עצות לניהול מוצלח ומרומם של שלחן הסדר | פורום אוצר התורה עצות לניהול מוצלח ומרומם של שלחן הסדר | פורום אוצר התורה

עצות לניהול מוצלח ומרומם של שלחן הסדר

יש הגדה של פסח מוצלחת מאוד, הנקראת "באזני בנך" שמיועדת לעורך הסדר עם טיפים ועצות, וגם פירושים המיועדים לכמה וכמה רמות של בני הבית, שמתמקד בעיקר בהנחלת המסר שהקב"ה הוציא אותנו ממ"ט שערי טומאה, ולקח אותנו אליו להיות עם סגולה ועם הנבחר, עם הרבה רגש יהודי,
ממליץ בכל פה.
 
קניה של דברים להמחשה וגרימת עניין של הילדים:

- צורות של חיות שונות מכת ערוב.
- צפרדעים למכת צפרדע.
- בובות קטנות שוטרים, עבדים וכו'
יש עוד דברים מגוונים שונים שניתן להשיג בחניות כמו משחק המחשה על מכות מצריים.
מנסיון, זה גורם לעניין רב והמחשה.
 
עצת זהב
בשנים האחרונות, לאחר הקידוש, אנו עושים עצירה, מכינים לכולם קפה, מביאים שוקולד, עוגיות אגוזים וכד', אגוזים, ומתחילים את הסדר רגועים ביותר בלי שהבטן תציק לאחר שעות ארוכות של הלחץ של ערב פסח
פשוט עולם אחר לחלוטין, הסדר ממשיך להתנהל ברוגע גמור
 
קניה של דברים להמחשה וגרימת עניין של הילדים:
למכת דם אפשר לקנות כוסות חד'פ שמחולקות עם מחיצה באמצע, [מיועד לקומפוט]
לעטוף אותו בנייר, למזוג יין בצד אחד [בלי שישימו לב]
ולמזוג מים בפני כולם בחצי השני
ואז כשכולם בטוחים שיש שם רק מים,
לתת למי שמתנדב להיות מצרי , לשתות עם קשית שקופה מהחצי של היין!!
ולהמשיך, לתת לשני ילדים קשיות שקופות, כל אחד שותה מחצי אחר, זה מים והשני דם [יין]!!
 
עצה חשובה:
אבי שלחט"א נוהג לומר פירושים נפלאים מעמיקים וארוכים על ההגדה... זה מצוייין נפלא ומרומם, דא עקא שאת הילדים זה לא מעניין והם היו משתעממים ונאלצנו לעמול כל הסדר להשתיקם, עד שהגעתי למסקנה שהטוב ביותר הוא שנערוך את הסדר בביתינו, כך נוכל לקיים את המצווה כראוי, לדעתי 'והגדת לבנך' בליל הסדר זה ההגשה של ההגדה וכל הלילה הקדוש לילדים, לכן להתאים את הפירושים ואת כל הסדר לילדים, היום 'קליות ואגוזים' לדעתי פחות אטרקטיבי לילדים אני קונה ממתקים וכל פרוש שאלה והשתתפות הילד מקבל ממתק כך הם שותפים פעילים ושמחים כמעט עד סיום הלילה הקדוש, חשוב מאד לחשוב כיצד לגרום להם הנאה וחיבור לערב זה שלמעשה כל מהותו הינה להעברת הדברים לילדים.
 
עצה חשובה:
אבי שלחט"א נוהג לומר פירושים נפלאים מעמיקים וארוכים על ההגדה... זה מצוייין נפלא ומרומם, דא עקא שאת הילדים זה לא מעניין והם היו משתעממים ונאלצנו לעמול כל הסדר להשתיקם, עד שהגעתי למסקנה שהטוב ביותר הוא שנערוך את הסדר בביתינו, כך נוכל לקיים את המצווה כראוי, לדעתי 'והגדת לבנך' בליל הסדר זה ההגשה של ההגדה וכל הלילה הקדוש לילדים, לכן להתאים את הפירושים ואת כל הסדר לילדים, היום 'קליות ואגוזים' לדעתי פחות אטרקטיבי לילדים אני קונה ממתקים וכל פרוש שאלה והשתתפות הילד מקבל ממתק כך הם שותפים פעילים ושמחים כמעט עד סיום הלילה הקדוש, חשוב מאד לחשוב כיצד לגרום להם הנאה וחיבור לערב זה שלמעשה כל מהותו הינה להעברת הדברים לילדים.
אני מחכה למי שיסביר לי מה העניין לומר פירושים ווארטים על ההגדה ולאבד את כל הקשב
של הילדים שעבורם נועד ליל הסדר. מאיפה התחיל ה"מנהג" הזה ומה טיבו?
 
של הילדים שעבורם נועד ליל הסדר?
מהיכן המנהג שליל הסדר נועד עבור הילדים, בתורה כתוב והגדת לבנך, בכל הגילאים.
וגם עורך סדר שיש לו בכל הרמות, והוא מקדיש את הסדר רק לילדים שבגן ובכתות הנמוכות, החטיא את המטרה.
האמנות היא לתת לכל גיל ורמה את היחס בסדר.
ואמנות היותר גדולה היא שגם בשעה שמדבר לגדולים מ"מ עדין ירתק את הקטנים.
כמובן שבאמירת פילפולים לכאו' לא יוצאים את הוהגדת, אולם לא יסתפק בהמחשות לקטנטנים וישעמם את הגדולים
 
אני מחכה למי שיסביר לי מה העניין לומר פירושים ווארטים על ההגדה ולאבד את כל הקשב
של הילדים שעבורם נועד ליל הסדר. מאיפה התחיל ה"מנהג" הזה ומה טיבו?
יש ספר [קריאה..] שקרוי 'הלילה איננו אפל'
הספר הוא קורות חייו של סב המחברת [כמדו' י. גולן, אין הספר ת''י..]
ושם מסופר שהוא אכל בתור תלמיד בישיבת ברנוביץ אצל ר' אלחנן זללה''ה
אם זכרוני אינו בכזי''ב מימי ילדותי התיאור שם שר' אלחנן קרא את ההגדה ברצף בלא להוסיף פירושים אלא תרגם את זה [כנראה לנשים שלא ידעו עברית] ואולי גם הוסיף פה ושם ביאור קצר
 
האמנות היא לתת לכל גיל ורמה את היחס בסדר.
ואמנות היותר גדולה היא שגם בשעה שמדבר לגדולים מ"מ עדין ירתק את הקטנים.
כל תוכן אמיתי, יעניין מבוגרים גם אם הוא נאמר בצורה שתובן לילדים קטנים. ואם חסר, ניתן באמצע העברת דברים לילדים קטנים להשחיל הרחבות ליותר גדולים.

לדוגמה: ניתן להסביר שהתשובה על ד' הקושיות הוא בפסח מצה ומרור ובקטע אח"כ 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'.
וכל מה שנאמר עד שם זה הקדמה ורקע לתשובות.
שאלו למה אוכלים מצה ומרור, על זה התשובה היא: 'מצה זו שאנו אוכלין' ו'מרור זה שאנו אוכלין'
שאלו למה מטבילים ומסובים, על זה התשובה היא: 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' ולכן נוהגים הנהגות חירות.
זה מאוד! יעניין מבוגרים, וילדים שיכולים להבין את זה, ולילד שלא מבין את זה ניתן לומר בשעת מעשה הנה הסבר לשאלתך למה אוכלים מצה וכו'.

מעבר לכך ניתן להסביר כל מיני הסברי פשט הכי פשוטים על הנאמר בהגדה בהתאם לרמתם של הילדים, וגם זה לא אמור לשעמם מבוגרים.

ולתרגם את הזוהר שמובא בהגדות לפני הא לחמא עניא ' פיקודר בתר דא לספר בשבחא דיציאת מצרים' וכו' גם זה מאוד יכול לרתק ולחבר ילדים.

הנ"ל מתייחס לילדים מגילאי 6-7 ומעלה (או מגיל שיודעים לקרוא), ולידלים יותר קטנים ניתן ג"כ מדי פעם להשחיל הסברים נקודתיים לרמתם.
 
עצת זהב
בשנים האחרונות, לאחר הקידוש, אנו עושים עצירה, מכינים לכולם קפה, מביאים שוקולד, עוגיות אגוזים וכד', אגוזים, ומתחילים את הסדר רגועים ביותר בלי שהבטן תציק לאחר שעות ארוכות של הלחץ של ערב פסח
פשוט עולם אחר לחלוטין, הסדר ממשיך להתנהל ברוגע גמור
מנהג אבותי. לאכול אז ביצה. או קציצת בשר.
מאותו סיבה ממש.
 
כל תוכן אמיתי, יעניין מבוגרים גם אם הוא נאמר בצורה שתובן לילדים קטנים. ואם חסר, ניתן באמצע העברת דברים לילדים קטנים להשחיל הרחבות ליותר גדולים.

לדוגמה: ניתן להסביר שהתשובה על ד' הקושיות הוא בפסח מצה ומרור ובקטע אח"כ 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'.
וכל מה שנאמר עד שם זה הקדמה ורקע לתשובות.
שאלו למה אוכלים מצה ומרור, על זה התשובה היא: 'מצה זו שאנו אוכלין' ו'מרור זה שאנו אוכלין'
שאלו למה מטבילים ומסובים, על זה התשובה היא: 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' ולכן נוהגים הנהגות חירות.
זה מאוד! יעניין מבוגרים, וילדים שיכולים להבין את זה, ולילד שלא מבין את זה ניתן לומר בשעת מעשה הנה הסבר לשאלתך למה אוכלים מצה וכו'.

מעבר לכך ניתן להסביר כל מיני הסברי פשט הכי פשוטים על הנאמר בהגדה בהתאם לרמתם של הילדים, וגם זה לא אמור לשעמם מבוגרים.

ולתרגם את הזוהר שמובא בהגדות לפני הא לחמא עניא ' פיקודר בתר דא לספר בשבחא דיציאת מצרים' וכו' גם זה מאוד יכול לרתק ולחבר ילדים.

הנ"ל מתייחס לילדים מגילאי 6-7 ומעלה (או מגיל שיודעים לקרוא), ולידלים יותר קטנים ניתן ג"כ מדי פעם להשחיל הסברים נקודתיים לרמתם.
לענ"ד כשאדם מעביר את מהמסרים הרבים שבהגדה, שאנו העם הנבחר , עם הנצח, שתפקדנו לקדש ולפרסם את שמו בעולם, ממלכת כהנים וגוי קדוש, מתוך ההגדה, עם כל הלב והרגש, זה מענין את המבוגרים ומרתק את הילדים אפי' הקטנים מאוד [גיל 4-5],
אלא שאמירת הסדר באופן זה מחייב הכנה רבתי, להתחבר לדברים, ולא להסתמך על מה שאמרתי שנה שעברה, [למרות שלא מחדש דבר משנה שעברה,]
וגם שינה בער"פ, שהאדם עייף חושיו כהים ואינו יכול להתרגש כדבעי, [השנה זה קל ...]
 
בנוגע לשאלת האשכול, אני חושב שבשביל זה צריכין להשקיע כל השנה בעניני אמונה שיהיו העיקרים האלו מבוססים אצלו היטיב עד כדי טופח ע''מ להטפיח, וככמה יסתדר אצלו השולחן הסדר בדרך ממילא, ואמנם מי שחס על זמנו היקר שילך לאיבוד במקום לימוד בעיון, עבורו יש עצה אחרת (שרבים עושים את זה לדאבון לב), והוא להתמקד היטיב ולדבר עם הילדים בכל המצוות מה דאורייתא ומה דרבנן, מה מעיקר הדין ולהוסיף עוד נרווים ושאר ירקות.​
 
חזור
חלק עליון