פרפראות לפרשת כי תשא שחנני השי"ת

[געגועים]

רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל

במדרש רבה: מבראשית התקנתיו לכך.

קראתי בשם אותיות אמצעיות בראשית, והאות הראשון והאחרון קם, שקם מבראשית לכך,

וזהו בראשית אותיות ברא שתי, שברא שתי חכמים לעשות את המשכן, בצלאל ואתו אהליאב.

בראשית ברא בגי' בראשית - בצלאל אהליאב (עם הכולל).

 

[געגועים]

וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וכו' וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל,

ברש"י (ד"ה זכור לאברהם): מה אתה אומר לי ואעשה אותך לגוי גדול, ואם כסא של שלש רגלים אינו עומד לפניך בשעת כעסך, קל וחומר לכסא של רגל אחת.

וכן מובא בברכות (לב.).

יש להביא דבר פלא, שכתב בספר מגיד מישרים (ויקהל): ובעא קב"ה לשיצאה לשונאי ישראל, ולמישבק למרדכי דלא חטא, לאפקא מיניה עם סגי, כדאמר למשה רבינו ע"ה ועתה הניחה לי ואעשה אותך לגוי גדול וכו', ומרדכי עבד כדעבד משה רבינו ע"ה, ומסר נפשיה למיתה, דאמר אי פתורא דתלת רגלין לא יכיל למיקם כו'.

והלשון פתורא דתלת רגלין לא נמצא במקורות הנ"ל.​

 

[י"ג מידות]

בראשית ברא בגי' בראשית - בצלאל אהליאב (עם הכולל).

מסתדר עם הגר"א.
שהכל מרומז במילה בראשית

 

[געגועים]

בַּד בְּבַד יִהְיֶה

ברש"י: אלו הארבעה הנזכרים כאן יהיו שווין משקל במשקל, כמשקלו של זה כך משקלו של זה
וכן שנינו (כריתות ו.) הצרי והצפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה.

הצרי הצפורן החלבנה והלבונה בגימטריא שבעים שבעים מנה (עם הכולל).

 

[געגועים]

וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק

אי' במדרש שהאכילו את העגל מָן, ומסתברא כיון שהַמָּן הוא מאכל רוחני שמלאכי השרת ניזונים ממנו נשאר הַמָּן בשלימות בתוך העגל, וכאשר טחן את העגל ראו את הַמָּן בשלימות, וזהו עד אשר דק, עד אשר ראו את הַמָּן שכתיב בו וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק.

 

[געגועים]

וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד

ברש"י: אומר אני לפי פשוטו של מקרא אי אפשר לומר שבבגדי כהונה מדבר וכו'.

רש"י מדגיש שהוא לפי פשוטו של מקרא, כי דרך דרש דרשו חז"ל ביומא (עב:) על בגדי כהונה
שאלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט.

ועיין כאן​

 

[געגועים]

בפי' רבינו אפרים: אשר ילכו לפנינו ר"ת איל, אמרו לו עשה לנו איל למען יזכור לנו הקב"ה אילו של יצחק בלכתו לפנינו, וכן חשב לעשות, ובא השטן ובלבל ויצא העגל, דכתיב ויצא העגל הזה.

ואולי כיון שביקשו והשתוקקו שהאיל של יצחק יהיה להם לזכרון, לכן האיל של יצחק כיפר להם על חטא העגל, כדאי' בספר דבש לפי (מערכת א' אות טז) איל שקרב בעקידה היה מכפר על עגל שלא עשה ח"ו כליה, וזהו והנה איל אחר נאחז בסבך, אותיות אחר סבך - עגל, מדרש אליהו להרב מהר"א הכהן ז"ל בשם רז"ל והאר"י זכר צדיק לברכה.​

 

[גרינפלד]

בראשית ברא בגי' בראשית - בצלאל אהליאב (עם הכולל).

ואולי אפשר להוסיף,
ברכות דף נה עמוד א:
אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ.

מיהו לכאורה אהליאב לא מוזכר שידע,
אך יתכן שמ"מ השתתף עמו.

 

[גרינפלד]

מיהו לכאורה אהליאב לא מוזכר שידע,
אך יתכן שמ"מ השתתף עמו.

ובמהרש"א כתובות ה' א' [צויין במהרש"א ברכות שם] משמע שאהליאב השתתף עמו בענין זה.

 

[גרינפלד]

ובמהרש"א כתובות ה' א' משמע שאהליאב השתתף עמו בענין זה.​

מהרש"א כתובות דף ה עמוד א:
גדולים מעשה צדיקים כו׳. מבואר ע״פ מ״ש בפרק הרואה יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ שנאמר וימלא אותו גו׳ ובדעת וכתיב התם בדעתו תהומות וגו׳. מהידוע שהדעת היא העליונה שבג׳ מעלות שהם החכמה והתבונה והדעת כפרש״י פרשת כי תשא והוא רוח הקדש ואמר לצרף אותיות כי שמותיו של הקב״ה אינן תיבות רק אותיות והיודע לצרפם הוא הדעת ורוה״ק שנאמר גבי בצלאל ועד״ז אמרו עוד שם גדול מקדש שניתן בין ב׳ אותיות שנאמר פעלת ה׳ מקדש ה׳ וגו׳ שהוא נעשה ע״י בצלאל שהיה בו דעת והיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ וידיו דקאמר הכא הם שני מדותיו יתעלה והוא שניתן בין ב׳ אותיות האחד הימין והוא הרחמים והשני השמאל שהוא הדין והצדיקים שהוא בצלאל והנלוים אליו במעשיהם במקדש מטילים כח וגבורה בפמליא של מעלה לצרף ידיו שם שהם ב׳ שמותיו שהן במקדש מצד ימין ומצד שמאל שהם הרחמים והדין שע״כ נכתב מקדש בין ב׳ שמות אחד מימין ואחד משמאל משא״כ במעשה בראשית דלא צירף ב׳ השמות בהם אלא במעשה ארץ כתיב ידי יסדה ארץ בלחוד ובמעשה שמים היה הימין לחוד כדכתיב ימיני טפחה שמים והוא מטבע הבריאה כי מן השמים הרחמים ובנינו של עולם וההפך מן הארץ עולם הפסד ההויה אבל הצדיקים במעשיהם היו מצרפין מדת הדין והגבורה אל הרחמים והחיים אשר בגבורתו יתעלה מביא חיים לעולם אשר ע״ז נתייסד אתה גבור לעולם ה׳ מחיה מתים היפך טבע הגבורה של אדם שממית החיים וע״פ הכוונה זו בעיקר מעשה המקדש היו מב׳ שבטים האחד בצלאל למטה יהודה שהוא מצד הימין ורחמים כמ״ש יהודה כולו על שמו של הקב״ה שם הוי״ה ואמר ואתו אהליאב וגו׳ למטה דן דהיינו לצרף אליו הדין והגבורה כמ״ש מדן קאתית דכתיב דן ידין עמו וגו׳ ופריך והכתיב ויבשת ידיו יצרו דמשמע שהארץ בלחוד נעשה בב׳ ידיו שהם הרחמים והדין ומשני ידו כתיב דהיינו יד אחת שהיא השמאל ובכל ספרי תהלים שלפנינו ידיו כתיב ומ״ש יצרו אצבעותיו דכתיב כי אראה שמיך וגו׳ הן צרופי אותיות השם של הרחמים שהוא יד אחת של ימין שבו נבראו השמים ומ״ש ה״ק מעשה ידיהם וכו׳ ומאי ניהו מטר הוא מבואר כמו שבארנו שהצדיקים במעשה ידיהם מצרפים הגבורה אל הרחמים ומאי ניהו שהוא בא ממקום הרחמים מהשמים אל מקום הגבורה שהיא בריאת הארץ וע״כ נקראו גבורת גשמים אף שהם חיים לעולם ע״ש שהם באים בצירוף הגבורה נקראו כך שע״כ נתיסד להזכיר גבורות גשמים בברכת אתה גבור ע״פ הכוונה שכתבנו לעיל:​