סיפורי חיזוק - סיפורים לא פשוטים על אנשים לא פשוטים | פורום אוצר התורה סיפורי חיזוק - סיפורים לא פשוטים על אנשים לא פשוטים | פורום אוצר התורה

סיפורי חיזוק סיפורים לא פשוטים על אנשים לא פשוטים

סלבודקאי

חינוך הבנים
חבר צוות
מנהל פורום
הודעות
74
תודות
258
נקודות
33
במשך תקופת שביו של אלי שרעבי, אדם שלא הכיר אותו נענה לבקשת משפחתו והקפיד להניח את התפילין שלו מדי יום. כעת, לאחר שחרורו, שיתף קובי לוי את סיפורו המרגש במכתב אישי. המחווה החלה בעקבות הודעה תמימה שפרסם ברשת המקוונת, והפכה למסע רוחני ואישי של אדם זר שהתחבר עמוקות לגורלו של שרעבי, שאיבד בתקופת השבי את אשתו, שתי בנותיו ואחיו.

הפרסום הוביל למפגש אנושי מרגש ולקשר רוחני עמוק, כך עולה ממכתב שכתב קובי לוי לאלי שרעבי ופורסם בתקשורת. לוי, שהתנדב להניח את התפילין של שרעבי במהלך תקופת שביו, חושף את הרגע שבו החליט להיענות ליוזמה.

"הכל התחיל במודעת פרסום רגילה מצד אחותך היקרה", משחזר לוי במכתבו. "היא שאלה בתמימות מי מוכן לקחת על עצמו ולהניח יום יום את התפילין שלך. ראיתי את המודעה וישר, בלי לחשוב פעמיים, יצרתי קשר".

המפגש הראשוני התקיים בתחנת רכבת 'ראשונים', שם פגש לוי את אחותו של שרעבי ואת אמו של בר קופרשטיין, שעדיין מוחזק בשבי. מאותו רגע, הקפיד לוי על משימתו היומית: "במשך כל השהות שלך בשבי לא ויתרתי. אין יום שלא הייתי מסיים להתפלל ומבקש יום יום שתחזור הביתה".

במכתבו, מתייחס לוי בכאב לאובדנים הקשים שחווה שרעבי: "עברת כל כך הרבה, איבדת את האישה שלך הי"ד, את שתי בנותייך הי"ד ואת אחיך היקר יוסי הי"ד שנרצח במהלך השבי".

עם שחרורו של שרעבי, כתב לוי: "מאושר בכל ליבי שחזרת בשלום הביתה. חזרת חצי בן אדם, ממש כמו שהמשפחה שלך תיארה ברגע שיצאת מאותו רכב. שרדת את כל התקופה הזו ואני בטוח שבזכות כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך תחזור לעצמך לאט לאט".

את מכתבו מסיים לוי במילים מלאות תקווה: "בלי להכיר אותך, נכנסת לי עמוק עמוק אל חדרי הלב שלי ואני בטוח שעוד ייצא לנו להיפגש. אני אוהב אותך אלי היקר, עוד יבואו ימים טובים, אני בטוח".
 
האדמו"ר לחסידים: תלמדו מהחטופה ששמרה שבת וכשרות בשבי.
במהלך סעודה שלישית בחצר חסידות נדבורנה התייחס האדמו"ר לקידוש השם של החטופה אגם ברגר שקידשה שם שמים בעת ששמרה בשבי של חמאס על כשרות ושבת. הרבי אמר כי למרות שבשבי על פי כל הפוסקים היא לא הייתה מחויבת לא בשבת ולא בכשרות כי זה בגדר פיקוח נפש אבל היא שמרה כי רצתה להתקרב לקב"ה. כמה אנחנו צריכים ללמוד מזה, זה מחייב אותנו שאנחנו חיים בלי אקדח מכוון לראש וחיים בהרווחה גדולה זה מחייב אותנו בפרט בימי השובבי"ם להקפיד על כשרות המאכלים ושבת קודש וכן להקפיד על כל דבר שבקדושה.
 
חז"ל מדגישים את ענין 'עין טובה' כמעלה מיוחדת, אני חושב שלעיתים קרובות אנו מסתכלים ורואים 'אנשים פשוטים' ולעיתים אחרי קצת התבוננות מגלים שהם לא פשוטים בכלל, אולי כדאי לנסות לרכוש מבט זה של 'עין טובה' ונוכל לגלות שאחרי אותם אנשים 'פשוטים' מסתתרת נשמה גבוהה ולעיתים מעשיהם בהסתר, ואפשר ללמוד מהם רבות. לעיתים אנו חושבים שמעשיהם לא טובים ואחרי התבוננות מגלים את ההיפך כמו בסיפור שאביא בהמשך,תמיד אני חושב שאומרים 'אחרי מות קדושים אמור' אחרי הסתלקות האדם מגלים המון עובדות מפליאות שרק אחרי שהסתלק שמנו לב אליהם, אולי כדאי שנקדים את הדבר ונראה את הדברים בעודם בחיי חיותם, סיפורים מענינים על 'אנשים פשוטים'
לפני מספר שנים בשעה מאוחרת בליל שבת ביושבי עם רעיתי במרפסת אני רואה שני תושבי השכונה הלבושים בגדי טריקו וביד אחד מהם משהו הנראה כפלאפון, מיד אמרתי לרעיתי 'תראי איזה אנשים מתגוררים בשכונתנו... ליל שבת.. הולכים רח"ל לבלות... רשעים... מחללי שבת... אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה... לא הספקתי לסיים את דברי ואני רואה אותם נכנסים לאמבולנס בדרכם להציל נפש מישראל... ברגע אחד הבנתי שאותם 'רשעים' בעצם הם צדיקים אשר גם בליל שבת הם ישנים עם מכשיר הקשר ליד מיטתם ובכל קריאה ממהרים אליה עם בגדי השינה שלהם...
קצת יותר התבוננות ולעיתים נגלה כי ה'רשעים' הללו יתכן והם צדיקים גמורים.
יהא הסיפור לע"נ ר' יוסף ב"ר אברהם ז"ל אחד מאותן אנשים אשר הסתלק בחטף לפני מספר חודשים.
 
חזור
חלק עליון