם בדבר שיש לו טעם ואינו כתוב בתורה יש בו משום דרכי האמורי, ודעת הגר"א שיש בזה, אך הגר"א ממשיך שם שלאו דוקא כתוב בתורה כל דבר שהיינו עושין זולתם מותר, וכמו שהבאתי את לשונו לעיל.
וא"כ מנהג זה צריך להיות מותר.

 

[ימה של תורה]

בחיי אדם (כלל קלא) כתב 'הגר"א ביטל מנהג מלהעמיד אילנות בעצרת, משום שעכשיו הוא חוק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם (שקורין "זאלאניע שווענטע" או "פינגשטן"), עכ"ל.
בספר מעשה רב (סי' קצא) כתב 'בשבועות אין להעמיד אילנות כי מאחר שאינו אלא מנהג ולא מדינא ועכשיו חוק העמים הוא נכון לבטלו'

לחץ כדי לכווץ...

אילנות ביטל לא עשבים. ומקדמת דנא לא היו מעטרים רק בעשבים (כמו בהר סיני)