עבד לעבדי ה' | פורום אוצר התורה עבד לעבדי ה' | פורום אוצר התורה

עבד לעבדי ה'

מתחילים מחדש

משתמש מוביל
הודעות
648
תודות
1,414
נקודות
116
בראותי לפני שעה קלה את שם הניק של מכובדינו @עבד לעבדי ד', עלה על לבי השמועס המעניין, האם ישנן מטבע לשון כזו, של עבד לעבדי ה'. והאם ראוי להתבטא כן.
באשכול זה, נעלה מקורות ועובדות בענין זה.
 
בס"ד

א.
זה לשון קדשו של הרה"ק מאפטא זי"ע בספרו אוהב ישראל פרשת בהר על הפסוק 'כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם וגו'':

להבין כפל הלשון עבדים עבדי הם. י"ל, שבא הכתוב להורות לנו שכל איש מישראל אינו יכול להקרא בשם עבד, אפילו להצדיקים הקדושים. אינם נקראים בשם עבד לומר עליו שהוא עבדו של צדיק הזה, כי שם עבד אינו שייך רק במי שעובד ועושה ופועל עובדות ועשיות ופעולות אשר היה מוטל על רבו לעשותם. והוא טורח ועושה הכל עבור רבו. ואז נמצא שהוא פוטר את רבו מהטירחא שהיה מוטל עליו.

ועל דרך זה הצדיקים הק' נקראים עבדי ה'. ע"ד (סוטה יד.) הדבק במדותיו. מה הוא רחום אף אתה הוי רחום ותרחם על הבריות. וכן הקב"ה זן את כל העולמות וכל הברואים והכל ע"י פעולות ועובדות הצדיקים הקדושים ומעשיהם הטובים. ואז מתברכין כל עלמין מכל טיבו וכל חידו. ע"ד שאחז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים. כי המה זנין ומפרנסין ע"י צדקות וכשרון מעשיהם את כל העולמות ולזה נקראים הצדיקים עבדי ה'. שהמה עושים מה שהיה צריך הש"י לעשות כדרכן הטוב להיטיב לכל הברואים, אשרי העם שככה לו.

והעובדות ומעשיהם הטובים ומצות התורה המה מוטלים ומצווים על כל איש פרטי איש הישראלי ואין אחד מהם נפטר בעשיית חבירו. ולזה א"א לתאר לשום איש ישראל בשם עבד, אפילו להצדיקים הק'. אינו יכול להקרא בשם עבד שלהם כנ"ל. כי אינו פוטר את רבו במעשיו ובפעולותיו ועל שניהם כאחד חל השיעבוד לשעבד כל איבריו וחושיו לעבודת בוראו ית'. ולקבל עליו עול מלכותו ויראתו. ולעשות את כל מצותיו אשר צונו.

ועל כן כפל הפסוק ואמר 'עבדי הם' - לשלול בחי' זו עבד לעבדי ה'.
והטעם לדבר סיים בפסוק אני ה' אלהיכם. ועל שניהם כאחד חל השיעבוד וקבלת עול מלכות שמים. וכנ"ל. והבן.


ב.
עיין קצות החושן (סימן שלג ס"ק ז) המביא את משו"ת חות יאיר (סימן קמ) הדן בנוגע לחזן שנתקשר עם הקהל בתקיעת כף לששה שנים, והחזן רוצה לחזור משום דאין תקיעת כף חל לפי שנשבע לעבור על המצוה. וזאת על פי דברי הגהות מרדכי (בבא מציעא סימן תנט) שאסור לו לאדם להשכיר א"ע יותר מג' שנים, דמיחזי כעבד עברי, דבישעי' (סז יד) כתיב 'שלש שנים כשני שכיר', ובעבד עברי שהוא שש שנים כתיב (דברים טו יח) 'משנה שכר שכיר', וא"כ יותר מג' שנים שהוא שיעור סתם עבודת עבד, אסור להשכיר א"ע. והובא ברמ"א הלכות שכירות פועלים {חו"מ סימן שלג סעיף ג, ועיין ביאור הגר"א שם הכותב שתוספות במסכת בבא מציעא - דף י ע"א ד"ה כי - חולק על הגהות מרדכי, ודעתו שכיון שאין גופו קנוי אין זה דומה לעבד, עיי"ש).

וכתב החות יאיר (שם) שדוקא פועל דהו"ל ביותר מג' שנים עבד לעבדים, ואפילו מלמד דאסר בהגהת מרדכי, מכל מקום ע"כ אין לו היתר בשכר שנוטל רק שכר שימור ופסקי טעמים, דאינם מצות ה' ועבדותו יתברך, משא"כ החזן שכל עצמו אינו רק להוציא ציבור ולעבדו כפלחן הראוי, ואפילו נכלל בשכרו מה שמשורר ובכה"ג וע"כ נגבה חציו לפי ממון, כמ"ש מוהר"ם פדווא (סימן מב) הביאו דרכי משה באו"ח סימן נ"ג (אות ט) והרמ"א שם (סעיף כג), מכל מקום הואיל שמכבד בקול ה' מהונו ממה שחננו ומשמח אלקים ואנשים לא נקרא בכך עבד לעבדים. וצ"ע ברב ושמש העושה צורכי בית הכנסת, ע"ש, {ועיין קצוה"ח שם שחולק וסובר שחזן כמלמד ונחשב לעבודת עבד, עיי"ש} .

ג.
כפי שכבר ציינו רבים מגדולי ישראל חתמו בכינוי 'עבד לעבדי ה' {בחיפוש קל במאגרים ישנם עשרות תוצאות}, וכן הורה רעק"א לחקוק על קברו.
 
חזור
חלק עליון