ספרים אשר המחבר האמיתי עלום...

[מה ידידות]

ישנה תופעה בה ספרים יוצאים לאור כאשר אמנם מתנוסס עליהם שם המחבר אך בפועל מי שכתבו היה מישהו אחר, זו תופעה מענינת, בעולם הכללי הדבר נקרא בשם 'סופר צללים' אשר כותב את הספר למישהו אחר אשר לפעמים נותן לו את החומר או את סיפורו ו'סופר הצללים' כותב את הדברים בסגנונו וכו', גם בספרות התורנית יש תופעות מעין אלו, לעיתים ישנם מחברים אשר מבקשים להצניע את שמם ולכן כותבים בשם ספרותי או שם לא מוכר, התופעה מענינת, אביא כדוגמא מעשה שאני מכיר מכלי ראשון באחת הישיבות החשובות היה בחור מבוגר אשר היה 'תקוע' בשידוכים חברו המוכשר הציע כי יכתוב ספר חידושים עבורו וזה 'יקדם' אותו בשידוכים ואכן הוא כתב עבורו ספר נפלא [על הלכות ברמב"ם' הדבר כמובן סייע לאותו הבחור לזכות לשידוך כיאות לבחור 'בעל מחבר', רבים התפלאו כיצד אחר חתונתו 'יבש המעין' ולא יצאו מאז עוד ספרים שלו...
שמעתי מת"ח גדול כי קרוב שלו שכתב ספרים רבים ומוצלחים, כתב [עבור תשלום] ספר חשוב על חו"מ עבור אחר הספר הצליח וכמובן שאיש לא יודע שאין הוא המחבר...
אני לא נכנס לשאלה האם יש בכך שאלה של גניבת דעת וכו' שזו אכן שאלה ראויה.
אבקש לכל הכותבים להביא דוגמאות ראויות בנושא זה [כמדומני התופעה היתה קימת גם בדור שלפני השואה] בלי להכנס לחשש לשה"ר על אנשים בני זמנננו שלא כתבו את ספריהם, ולהשתדל להביא מקרים ודוגמאות בלי לחשוף שמות של מחברים בני זמננו שספריהם לא נכתבו על ידם.
כמדומני לבן איש חי יש ספר שלא הוזכר שמו אלא בשם אחר וכן רבי יוסף חיים זוננפלד אודה למי שיאיר את עיני.

 

[ישראל]

שו"ת תורה לשמה נכתב ע"י הבן איש חי,
ומסיבותיו הוא בחר להעלים את שמו וחתם בשם 'יחזקאל כחלי'.

אבל בתחילת דבריך התייחסת למקרה שונה,
בו המחבר הוא 'באמת' מישהו אחר,
ואכן ישנם מקרים רבים כאלו.
אך כפי שציינת, אי אפשר לפורטם - גם כי רבים הם, אבל בעיקר - כי יש בזה משום איסור לשון הרע.

 

[כיכר הלקש]

ר' דוב לנדו כתב פעם חוברת, נגד הספר שש"כ, והמספר לפניות היה של הרב סילמן.

 

[איך]

לא הוגדר ברור מה לכתוב, כל ספר שלא יודעים, או שלא ידעו, או שהיה ידוע לא נכון?
ספר אורחות צדיקים -עדיין לא ידוע כהיום
ספר איסור והיתר הארוך - לא היה ידוע

 

[איך]

גם ספר החינוך עדיין לא ידוע ברור מי היה המחבר

 

[איך]

מחבר ספר יוסיפין לא ברור מיהו