פורים - מנהג תינוקות בפורים שדומה למעביר למולך? | פורום אוצר התורה פורים - מנהג תינוקות בפורים שדומה למעביר למולך? | פורום אוצר התורה

פורים מנהג תינוקות בפורים שדומה למעביר למולך?

נדיב לב

משתמש מוביל
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
663
תודות
2,028
נקודות
357
בעקבות אשכול חידות פורים התעוררתי לדון בשאלה דנן.

בסנהדרין סד: איתא לגבי מעביר בנו למולך. "אמר רב יהודה אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה היכי דמי אמר אביי שרגא דליבני במיצעי נורא מהאי גיסא ונורא מהאי גיסא רבא אמר כמשוורתא דפוריא".

וכתב שם רש"י ד"ה רבא וז"ל: רבא אמר כמשוורתא דפוריא - אינו מעבירו ברגליו אלא קופץ ברגליו כדרך שהתינוקות קופצין בימי הפורים, שהיתה חפירה בארץ והאש בוער בו והוא קופץ משפה לשפה: דרך העברתו - עבודתו של מולך:

ודרוש הסבר א. מה שייכות של מנהג זה לפורים ב. בכלל כיצד קיימו מנהג שדומה ביסודו לע"ז של מעביר למולך ולא מנעו את התינוקות מלעשות כך. (בלי קשר לדין מחאה של ב"ד והאב בתינוק, כיצד לא ראו לבטל מנהג זה).
 
ראיתי שיש שמוכיחים מכאן שהיו רגילים לחגוג בפורים כמעט ללא גבול, וכעי"ז במגילה ז' ב' ריבוי המטעמים שהיו שם.
התינוקות היו משתכרים?
או שמא כוונתך מרוב שהאבות היו משתכרים לא שמו דעתם לדבר.
לענ"ד זה דוחק. בפרט שהיו יכולים להתרות קודם פורים.
 
בדרכי משה סי' תרצ הביא את דברי הערוך:
כתב הערוך (ערך שוור) מנהג בבבל ועילם כל הבחורים עושין צורה כדמות המן קודם פורים ותולין אותה על גגותיהן [ד' וה'] ימים ובימי פורים עושין מדורה ותולין את הצורה לתוכה ועומדים סביבה ומזמרים ויש להם טבעת תלויה בתוך האש שתולין בה את הצורה וקופצין מצד האש לצד אחר וזו הטבעת מיקרי משוורתא דפוריא (סנהדרין סד ב) וכו'
ומלבד התוספת לתיאור המנהג, יש כאן שינוי לשון שכתב 'בחורים' ולא 'תינוקות'
 
ב. בכלל כיצד קיימו מנהג שדומה ביסודו לע"ז של מעביר למולך ולא מנעו את התינוקות מלעשות כך. (בלי קשר לדין מחאה של ב"ד והאב בתינוק, כיצד לא ראו לבטל מנהג זה).
יש בעיה לעשות משהו שהוא כעין העברה למולך, כשאין מכוונים כלל וכלל לכך?
 
בדרכי משה סי' תרצ הביא את דברי הערוך:
כתב הערוך (ערך שוור) מנהג בבבל ועילם כל הבחורים עושין צורה כדמות המן קודם פורים ותולין אותה על גגותיהן [ד' וה'] ימים ובימי פורים עושין מדורה ותולין את הצורה לתוכה ועומדים סביבה ומזמרים ויש להם טבעת תלויה בתוך האש שתולין בה את הצורה וקופצין מצד האש לצד אחר וזו הטבעת מיקרי משוורתא דפוריא (סנהדרין סד ב) וכו'
ומלבד התוספת לתיאור המנהג, יש כאן שינוי לשון שכתב 'בחורים' ולא 'תינוקות'
עדיין דרוש הסבר מה בין זה ובין פורים. אם לא שנאמר כמש"כ ר' @גרינפלד שהשתעשעו במיני שעשועים. מעניין.
יש בעיה לעשות משהו שהוא כעין העברה למולך, כשאין מכוונים כלל וכלל לכך?
לדעתי כן. אם זה דומה ביסודו, אז יש להימנע. הרחק מן הכיעור והדומה לו. ולהחליף שעשוע.
 
לדעתי כן. אם זה דומה ביסודו, אז יש להימנע. הרחק מן הכיעור והדומה לו. ולהחליף שעשוע.
האמת היא שאף אין זה דומה בצורתו,
שהרי העברה למולך נעשית ע"י שהאב מעביר את בנו,
משא"כ כאן שזהו משובת נעורים לבדם.
 
האמת היא שאף אין זה דומה בצורתו,
שהרי העברה למולך נעשית ע"י שהאב מעביר את בנו,
משא"כ כאן שזהו משובת נעורים לבדם.
נכון ששם נעשה ע"י האב לבנו, אבל עצם השעשוע דומה בצורתו כמבואר בגמ'.
 

קבצים מצורפים

שמחת קפיצת התינוקות בפורים [דבר מסוכן, דומה להעברה למולך] אספקלריא, תשע"ח (עמ' יג) אספקלריא, תש"פ (עמ' פט)

משוורתא דפוריא [מנהג הקפיצה מעל האש בפורים] מנחת אשר, תשע"ט

משוורתא דפוריא [מנהג הקפיצה מעל האש בפורים, ביטול המנהג מפני הסכנה] נחלתנו, תש"פ

 
חזור
חלק עליון