משמעת - הרש"ר הירש

[סלבודקאי]

ביסודות החינוך [חלק א' ל''ח] של הרש''ר הירש זצ''ל כתב: כאשר חינכת את ילדך למשמעת, הצלחת כבר מראש בכל שטחי החינוך, ובלי טורח רב תצליח לכוון אותו לאן שאתה רוצה.
ועוד כתב שם: ''שהנחנו את הילד בשנתים הראשונות שלו להתרגל לציית רק לרצונו הוא ולעקשנותו, זאת אומרת שיפנקו אותו, כמובן, שהרושם של השנתים הראשונות לא יטשטש מהר, כי הוא מצא אופי חדש ובלתי מכוון לגמרי, ועל כן אי אפשר להפך את הרשם של עקשנות ופינוק למשמעת וציות, ואין הילד יכול פתאום להתחיל בביטול רצונו המפתח לעקשנות מפני רצוננו ושאיפתנו''.
מבואר שיש להרגיל את הילד למשמעת וצייתנות כבר בשנתים הראשונות, יש לעמד על דברים מסוימים שיציית להם ולא לוותר לילד, כדי שלא יתרגל לפינוק אלא למשמעת. ויש להענישו לפי כחו והבנתו כבר בגיל זה. ברור שאין להכריחו בהרבה דברים, תפסת מרובה לא תפסת, אלא יש לעמוד על דבר מסוים ולא לוותר עליו, וככל שגדל הילד יש להרגילו לציית ליותר דברים.
וכן יש להרגיל את הילד שלא כל מה שמבקש הוא מקבל, בין ממתק ובין משחק, ובין אוכל מיוחד שרוצה בו, שאם לא כן הוא מתרגל לפינוק ולעקשנות, וככל שיגדל ירבו דרישותיו וקשה לשנות את אופיו העקשני. אמנם יש להסביר לו שזה לא טוב בשבילו, כדי שיבין שהוריו מבינים טוב ממנו ועליו לסמוך עליהם.

 

[מאפילה לאורה]

רק שצריך לשים לב למה שהוא מדגיש שם שוב ושוב.

אף פעם אל תאסור על הילד דבר שאין לך סיבה אמיתית לאסור זאת עליו, הוא מדגיש גם שאף פעם אין לאסור על הילד דבר שיש סיכוי שאם ילחץ אותך אתה תתקפל.

בקיצור, צריך למעט כמה שאפשר באמירת לא, ובפרט בדברים שהילד הקטן לא מסוגל להבין למה אתה לא מסכים, אבל אם החלטת לאסור עליו, בשום פנים ואופן אסור לך להתקפל!!