תולדות - פרפראות לפרשת תולדות שחנני השי"ת | בראשית תולדות - פרפראות לפרשת תולדות שחנני השי"ת | בראשית
  • שדרוג מדור המאמרים – מידע חשוב! לכל חו"ר הפורום שליט"א אנו שמחים לעדכן כי בעקבות בקשות רבות מצד הכותבים, מערכת המאמרים באתר עומדת בפני שדרוג גדול שיעניק חויית קריאה, תגובה וניהול מתקדמת יותר כולל סטטיסטיקות מאמרים תגובות ועוד ועוד. בשלב זה אנחנו מעבירים את מאות המאמרים למדור המשודרג. ואי לכך מדור המאמרים הנוכחי נחסם לפרסום מאמרים חדשים ותגובות, עד לפתיחתו הרשמית של המדור החדש בשבוע הבא בעזרת ה'. לתשומת לבכם: בעקבות מעבר התכנים ממערכת המאמר הישנה לחדשה כל המאמרים והתכנים יועברו בשלמותם. אך מספר התגובות שנספר בפרופיל אישי עשוי לרדת, מכיון שהמערכת החדשה סופרת תגובות בנפרד ממערכת הפורומים הרגילה. זו פעולה תקינה ומוכרת במערכת ואין מדובר באובדן תוכן, אלא בשינוי טכני בספירת ההודעות. תודה על הסבלנות וההבנה, וב"ה מובטחת חוויית שימוש טובה יותר לכל כותב וקורא! בברכה צוות ההנהלה

געגועים

תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
1,659
תודות
4,222
נקודות
485
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם

במדרש אברהם לא ניצל מכבשן האש אלא בזכות של יעקב וכו' יעקב פדה את אברהם. ותמוה.

ואפשר בהקדים מ"ש בילקוט האזינו קח נא את בנך את יחידך אפילו ביקש המקום מאברהם אבינו נפשו היה נותן לו שחביבה לו מן הכל שנאמר את יחידך זו הנפש שנקראת יחידה. וכן אמרו במדרש רבה ולא חשכת את יחידך מעלה אני עליך כאילו אמרתי לך הקרב עצמך לי ולא עכבת.

ולפי"ז יוצא שאברהם אבינו לא רצה להינצל מכבשן האש, כי רצה למסור נפשו יחידו להקב"ה, ולולא זכות יעקב אבינו היה הקב"ה עושה רצונו להקריב נפשו לפניו.​
 
כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר

ברבינו בחיי: אמרו במדרש שהכח שלו יש לו שֵׂעָר כנגד לבו, ובזמן הגאולה יפול אותו שֵׂעָר בתקיעת שופר, שנאמר וה' אלקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן. עכ"ל.

ואתי שפיר שהכח המתנגד לעשו הרשע שהוא יהודה שהרגו (כדאי' במדרש שוחר טוב מזמור י"ח ובירושלמי גיטין פ"ה ה"ז מובא בתוס' גיטין נה: ד"ה ביהודה), גם כן היה לו שערות כנגד לבו, ובשעה שהיה יהודה מעלה חמה היו שערות לבו בוקעות כליו ויוצאות (כדאי' במדרש רבה פרשת ויגש צג, ו), כי זה לעומת זה עשה האלקים.​
 
וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וכו'

ברבינו בחיי: ויש שפירשו כי הבארות הללו רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם, כי הם קלים לקבלת האמונה כמו הבארות שהם קלים לקבלת המים, ופתיחת הלב הסתום באמונה יכנה הכתוב חפירה, ולכך יאמר מצד הקנאה סתמום פלשתים, כלומר סתמו את לבם והחזירום לסורם, וזהו וימלאום עפר, כי תחת שמלאם אברהם חכמה ודעת את ה' באמונת היחוד, מלאום פלשתים אמונתם הרעה, כי יכנה הכתוב האמונה הרעה או העצה הרעה לעפר, וזהו שאמרו (ב"ב טז.) עפרא לפומיה, ואח"כ נתגבר עליהם יצחק והחזירן למוטב, הוא שכתוב וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות וגו', כי כן דרך המתגיירים, וכענין שכתוב (ישעיה סה) ולעבדיו יקרא שם אחר.

והנה בליקוטי יהודה מביא: וכל הבארות וגו' סתמום פלשתים וגו', שמעתי מכ"ק אא"ז מרן אדמו"ר זצ"ל מגור שאמר דאי' במדרש אגדת בראשית (פרק נ"ח) שעשו הרשע היה עומד אחורי פתחו של אברהם אע"ה, וכשיצאו משם האורחים שנתן להם אברהם אע"ה כל טוב, לסטם אותם ונטל כל אשר להם והרגם, ואמר נראה הכוונה על פי מה שאי' בספר קול שמחה בענין הבארות שסתמום פלשתים, דהנה כל דרך שעושין להשם צריך להיות בו חיות פנימי, ואם אין בו חיות פנימי אינו עולה למעלה, והנה הפלשתים רצו ללכת בדרכי אברהם אע"ה, והיו עושין כמו שהיה עושה אברהם ע"ה, רק שלא היה בו חיות פנימי, וזה היה סתימת הדרך הזה עי"ש, וכן כשראה עשו את האורחים שאברהם אע"ה משכם אחר הנהגת הקב"ה והכניסם תחת כנפי השכינה, הכניס בהם עשו הרשע דעות כוזבות וזרות, וזה נקרא לסטם אותם והרגם. עכ"ל.

משמע שיצחק אבינו לא הצליח להחזיר למוטב את הגרים שקלקל עשו כמו שהצליח להחזיר למוטב את הגרים שנתקלקלו מחמת פלשתים, ואפשר לומר הטעם דכתיב "כי ציד בפיו", וכאשר ראה יצחק את הגרים מסתובבים אצל עשו חשב שעשו מחזקם לעבודת השם, ולכן לא יכל להצילם. [ועי' באמרי אמת תולדות תרע"ה ד"ה במדרש].

בארות בגי' גר בתגא, שהגרים הם בחי' התגין שעל האותיות, בסוד הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה, כדאי' במקובלים.​
 
וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים

הרד"ק (ספר השרשים ערך טעם) כתב שתיבת "מטעמים" וכדומה, כולם ענין טעימה שיטעום אדם בפיו ואינו אוכל ממנו ומעביר על גרונו כי אם מעט.

אפשר שרצה יצחק לחנך את עשו שמספיק לאכול מעט, כי אי' בתנחומא ישן: הלעיטני, תן לי אין כתיב כאן, אלא הלעיטני, אמר לו הלעיטני, נתן לו בזיבורית, אמר לו בזיבורית אתה נותן לי, שפוך את הקדירה לתוך פי.

גם אפשר שכיון שרצה לברכו, לא רצה לאכול אלא לטעום מעט כדי שלא יתגשם.​
 
יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי

מבארים שעשו הרשע למד זאת מיעקב אבינו שלקח לו את הבכורה ביום פטירת אברהם אבינו, והבין מזה שיום פטירת הצדיק הוא יום מסוגל להצלחות, ולכן אמר יקרבו ימי אבל אבי שהוא יום מסוגל להצלחה להרוג את יעקב.

והנה באמת מצינו במדרש שוחר טוב (מזמור י"ח) שביום פטירת יצחק אבינו כאשר קברו אותו במערת המכפלה רצה עשו הרשע להרוג את יעקב ויהודה הבחין בכך והרגו בערפו עיי"ש, דהיינו שעשו הרשע רצה להורגו ביום מסוגל זה, ונהפוך הוא שיהודה הרגו בכח המסוגל של היום הזה.

ואפשר לבאר עוד על פי מה שכתב בפי' רבינו אפרים (ויצא) שאברהם אבינו היה מחבב את יעקב ביותר ומרוב חיבה היה קורא אותו "בני", ולפי"ז אולי עשו הרשע חשב שיעקב הצליח לקחת ממנו את הבכורה ביום פטירת אברהם אבינו כי אברהם היה מחבבו ביותר, ולכן חשב "יקרבו ימי אבל אבי" שהוא אוהב אותי ביותר, כדכתיב ויאהב יצחק את עשו, והפעם אני ינצח.​
 
וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה

לו לא אותיות אלול, שהוא מזל בתולה, כי עשו הרשע נטל לחלקו חודשים תמוז אב אלול, ויעקב לקח ממנו את חודש אלול בתחבולות המלחמה כדאי', וזהו ויצוהו ויאמר לו לא - היינו את חודש אלול - תקח אשה - תקח לחלקך את מזל בתולה.​
 

הודעות מומלצות

[URL='https://forum-otzar-hatorah.co.i...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון