עין תורנית על סמכות השלטון כשיש מחלוקות בין זרועותיו

[אושר ומנוחה]

גזירת המעונות שנגזרה על ידי היועצת המשפטית בגיבוי בג"ץ, לעומתם הרוב בכנסת ובממשלה לא תומכים בגזירה זו, מעוררת מחדש את השאלה שנידונה בפוסקים לגבי נטילת ממון שלא על פי חוקי המדינה. והתבררה בפורום כאן

מותר לשקר למדינה? | פורום אוצר התורה

שיש הרבה פוסקים שכתבו נגד היתרים אלו, ובעלי המוסר אמרו שאין זה דרך נכונה להשתדלות עבור פרנסה למאמין באמונה שלימה שכל פרנסתו תלויה בידו הרחבה והמלאה של הזן ומפרנס.
אמנם המקרה שלנו מעורר שאלה, האם יש בכלל לבג"ץ ופקיד משפטי סמכות לקבוע משהו בחוקי המדינה, למרות שאין זה בהסכמת המחוקקים והשלטון. הסברא הפשוטה שלי אומרת שהם סתם שתלטנים. כך שליטול את ההנחה שקבועה בחוק בדרך ערמה אין בזה שום חשש גניבה, ואם כן גם מצד שקר הרי 'נודרים למוכסין' ומותר, ויש לעיין האם זה דרך נכונה להשתדלות עבור פרנסה, ואם אין בזה סכנה של פגם במידות שירגיל בגניבות ויבוא למקום איסור.

 

[צריך עיון]

א. לכאו' גם אם אסור 'לגנוב' מכספי אותה מדינה וכו', אין שום חיסרון להיות 'נבל ברשות ה...' ביחס לחוקיה.
ב. אומנם לענין מה שמרגיל עצמו בדרך עקלקלות, בזה יתכן שיהא, אך זה תלוי בסגנון ההתחכמות, ולפי מה שהוא אדם.
ג. בפשוטו במקום שאותו הענין נועד כדי לרדות בהולכים בדרך טוב ולהוליכם לדרך רע [כמו תקנה שנועדה למעט לחמם של עוסקי בתורה ר''ל, ע''מ שילכו לצבאם], זהו ענין אחר מחוקיהם הנועדים רק להסדרת הישוב. ודו''ק. וכשזה נעשה מתוך מבט זה, אפשר שאין חסרון מצד ההרגל בגניבות ובדרכי עקלקלות.
אך זהו רק במי שאכן חש בדבר זה.

 

[אושר ומנוחה]

שמעתי מת"ח שכתוב בחזון איש, שהכלל 'עביד איניש דינא לנפשיה' הוא חלק מדרכי ההשתדלות לפרנסה, שזה הדרך להציל ממונו מהעושק.

 

[אושר ומנוחה]

זה לשון החזו"א על אומן שעושה דין לעצמו למנוע מחברו להשיג את גבולו:
ואמנם אומן של בני מתא דמצי לעכב משום פסקת לחיותאי אינו על צד מציאות אלא על צד חיוב ההשתדלות, שכל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה ועד יוה"כ ולא יחסר לו אם יהי' כאן אומן של מתא אחריתא, ולא יותיר לו אם לא יהי'. רק אם מצי לעכב נכנס זה בחוב השתדלות מצדו וחוב הרחקת הנזק מצד רעהו. ואי לא מצי מעכב אין בו משום חוב השתדלות, ואין על חברו משום מזיק, אבל המטריף לחם חקו של כל יצור בטח יתן לו די מחסורו, והרדיפה אחר הסיבות המדומות לפי תיור הלב וזנות העינים הבל.
(חזון איש אמונה ובטחון פרק ג טו)
וכן בענין נידון דידן להציל את ממונו שגזלו ממנו ודאי שהוא בכלל חובת ההשתדלות.

 

[מה חובתו בעולמו]

המקרה שלנו מעורר שאלה, האם יש בכלל לבג"ץ ופקיד משפטי סמכות לקבוע משהו בחוקי המדינה, למרות שאין זה בהסכמת המחוקקים והשלטון. הסברא הפשוטה שלי אומרת שהם סתם שתלטנים. כך שליטול את ההנחה שקבועה בחוק בדרך ערמה אין בזה שום חשש גניבה, ואם כן גם מצד שקר הרי 'נודרים למוכסין' ומותר, ויש לעיין האם זה דרך נכונה להשתדלות עבור פרנסה, ואם אין בזה סכנה של פגם במידות שירגיל בגניבות ויבוא למקום איסור.

הסברא הפשוטה שלך נכונה בדיקטטורות... במשטר דמוקרטי הרשות השופטת היא חלק מהשלטון (כפי שציינת בכותרת).

אתה שואל מה יהיה הדין במלחמת האזרחים המתרגשת עלינו כפה''נ, וזו שאלה טובה. לכאורה פקע שם מלכות והוי כשתי כנופיות.

 

[איש יהודי]

הסברא הפשוטה שלך נכונה בדיקטטורות... במשטר דמוקרטי הרשות השופטת היא חלק מהשלטון (כפי שציינת בכותרת).

אתה שואל מה יהיה הדין במלחמת האזרחים המתרגשת עלינו כפה''נ, וזו שאלה טובה. לכאורה פקע שם מלכות והוי כשתי כנופיות.

אשמח למדרג (מתי נחשב שעברנו את הגבול? יריות? משבר חוקתי? טנקים נגד הממשלה? מה הגבול)

 

[מה חובתו בעולמו]

כשיהיו שני כוחות לוחמים וכל אחד יציית לסמכות אחרת, זו ההגדרה בויקיפדיה.

 

[הספר התורני]

כשיהיו שני כוחות לוחמים וכל אחד יציית לסמכות אחרת, זו ההגדרה בויקיפדיה.

ואם צד אחד יוותר קצת, בגלל שהוא קצת יותר בוגר ואחראי...
אבל הוא אוחז בכל ליבו שזה שקר מוחלט ועוול מוחלט, ושאין לצד השני שום זכות אמיתית

 

[איש יהודי]

תודה
על פניו צריך שילחמו זה כנגד זה (אם לא אז איפה "מלחמת" אחים?) ולא רק יצייתו לסמכות אחרת אבל יחיו בשלום (שאז לענ"ד זהו באלגן אבל לא מלחמה)

 

[מה חובתו בעולמו]

אם הם מצייתים כל אחד לסמכות אחרת הם לא יכולים לחיות בשלום.

נניח למשל שאחת הרשויות ממנה אדם לתפקיד והרשות האחרת מתנגדת למינוי, המתמנה הטרי יכנס למשרדו החדש שמח וטוב לב, אך הרשות המתנגדת תורה למשמר האמון על אבטחת אותו משרד לסלקו משם.

או אז, המצייתים לרשות המתנגדת יחושו למלא אחר ההוראה, אולם חבריהם המצייתים לרשות הממנה יפתחו עליהם באש...

עוד דוגמאות?

 

[מה חובתו בעולמו]

ואם צד אחד יוותר קצת, בגלל שהוא קצת יותר בוגר ואחראי...
אבל הוא אוחז בכל ליבו שזה שקר מוחלט ועוול מוחלט, ושאין לצד השני שום זכות אמיתית

תקבע איתם פגישה, אני בטוח שהם יסכימו שאתה צודק.

 

[ירח הידען]

הסברא הפשוטה שלך נכונה בדיקטטורות... במשטר דמוקרטי הרשות השופטת היא חלק מהשלטון (כפי שציינת בכותרת).

הרשות השופטת היא ממש לא ההגדרה למערכת בתי המשפט והיועמשיו"ת הישראלית, ובהחלט החלטות שלה המנוגדות לחוק מנוגדות לחוק, אין שום עניין להתחכם ואין שום צורך להקשיב למערכת בתי המשפט שעושה דין לעצמה בניגוד לדעת הממשלה.

 

[מה חובתו בעולמו]

ויקיפדיה לא מסכימה איתך, אבל הם שמאלנים שעושים דין לעצמם אז זה לא ראיה.

 

[איש יהודי]

אם הם מצייתים כל אחד לסמכות אחרת הם לא יכולים לחיות בשלום.

נניח למשל שאחת הרשויות ממנה אדם לתפקיד והרשות האחרת מתנגדת למינוי, המתמנה הטרי יכנס למשרדו החדש שמח וטוב לב, אך הרשות המתנגדת תורה למשמר האמון על אבטחת אותו משרד לסלקו משם.

או אז, המצייתים לרשות המתנגדת יחושו למלא אחר ההוראה, אולם חבריהם המצייתים לרשות הממנה יפתחו עליהם באש...

עוד דוגמאות?

לא קיבלתי, לא תמיד זה חייב להגיע לשם

 

[ירח הידען]

ויקיפדיה לא מסכימה איתך, אבל הם שמאלנים שעושים דין לעצמם אז זה לא ראיה.

הם לא שמאלנים דייקא הם אנשים כמוני וכמוך שכותבים את דעותיהם אין הבדל עקרוני בין הפורום לויקיפידיה מלבד ששם זה מקום קצת יותר מנומס.

 

[איש יהודי]

באופן כללי כל המושג "שמאלנים" הפך לקללה כלפי כל מי שאנחנו לא חפצים ביקרו ואנחנו סבורים שהוא נגדנו, מבלי לדעת מי הוא ומה דעותיו הוא "שמאלני". ולא היא.

 

[ירח הידען]

באופן כללי כל המושג "שמאלנים" הפך לקללה כלפי כל מי שאנחנו לא חפצים ביקרו ואנחנו סבורים שהוא נגדנו, מבלי לדעת מי הוא ומה דעותיו הוא "שמאלני". ולא היא.

שמאלן היינו דבר מחליש שמאלן לאו דווקא במובן הפוליטי, יותר המובן של "שמאל דוחה".

 

[אושר ומנוחה]

אין שום הגיון שלבית המשפט יהיה תוקף הלכתי יותר מהכנסת וההמשלה שמיצגים את דעת רוב העם, אלא אם כן זה יהפוך למשטר מלוכני.

 

[שלמה ו.]

להגיש לרודפי הדת את הלחי השניה?
לא מבין מה הספק.

 

[שלמה ו.]

הסברא הפשוטה שלך נכונה בדיקטטורות... במשטר דמוקרטי הרשות השופטת היא חלק מהשלטון (כפי שציינת בכותרת).

רוב העם סבור שהרשות השופטת מתנהגת כמו חבורת מאפיונרים בניגוד לרצון העם.