קורות ה'סטנדר' בעולם הישיבות | פורום אוצר התורה קורות ה'סטנדר' בעולם הישיבות | פורום אוצר התורה

קורות ה'סטנדר' בעולם הישיבות

י

ירושלמי

משתמש רשום
הודעות
28
תודות
62
נקודות
13
במוסף חג הסוכות 'הושענא' מבית 'השער' הופיע כך:
'הסטנדר' – המצאתו מטרתו ותכליתו
סיפר מורינו הגר"ב בירנצוויג שליט"א: מי הכניס את 'הסטנדר' להיכלי הישיבות, ומה היתה המטרה בזה?
גילה לנו הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל שאת הסטנדר הכניס לעולם הישיבות, מרן הסבא מסלבודקא זצ"ל, וטעמו היה כי ישיבה הוא לא מקום של ריבוי לומדי תורה, שזה יכול להיות גם כשמאות יושבים ליד שולחנות ולומדים, אבל 'סטנדר' מגדל את ה'אחד'. וכיון שישיבה מטרתה לגדל את הבן תורה את הבן ישיבה, א"כ כל אחד צריך את הגדילה שלו, א"א לגדל את כולם 'ביחד', והסטנדר הוא מגדל את האחד, כי הוא מסמל את הבית מדרש שלי האישי בתוך הבית מדרש הכללי. פלאי פלאים!​

מי יודע על המקור לדברים, וכן לעוד פנינים וידיעות בעניין תולדות 'הסטנדר' בעולם הישיבות? היו גדולים שבדווקא למדו בשולחן...

ובכלל, מה האיות הנכון: סטנדר או שׁטנדר (שין ימנית) כפי שאומרים בני הישיבות בארה"ב?
יישר כח!
 
ירושלמי אמר:
סיפר מורינו הגר"ב בירנצוויג שליט"א:
לחץ כדי להרחיב...
מי זה?
ירושלמי אמר:
מי יודע על המקור לדברים, וכן לעוד פנינים וידיעות בעניין תולדות 'הסטנדר' בעולם הישיבות? היו גדולים שבדווקא למדו בשולחן...
לחץ כדי להרחיב...
ידוע, שהיו מבקרים חריפים לסטנדר מחמת הטענה
שראוי להתקרב לגמ' ולא להיפך ....
 
זרח לווין אמר:
ידוע, שהיו מבקרים חריפים לסטנדר מחמת הטענה
שראוי להתקרב לגמ' ולא להיפך ....
לחץ כדי להרחיב...
בספר 'והאיש משה' - על הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל מסופר שהנהלת הישיבה 'תפארת ירושלים' רצו להחליף את הריהוט הישן בישיבה, ובמקום שולחנות רצו לקנות סטנדרים כפי שנהוג בעולם הישיבות, והגר"מ זצ"ל התנגד לכך מהטעם הנ"ל שיש להרגיל את האדם לכופף עצמו לגמרא, ולא להתאים את הגמרא לצרכיו.
 
ישראל אמר:
בספר 'והאיש משה' - על הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל מסופר שהנהלת הישיבה 'תפארת ירושלים' רצו להחליף את הריהוט הישן בישיבה, ובמקום שולחנות רצו לקנות סטנדרים כפי שנהוג בעולם הישיבות, והגר"מ זצ"ל התנגד לכך מהטעם הנ"ל שיש להרגיל את האדם לכופף עצמו לגמרא, ולא להתאים את הגמרא לצרכיו.
לחץ כדי להרחיב...
1743335156286.png
 
מהאנצ' היהודית ז"ל
סטנדר (ביידיש: שטענדער, באנגלית: Lectern) הוא מַעֲמָד - שולחן קריאה המיועד, לרוב, לקריאה בעמידה והוא משמש נואמים, מרצים או דרשנים. לעיתים המשטח בראש הסטנדר הוא משופע. בחלק מן הסטנדרים ניתן לשנות ולכוונן את גובה המעמד או את זווית השיפוע כדי לאפשר קריאה תוך כדי עמידה מול קהל. הסטדנר נמצא בשימוש יהודי-תורני יומיומי באופן נרחב, ללימוד תורה ולתפילה, ובמידה מסוימת הוא משמש כסמל ואידאוגרמה ללימוד תורה.

תוכן עניינים​

​

אטימולוגיה​

[עריכת קוד מקור]
השם סטנדר הוא מהמילה הלועזית stand, שפירושה הוא "עמידה" או "לעמוד"; מאחר ששימושו העיקרי הראשוני של הסטנדר הוא לקריאה בעמידה.
רהיט דומה הוא אַנְלָגִין (או "אנגלין" ו"אנליגנין"), המוזכר בחז"ל[1], ויש מן הראשונים שפירשו שהוא ”ספסל שמשימין עליו את הספר”[2]. מקור השם הוא מיוונית: Αναλογιον, המשמש באותה משמעות. כך גם הוא קרוי באנגלית "אנלוגיה" (אנ'), הנמצא בעיקר בשימוש בכנסיות.

באקדמיה ובנאומים​

[עריכת קוד מקור]
דוכן מבית משפט פדרלי בארצות הברית. הסטנדר מאובזר במיקרופון ובמחשב​
סטנדרים נמצאים בשימוש באולמות הרצאות שונים, כדוגמת אלו המצויים באקדמיה. לעיתים הסטנדר ישולב עם עזרים נוספים הנדרשים במהלך ההרצאה כמיקרופון, בקרה על מערכת האודיו או הווידאו באולם וכן חיבור לעמדת מחשב. הסטנדר עשוי להיות מחובר לשולחן גדול, בו ניתן להניח חומרי עבודה ותוכן המשמשים את המרצה להעברת חומר הלמידה. מבנה דומה יש לסטנדרים שבבתי משפט.
בנאומים ציבוריים ופוליטיים משמש הסטנדר כמשטח להנחת החומר שממנו מקריא הנואם את דבריו, והוא עשוי לכלול מיקרופון, אך בדרך כלל אינו כולל אביזרים נוספים אחרים (כמו שולחן או מחשב). לרוב הוא מכונה "בימת נאומים".

ביהדות​

[עריכת קוד מקור]
השימוש בסטנדר בבתי כנסת קיים כבר מימי הביניים. מלכתחילה הוא שימש בעיקר לצורכי תפילה, עבור שליח הציבור או גם הקהל, ובהמשך השימוש בו התרחב גם לצורכי לימוד תורה, בישיבות, בכוללים ובבתי מדרש.
בספרות ההלכה מופיעים דיונים בעניין סטנדר ("שטענדר") אצל פוסקים מראשית האלף החמישי (סביבות המאה ה-14), כגון רבי אלכסנדרי זוסלין הכהן[3], ובאופן רחב יותר אצל פוסקים החל משנות ה'ש' (המאה ה-15), כגון רבי בנימין אהרן סלניק (ה"משאת בנימין"), רבי דניאל אישטורשה (ה"מגן גבורים"), רבי דוד הלוי סגל ("הט"ז"), רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם"), רבי אליה שפירא (ה"אליה רבה"), רבי יעקב עמדין ("היעב"ץ"), רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים"), ועוד. הדיונים מופעים בהקשרים שונים, מהם: סתירת בית כנסת (בבניית סטנדרים המחוברים לקיר בית הכנסת), חציצה בין המתפלל לקיר, תחיבת עצים בהם בשבת - לשם הגבהתם (מדין איסור מלאכת בונה), שינוי הריהוט מסטנדרים לספסלים רגילים (בנידון זה היו מהפוסקים שהתנגדו לשינוי מהמקובל, והורו להישאר עם הסטנדרים)[4]. מדבריהם נראה כי בשלב מסוים החלו בבתי הכנסת להשתמש בעיקר בסטנדרים[5].
השימוש בסטנדר מקובל ביותר בבתי מדרש, בבתי כנסת, בישיבות ובכוללים, והוא משמש ללימוד או לתפילה. הוא עשוי להיות כחלק מריהוט מקום התפילה או הלימוד, או בשימוש פרטי.
המשטח העליון של הסטנדר הוא לרוב אלכסוני במעט, ולפעמים הוא מכיל מתחתיו תא אכסון פתוח או עם דלת סגירה. יש דגמים של סטנדרים הבנויים עם אפשרויות כוונון שונות, כמו של גובה הסטנדר או הטיית המשטח העליון שלו. קיימים גם סטנדרים שולחניים, העשויים לרוב ממסגרות עץ המחוברות בציר המאפשר את כוונון הזווית על מנת לאפשר את הטיית המסגרת העליונה לפי בחירת המשתמש. בשימוש במצב ישיבה, כפי שמצוי בעיקר בלימוד ישיבתי, גובה הסטנדר נמוך יותר ומותאם לגובה עיני הלומד, או שהוא מוטה אלכסונית כלפי הלומד.

בתפילה​

[עריכת קוד מקור]
בבתי כנסת רבים קיימים ספסלי ישיבה שחלק העליון של משענתם קיים משטח המשמש כסטנדר עבור היושבים בספסל הבא.
בבתי כנסת אשכנזיים בקדמת בית הכנסת, בסמוך לארון קודש (בדרך כלל מימינו), קיים "עמוד", שהוא סטנדר בממדים גדולים יותר מסטנדר רגיל, ועשוי להיות גם בעל מבנה קבוע ומחובר לארון הקודש. ה"עמוד" הוא מקום התפילה של שליח הציבור. לרוב יש עליו כיסוי של פרוכת (=יריעת בד) שברוב המקרים רקומה עליה הקדשה של שם התורם או שם מי שהיא וה"עמוד" נתרמו לעילוי נשמתו.
קיימת גם בימה (או "תיבה"), הקיימת בבתי כנסת ומשמשת להנחת ספר התורה עליה בעת קריאת התורה. הבימה היא רחבה יותר מהסטנדר, ויש בה מקום מספיק לפתיחת ספר התורה, וכן להנחת תיקון קוראים או חומש וכדומה. בבימות אשכנזיות משטח הבימה הוא לרוב אלכסוני במעט, בדומה לסטנדר. גם על הבימה, בדומה ל"עמוד", יש כיסוי של פרוכת. בבימות ספרדיות הבימה מכונה גם "תיבה", והיא שטוחה ומשמשת גם לקריאה בתורה וגם למקום התפילה של שליח הציבור.

בלימוד​

[עריכת קוד מקור]
לסטנדר שימוש רווח ישיבות ובבתי מדרשות, והוא מאפיין בולט בריהוט ישיבתי. הוא קיים בישיבות ובבתי מדרש ליטאיים, ספרדיים, דתיים לאומיים וחרדים לאומיים[6]. בישיבות ובתי מדרש חסידיים השימוש בסטנדר מקובל פחות, והם לרוב מרוהטים בשולחנות ובספסלים רגילים.
עם הרחבת השימוש בו ללימוד תורה, הסטנדר הפך לסמל ולאידאוגרמה ללימוד תורה. הביטוי "יושב שעות על יד הסטנדר" בא לתאר אדם המתמיד בלימודו. כך לדוגמה, על הליכה לכותל המערבי בחג השבועות, היה נוהג לומר רבי חיים שמואלביץ כי ”הכותל קודש, והסטנדר קודש קדשים”[7]. הסטנדר של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, העשוי עבודת עץ פשוטה, הוצע למכירה פומבית באלפי דולרים[8].

בכנסיות​

[עריכת קוד מקור]
בכנסיות הסטנדר משמש להנחת כתבי הקודש מהם מצטט המטיף או הכומר בדרשתו. הדוכן בדרך כלל ממוקם לפני הספסלים, כך שפני הקורא אל הקהל. בכנסיות יש גם דוכן (אנ'), ואלו שיש להם גם סטנדר וגם דוכן, לרוב ימקמו זאת משני צדי המתרס.

גלריה​

[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים​

[עריכת קוד מקור]
ויקימילון
ערך מילוני בוויקימילון: סטנדר
[th][/th]​
​

הערות שוליים​

[עריכת קוד מקור]
  1. ^ משנה, מסכת כלים, פרק ט"ז, משנה ז'; תוספתא, כלים, בבא בתרא, פרק ו', הלכה ט'.
  2. ^ פירוש ראשון אצל רבי שמשון משאנץ, ר"ש, כלים, פרק ט"ז, משנה ז'.
  3. ^ רבי אלכסנדרי זוסלין הכהן, האגודה, מסכת שבת, פרק י"ב, סימן קט"ז: שטנד"א של בית הכנסת.
  4. ^ ראו: רבי בנימין אהרן סלניק,שו"ת משאת בנימין, סי' ד', ד"ה אמנם בנידון; רבי דוד הלוי סגל, ט"ז, אורח חיים, סימן צ', ס"ק ה', וסי' קנ"א, ס"ק ג'; רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר, מגן אברהם, סי' צ', ס"ק ל"ו, וסי' שי"ג, ס"ק י"ג; רבי אליה שפירא, אליה רבה, סי' צ', ס"ק כ"ה, וסי' שי"ג, ס"ק י', וסי' שי"ג, ס"ק י"ג; רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, סימן קנ"א, ד"ה כתב המרדכי; רבי יוסף תאומים, על ט"ז ומג"א שם; רבי ישראל נחמן דרוהובציר, פקודת המלך, הלכות טוען ונטען, פרק ב', ד"ה אבל דרך. ראו גם הרב יחיאל גולדהבר, "מנהגי צורת בית הכנסת", שטענדער, , בתוך: הרב אליקום דבורקס (עורך), צהר, כרך ז', ירושלים תש"ס, עמ' שפ"ו-שפ"ז, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ ראו רבי דוד הלוי סגל, ט"ז, אורח חיים, סימן צ', ס"ק ה'. וראו הרב יחיאל גולדהבר, "מנהגי צורת בית הכנסת", שטענדער, , בתוך: הרב אליקום דבורקס (עורך), צהר, כרך ז', ירושלים תש"ס, עמ' שפ"ו-שפ"ז, באתר אוצר החכמה, על פי דוד דוידוביץ, בתי כנסת בפולין וחורבנם, פרק שני: בתי כנסת רנסאנסיים, ירושלים תש"ך, עמ' 25, באתר אוצר החכמה (ראו שם: "עמודים").
  6. ^ בישיבת הר עציון הדבר היה לנקודת מחלוקת בין הרב יהודה עמיטל, שסבר כי "הסטנדר הוא חלק ממהות הישיבה", לבין הרב אהרן ליכטנשטיין שהתעקש להכניס שולחנות, על מנת לאפשר פתיחת מספר ספרים לכל תלמיד. בסופו של דבר הוחלט על הכנסת שולחנות, כשבשולי בית המדרש הושארו מספר ספסלי עץ וסטנדרים, כפינת זיכרון. ראו: יוסי זיו, לדמותו של הרב ליכטנשטיין, באתר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.
  7. ^ ראו אליהו חיים קרופניק, חיי אליהו, ירושלים תשע"ג, עמ' קי"ז, באתר אוצר החכמה.
  8. ^ הסטנדר-האישי-של-הגאון-הגדול-רבי-מיכל-יהודה-ליפקוביץ, בבית המכירות ווינרס מכירות פומביות.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון