פסח, חודש ניסן סדר הקערה עם י"ב מינים כנגד י"ב אבני החושן

[געגועים]

בספר סדר היום מביא בשם מקובלים שיש לסדר הקערה עם י"ב מינים שהם כנגד י"ב אבני החושן, ומפרט שם כל מין כנגד אחד מאבני החושן, עיי"ש.

יש לומר שזה נרמז בפסוק "ובחרושת אבן" שכתב האריז"ל, וכן מובא באליה רבה, נוהגים האשכנזים לערב בחרוסת תפוחים אגסים ואגוזים, וסימן לדבר בחרוסת אב"ן ר"ת אפיל בערין ניסן, ולהנ"ל הוא רמז שכנגד החרוסת יש אבן מאבני החושן.​

 

[געגועים]

ולפי הסדר שמביא בסדר היום הנ"ל, חרוסת כנגד אבן אחלמה, ומתרגם עין עגלא, חרושת בגי' חרוסת ועין עגלא. וכנגד מלח וכרפס יש אבני שוהם וישפה שהם האבנים של יוסף ובנימין, ויש שייכות הרבה בין יוסף לבנימין כדאי' שיוסף בחי' ספר תורה ובנימין בחי' ארון הקודש, וכן יוסף זה ברית המעור מכוון כנגד בנימין ברית הלשון, יש פה ואינו מגיד, ולכן טובלים הכרפס במי מלח לרמז על השייכות ביניהם, יוסף בגי' ב' פעמים מלח.​

 

[געגועים]

ובפי' רבינו מנוח על הרמב"ם כתב הטעם לאכילת כרפס כי הוא מאכל רפואה, וישראל היו נרדים במצרים בעבודת פרך והיו אבריהם נפוחים ונכתשים והיו רגילים לאכלו לרפואה, והנה כרפס כנגד אבן ישפה כנ"ל, שזה שמירת הפה, ולכן הוא טוב לרפואה כמ"ש במשנה לא מצאתי לגוף טוב משתיקה, ולא אמר לנפש אלא לגוף, משמע ששתיקה היא רפואה גשמית לגוף. וכתב רבינו מנוח שגם השומר של הכרפס טוב לאכילה וזכר לדבר ליל שמורים הוא לה', ולהנ"ל מרמז שע"י שתיקה יש שמירה לגוף, הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים בגי' כרפס ישפה.​

 

[געגועים]

ויש שייכות בין כרפס לישפה, שנודע כי כרפס ר"ת כלל ראשון פה סגור, ועל אותו דרך נרמז בישפה יש פה ואינו מגיד, וכתב האריז"ל שכרפס כנגד מידת הוד, מידת אהרן הכהן, וידם אהרן שזה השתיקה, ובפי' המשניות להרמב"ם (בחלק מהמהדורות) באבות (פ"ג מ"ג, וכן במאירי באבות שם ובגיטין ז.) מביא תרגום וידם אהרן ושבח אהרן, שזה מידת הוד, להודות ולשבח כשצריך, ולשתוק כשצריך.​