עבודת פרך, והקשר לשבת (1 צופה)

[גרינפלד]

הרמב"ן (דברים ה, טו) מביא מהרמב"ם במורה נבוכים שבשבת יש שני עניינים: אחד האמור בפר' יתרו "כי ששת ימים עשה ה' וביום השביעי שבת" - שלכן זה יום חשוב; והענין השני מה שכתוב בפר' ואתחנן "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה'" וגו', שבמצרים היינו עבדים ולא היה לנו מנוחה, ועכשיו ה' הוציא אותנו ולכן נחים.
אולם הרמב"ן עצמו חולק וסובר שהשבת היא רק כדי לזכור את הבריאה והשביתה של הקב"ה ממעשה בראשית, ומה שכתוב "וזכרת כי עבד היית" - הכוונה שביציאת מצרים ראינו שהקב"ה ברא את העולם [ושולט בו].

והנה תוס' פסחים קי"ז ב' כתבו, וז"ל: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. לכך קבעו זכר ליציאת מצרים, ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם בישראל בפרך ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאותם ל"ט מלאכות, עכ"ל.
וחזינן בדבריהם כרמב"ם בפרט זה שהשביתה בשבת היא לזכור שביתה מאותם מלאכות שעבדו בהם במצרים. [יתכן שאי"ז ממש אותם ל"ט, אלא מקבילים להם].​

 

[גרינפלד]

ספוילר: שיטה נוספת

רש"י מפרש על הפסוק "וזכרת" וגו' על מנת כן פדאך, שתהיה לו עבד ותשמור מצוותיו, עכ"ל; ולפי"ז לכאורה לא נזכר בתורה קשר ישיר בין שבת ליציאת מצרים, ומה שאומרים בקידוש "זכר ליציאת מצרים" - יתכן שהוא כמבואר בטור שהכוונה תחילה למקראי קודש, שהם -הימים טובים- זכר ליציאת מצרים [ואחרי זה הביא הטור פירוש נוסף מהרמב"ן הנ"ל].
ומה שבפסחים קי"ז ב' מבואר שצריך להזכיר יציאת מצרים בקידוש - יתכן שיש לזה איזה טעם, או כי סו"ס הכל קשור לעיקרי האמונה.
ואשמח אם מישהו יוסיף.

 

[גרינפלד]

והנה תוס' פסחים קי"ז ב' כתבו, וז"ל: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. לכך קבעו זכר ליציאת מצרים, ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם בישראל בפרך ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאותם ל"ט מלאכות, עכ"ל.​

לחץ כדי לכווץ...

ואולי אפשר להוסיף, שהנה לר' יהודה בשבת ע"ה ב' יש עוד ב' מלאכות שבט ומדקדק; ואולי זה רמוז שבפעם השניה נאמר בתורה "בפרך", להוסיף ב' על הפרך שרומז ל-ו' ג' ל'.​