עבודת האכילה במשנת החסידות

[שניאור]

ידוע שבדרך החסידות השקיעו הרבה בענין "בכל דרכיך דעהו", להעלות את הדברים הגשמיים ולעשותם לש"ש.
שמעתי פעם מאדם גדול אחד זצ"ל שהרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע אמר עה"פ (ישעיהו מ, לא) וקוי ה' יחליפו כח שמי שיש לו שכל משקיע את הכוחות שלו באכילה שיהיה כראוי ולש"ש, ומשתי טעמים:
א' כשמשקיע את כוחותיו בעבודת ה' הרי היצר לא מניח לו ונלחם עמו מאוד, משא"כ כשמשקיע באכילה הרי זה לא מצווה ולכן המלחמה קלה בהרבה.
ב' -והוא העיקר - כשמשקיע את כוחותיו בעבודת ה', הוא צריך להלחם בכל דבר בנפרד, משא"כ כשמשקיע באכילה הרי כל גופו וכוחותיו מתקדשים וממילא העבודה אח"כ קלה בהרבה.

ברצוני באשכול זה שני דברים:
1. היכן המקור לדברים אלו? בחיפוש לא מצאתי.
2. להביא דרכים בעבודת האכילה מכמה מקומות שמצאתי ושמעתי במשך השנים.

 

[שניאור]

2. וזה החלי:
הרה"ק ר' הלל מקולמייא זי"ע הגיע פעם לעיירה סדיגורה וביקר שם אצל הרה"ק ר' אברהם יעקב האדמו"ר הזקן מסא"ג זי"ע.
תוך כדי הביקור אמר לו האדמו"ר הרי דרככם להגיד מוסר, למה אתם לא אומרים לי מוסר? אמר לו ר' הלל אומר לכם מוסר למה אתם לא אומרים מוסר לחסידים.
אמר לו האדמו"ר: אני מלמד אותם איך לאכול כראוי, כשאוכלים כראוי אז כל ההתנהגות היא כראוי.
ואכן ידוע ומפורסם שהאדמורי"ם לבית רוז'ין השקיעו הרבה בעבודת האכילה, הם אכלו מעט, הניחו הרבה מלח במאכלים, לא התכופפו לאוכל, וכו'.