נשים - לימוד תורה

[מתחילים מחדש]

בתו של הגאון רבי ישעי׳ ברלין ז״ל, רבה של ברסלוי, הרבנית והחכמה מרת 'קרינדל׳ הייתה אשתו של הגאון בעל שו״ת ״זכרון יוסף״, והוא מביא כמה פעמים דברי תורה מאת בת זוגו זאת. והחיד״א הקדוש זצ"ל מזכיר אותה בספרו ״שם הגדולים״ (ח״א, ערך רבנית) והוא כותב "הרב ״זכרון יוסף״ בדרושים, הביא פשטים ופירש מן האישה הרבנית".

מִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא - מאורי הדורות| דף 2 | פורום אוצר התורה

צ"ע מאיסור לימוד התורה לנשים.

 

[געגועים]

צ"ע מאיסור לימוד התורה לנשים

מצאנו שברוריה למדה תורה

 

[מתחילים מחדש]

מצאנו שברוריה למדה תורה

אכן גם שם צריך להבין, איך הותרה האיסור של לימוד התורה לנשים.

 

[געגועים]

אכן גם שם צריך להבין, איך הותרה האיסור של לימוד התורה לנשים.

עי' שו"ת מהרי"ל סי' קצ"ט

 

[מיכאל ש.]

החיד"א כתב באחד מספריו (זוכר כמדומה בסימן ד' לא זוכר את שם הספר) שלחכמניות מותר והביא שם ראיות

 

[מתחילים מחדש]

החיד"א כתב באחד מספריו (זוכר כמדומה בסימן ד' לא זוכר את שם הספר) שלחכמניות מותר והביא שם ראיות

כיצד מגדירים את זה?

 

[הרב מרודוש]

כיצד מגדירים את זה?

פעם שמעתי גדר על דבורה
שנשים פטורות מלימוד התורה
אבל בקיום הם חייבות וזה ודאי שאישה שיכולה להציל את התורה מחויבת בזה

 

[הצעיר שבחבורה]

צ"ע מאיסור לימוד התורה לנשים.

מנלך שיש איסור לנשים ללמוד תורה?

 

[מתחילים מחדש]

המשנה במסכת סוטה "כל המלמד בתו תורה, כאילו לומדה תִּפְלוּת". ופירש רש"י סוטה כא, ב ד"ה כאילו) "שמתוכה היא מבינה ערמומית ועושה דבריה בהצנע".

 

[הצעיר שבחבורה]

המשנה במסכת סוטה "כל המלמד בתו תורה, כאילו לומדה תִּפְלוּת". ופירש רש"י סוטה כא, ב ד"ה כאילו) "שמתוכה היא מבינה ערמומית ועושה דבריה בהצנע".

אסור ללמדה.
מנין שהיא עצמה אסורה בלימוד התורה?

 

[מתחילים מחדש]

אסור ללמדה.
מנין שהיא עצמה אסורה בלימוד התורה?

מאותו סברא המובא ברש"י.

 

[הצעיר שבחבורה]

מאותו סברא המובא ברש"י.

אם כך, למה לא נכתב "אסור לאשה ללמוד תורה"?
ולכה"פ "אשה הלומדת תורה כאילו לומדת תפלות"

 

[הצעיר שבחבורה]

המשנה במסכת סוטה "כל המלמד בתו תורה, כאילו לומדה תִּפְלוּת". ופירש רש"י סוטה כא, ב ד"ה כאילו) "שמתוכה היא מבינה ערמומית ועושה דבריה בהצנע".

ועדיין לא נכתב שם לשון איסור.

 

[מתחילים מחדש]

אם כך, למה לא נכתב "אסור לאשה ללמוד תורה"?
ולכה"פ "אשה הלומדת תורה כאילו לומדת תפלות"

יש לתרץ, שא"א לאשה להבין אם לא מלמדים אותה.
כמו שחילוני מבוגר שפותח גמרא א"א להבין.

 

[מתחילים מחדש]

ועדיין לא נכתב שם לשון איסור.

לשון הרמב"ם:
"צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד, אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן. אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תִּפְלוּת.

זה כן מספיק?
ציווי.

 

[הצעיר שבחבורה]

לשון הרמב"ם:
"צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד, אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן. אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תִּפְלוּת.

זה כן מספיק?
ציווי.

שרוב הנשים, ולכך הוא ציווי לאב, ולא לאשה עצמה.

 

[כהן קרב]

לשון הרמב"ם:
"צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד, אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן. אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תִּפְלוּת.

זה כן מספיק?
ציווי.

אבל כמו שכתבו לך אין שום איסור לאשה ללמוד

 

[מתחילים מחדש]

אבל כמו שכתבו לך אין שום איסור לאשה ללמוד

שרוב הנשים, ולכך הוא ציווי לאב, ולא לאשה עצמה.

אכן הדרישה מדייק מהרמב"ם שאין איסור לנשים ללמוד בעצמם. וכן הוא באבי עזרי.
אכן הרב וואזנר סובר שזה אמור רק בדיעבד.

 

[הצעיר שבחבורה]

עי' שו"ת מהרי"ל סי' קצ"ט

וללמוד לנשים אעפ"י שצריכן להתקיים כל לא תעשה ועשה נמי שלא הזמן גרמא. מ"מ אין ללמדה דהוי כמלמדה תפלות כדאיתא פ' היה נוטל ויליף לי' מאני חכמה שכנתי ערמה כיון שנכנס חכמה בלבו של אדם נכנס בו ערמימות וכן פי' רש"י ז"ל מתוך כך תעשה דברים בהצנע וא"כ חיישינן שמא תבא לידי קלקול לפי שדעתן קלות. ואפילו כי היא מצוה. קרינן ביה עת לעשות כו' דיצא שכרו בהפסדו. וכל שכן דאינן מצוות. ואי משום דידעו לקיים המצות אפשר שילמדו ע"פ הקבלה השרשים והכללות וכשיסתפקו ישאילו למורה כאשר אנו רואין בדורינו שבקיאות הרבה בדיני מליחה והדחה וניקור והלכות נדה וכיוצא בזה והכל ע"פ הקבלה מבחוץ ובימי חזקיה שהיה טומאה וטהרה נוהג והוא בכל יום היה בקיאות בו ומייתי ראייה שהיה מרביץ תורה בישראל. כי אלולי שהיתה הרבצת תורה באנשים מנ"ל לנשים עמי ארץ ולתנוקת לידע כל זה. וכן צריך לומר דהא דקאמר נמי תנוק ותנוקת וכי ס"ד שלמדו כל זה אלא על פי קבלת אביהם שהיו בקאין וגדולים בתורה הכי נמי נשים ועבד נמי חייב בכל המצות שהאשה חייבת בהן ואסור ללמדן תורה. ואפילו הכי מצינו מהם שהיו גדולים בתורה כגון טבי עבדו של ר' גמליאל שהיה ישן תחת המטה לשמוע דברי חכמים כדאיתא בתו' דסוכה. וכן שפחתו של רבי וכהאי גוונא טובא בתלמודא. וברוריה וכיוצא בזה. אי נמי שע"פ אביהם עשו וצ"ל דאביהם סבר כבן עזאי דאית ליה פ' היה נוטל חייב אדם ללמוד בתו תורה כו'. אמנם יותר נראה לי שמעצמם עשו שהרי ברורי' הוכיח סופה על תחילתה שלא סמכה על דברי חכמים שאמרו נשים דעתן קלות וראש לחכמים אמר אני ארבה ולא אסור ולא אטה כו'. והכי נמי סמכה על צדקתה שלא תעבור על הלמוד. ואפי' לדברי מר נמי איתא מיושב שהרי מה להם דברי הימים ופרק תמיד נשחט רק התורה שיש בהם המצות היה להם ללמוד אלא לא מטעם זה עשתה (אלא) כדפרישית שמרצון נפש עשתה:​

 

[מתחילים מחדש]

דברי הרב וואזנער זי"ע:
כבר אמרתי פעם למחנך הדגול הרבני צדיק במעשיו ר' אברהם יוסף וולף, כי התורה היא נצחית, ואם אמרו כמלמדם תִּפְלוּת, כן הוא בכל הדורות. וגם אם מתירים זה משום 'עת לעשות ה' הפרו תורתיך', כי לולא זה היו הבנות עוסקות בגרוע ממנו, מכל מקום מאן מפיס, וגם מי עמד במנין על זה. ודבר פשוט שהריעותא של כאילו מלמדם תִּפְלוּת תצמח בין מוקדם בין מאוחר, וד"ת וגזירתם לא ישתנה לעולם. וקשה להעמיד דת על תלו בענין זה.

אכן רוב גדולי ישראל חלקו עליו בזה. ובראשם הח"ח זי"ע. וידועים דברי הסטייפלר בענין.