חידה דמויות - פני שבת שח בשדה | פורום אוצר התורה חידה דמויות - פני שבת שח בשדה | פורום אוצר התורה

חידה דמויות פני שבת שח בשדה

נדיב לב

משתמש מוביל
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
643
תודות
2,195
נקודות
357
חידה נדיב לב.jpg


פני שבת שח בשדה. ועל מצבתו הובלטה אזהרה.
בראשיתו כיהן אצל החפץ בחיים ובסופו למחזיקים בה.
פלס והמודיע, שימשו את הישראלי לעת מצוא. ובריה כרעא דאבוה לַטָּפֵל, ולא מליץ יושר.

להזכיר. כל ביטוי דורש פתרון. ולא די בשם הדמות.
 
פִּתָרוֹן
הצג קובץ מצורף 301
חידה - 5

פני שבת שח בשדה. ועל מצבתו הובלטה אזהרה.
הרב יצחק מֶלצַן (ה'תרי"ד, 1854 – ד' בתשרי ה'תרע"ז, 1 באוקטובר 1916) היה רב ליטאי מתלמידיו הצעירים של רבי ישראל מסלנט ואיש תנועת המוסר. שימש דיין ומו"צ בקלם, ר"מ בישיבת ראדין, ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בחצר שטרויס בירושלים. המפורסמים בספריו הם הספר "שביתת
Grave_of_Yitzhaq_Meltzen.jpg
השבת" על מלאכות שבת, ושיח יצחק שהדפיס עם "סידור הגר"א".

בראשיתו כיהן אצל החפץ בחיים ובסופו למחזיקים בה.
בשנת ה'תרנ"א, 1891, התמנה כדיין ומו"צ בקלם והתפרנס ממכירת קמח למצה שמורה וממכירת ספרי קודש. בתקופת קלם היה מבאי התלמוד תורה של רבי שמחה זיסל זיו, אך יחסיו עמו ועם דרכו...
הצג קובץ מצורף 301
חידה - 5

פני שבת שח בשדה. ועל מצבתו הובלטה אזהרה.
הרב יצחק מֶלצַן (ה'תרי"ד, 1854 – ד' בתשרי ה'תרע"ז, 1 באוקטובר 1916) היה רב ליטאי מתלמידיו הצעירים של רבי ישראל מסלנט ואיש תנועת המוסר. שימש דיין ומו"צ בקלם, ר"מ בישיבת ראדין, ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בחצר שטרויס בירושלים. המפורסמים בספריו הם הספר "שביתת
Grave_of_Yitzhaq_Meltzen.jpg
השבת" על מלאכות שבת, ושיח יצחק שהדפיס עם "סידור הגר"א".

בראשיתו כיהן אצל החפץ בחיים ובסופו למחזיקים בה.
בשנת ה'תרנ"א, 1891, התמנה כדיין ומו"צ בקלם והתפרנס ממכירת קמח למצה שמורה וממכירת ספרי קודש. בתקופת קלם היה מבאי התלמוד תורה של רבי שמחה זיסל זיו, אך יחסיו עמו ועם דרכו המוסרית ידעו עליות ומורדות. במהלך תקופת כהונתו בקלם, שהה שנתיים במצטבר בראדין, כדי ללוות את ילדיו שלמדו בישיבת ראדין. דב כ"ץ משער שהיה זה מפני הקפדתו לקיים את מצוות ולמדתם אותם את בניכם בעצמו ולא באמצעות שליח-מורה. בתקופת שהותו בראדין שימש ר"מ ובוחן בישיבה.
בקיץ ה'תרס"ט, 1909, התחיל לכהן כר"מ בישיבת עץ חיים בירושלים[1]. הוא נפטר לאחר מחלה קצרה, בצום גדליה, יום ראשון ד' בתשרי ה'תרע"ז, 1 באוקטובר 1916[2] נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
פלס והמודיע, שימשו את הישראלי לעת מצוא. ובריה כרעא דאבוה לַטָּפֵל, ולא מליץ יושר.
היה בעל ידיעה מקיפה בספרות התורנית ובהלכה, והשתמש בידיעותיו בספריו הרבים. ספריו עוסקים רבות בענייני אמונה ודעות, אך גם בידיעות בסיסיות בתחום ההלכה להמוני העם. כתב מאמרי פובליציסטיקה בעיתונות היהודית, בעיקר בזו הדתית כמו "המודיע" ו"הפלס". על מאמריו חתם בדרך כלל בפסבדונימים כמו: ים, הישראלי ואחרים.

בנו נחום מליץ (מלצן) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".
התנגד לציונות והתפלמס בחלק ממאמריו עם אישים כמו נחום סוקולוב והרב יצחק יעקב ריינס, אך לא ראה בהתנגדותו זו סתירה לערגה לארץ ישראל ולאהבת לשון הקודש, רצה להנהיג דיבור עברי בביתו, ולאחר ששני בניו הגדולים נתפסו לרעיונות התקופה ועזבו את אורח החיים הדתי, החליט לעלות לארץ ישראל, גם מתוך מחשבה כי יוכל בכך להציל את חינוכו של בנו הצעיר. הוא עלה ארצה בשנת ה'תרס"ו, 1906, ואחר כך הביא אליה גם את אשתו. שנתיים לאחר עלייתם, ברח בנם נחום מלצן (מליץ) מן הישיבה והצטרף לתנועת העבודה.

בתמונה רואים כתב יד של ר' יצחק מאלצאן.
מכתב חידושי תורה נדיר בכתב יד הגאון רבי יצחק מאלצאן בעל סדור 'אשי ישראל' להגר"א
מכתב חידושי תורה ארוך בעניני שבת מאת גאון ההלכה והמוסר מגדולי מפיצי כתבי הגר"א ותנועת המוסר בכתב יד וחתימת הגאון רבי יצחק מאלצאן.
 
נערך לאחרונה:
פִּתָרוֹן
חזור
חלק עליון