מקבילות הללאות (כה ו)

[מאן דהו]

פעם ישב הרבי מרוז'ין עם חסידיו קודם התפלה וסיפר סיפורי צדיקים, הסיפור התארך וכשהביטו על המורה שעות ראו שעוד מעט כבר יגיע סוף זמן התפלה, אמר הרה"ק מרוז'ין: אָה, עס איז שוין שפעט, אבל מה בעצם החילוק בין סיפור צדיקים לתפלה? התפלה היא בחינת " הללּו את שם ה'", ואנו מדברים סיפורי צדיקים בבחינת " הְללּוַ עְבדי ה'", כי הצדיקים שאנו מדברים מהם הם עבדי ה'. והנה לפעמים כתיב ''הְללּוַ עְבדי ה' '' קודם ואחר כך "הְללּוֶ את שם ה'", כמו בהלל , ובהלל הגדול כתיב קודם " הללּו את שם ה' " ואחר כך "הללּוַ עְבדי ה' '' הרי אלו שווים.

ואמר רמז בדרך צחות בפסוק: "מַקְבִיֹלת הַלֻּלָאֹת" שני הלולאות – שני ה"הללו" שוות , ומקבילות אשה אל אחותה, ואם כן, כשאני מרבה לספר בשבח של צדיקים הרי זה כמו תפלה.