פסח, חודש ניסן מעלת שלושים יום קודם הפסח

[געגועים]

אחר שיצאו ישראל ממצרים ואילך מה עשה הקדוש ברוך הוא, חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, וצוה לישראל בכל שנה שיעשו ז' ימי פסח בהשבתת חמץ ובאכילת מצה, וסוד הענין הוא, כי היותר רשע שבישראל אף על פי שירבה לפשוע ולהריע, אי אפשר לכנוס בהיכל הנ' של טומאה עד שירשיע ויפשע ארבע מאות ימים רצופים זו אחר זו, ובכל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח הש"י עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, באופן שבליל ביעור חמץ כל פושעי ישראל עומדים בפתח היכל החיצון מהנ' שיעור חלק אחד משלשים משיעור הכמות שהיו נכנסים ליל שלשים ואחת קודם הפסח, ובליל פסח אינם נכנסים כלל ועיקר, וכולם פטורים ובני חורין וכו'. (חסד לאברהם עין הקורא נהר נז)

ומידה טובה מרובה מי שזכה לישב ת' יום רצופים דבק בקדושה ה' יעזרהו תמיד. (כסא דוד דרוש כב)
י"ב ימים הראשונים של ניסן המה כח כללי לי"ב חדשי השנה​