מגילה מלמד שהיתה מחווה כלפי אחשורוש/ האם אסתר חשבה שאחשורוש הוא איש צר ואויב

[געגועים]

ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה, אמר ר' אלעזר מלמד שהיתה מחווה כלפי אחשורוש, ובא מלאך וסטר ידה כלפי המן. [מגילה טז.]

הטעם שאסתר הצביעה כלפי אחשורוש, כי אחשורוש בעצמו הפיל את הגורל לפני המן, כדאי' בנחל אשכול להרב חיד"א ז"ל: בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, פירש הרב עיר וקדיש כמהר"ח הכהן ז"ל בספר מנורת זהב כ"י, דאחשורוש בשנאתו הגדולה הוא בעצמו הפיל פור, והיינו דסמך "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר", והעלימו מפני כבוד מלכות, והיינו דקאמר "לִפְנֵי הָמָן". עכ"ד. [וכן הוא מביא בשמו בס' חומת אנך אות מ'].​

 

[י"ג מידות]

למה רצתה להסתכן?
מה תרוויח מזה?

 

[געגועים]

למה רצתה להסתכן?
מה תרוויח מזה?

קשיא, מסתמא הרבה דיו נשפך ע"כ

 

[סאדיגורא]

למה רצתה להסתכן?
מה תרוויח מזה?

הדרשנים מסבירים את היסוד של מגילת אסתר שכל כולו הנהגה ניסית המולבשת בטבע.
וברגע שמדובר בנס - משקר לא מרוויחים, היא את שלה תעשה וה' הטוב יעזור.

 

[נדיב לב]

למה רצתה להסתכן?
מה תרוויח מזה?

יתירה מכך, מדוע באה להצביע על אחשוורוש לאחר שהזכירה קודם לכן את המן.
ולא (רצתה) להזכיר מלכתחילה 'איש צר ואויב אתה אחשוורוש", ומלאך סוטר על פיה. ויש לדון.

 

[געגועים]

יתירה מכך, מדוע באה להצביע על אחשוורוש לאחר שהזכירה קודם לכן את המן.
ולא (רצתה) להזכיר מלכתחילה 'איש צר ואויב אתה אחשוורוש", ומלאך סוטר על פיה. ויש לדון.

לא הבנתי כוונתך
זה הרי מה שהיא רצתה לומר 'איש צר ואויב' על אחשורוש, [ומפני כבוד המלכות רק באצבע], ואח"כ 'המן הרע הזה' (עי' בהגהות הב"ח במגילה)

 

[נדיב לב]

לא הבנתי כוונתך
זה הרי מה שהיא רצתה לומר 'איש צר ואויב' על אחשורוש, [ומפני כבוד המלכות רק באצבע], ואח"כ 'המן הרע הזה' (עי' בהגהות הב"ח במגילה)

ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה, אמר ר' אלעזר מלמד שהיתה מחווה כלפי אחשורוש, ובא מלאך וסטר ידה כלפי המן. [מגילה טז.]

 

[געגועים]

ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה, אמר ר' אלעזר מלמד שהיתה מחווה כלפי אחשורוש, ובא מלאך וסטר ידה כלפי המן. [מגילה טז.]

ולכן ציינתי:

(עי' בהגהות הב"ח במגילה)

 

[נדיב לב]

ולכן ציינתי:

יישר כח. ב"ה אעיין שם.

 

[נדיב לב]

ולכן ציינתי:

נפלא! מקופיא הוא כותב שצריך לגרוס אחרת. "שהיה לה לומר" (וכמו שהערתי). הלא כן?

 

[געגועים]

"שהיה לה לומר" (וכמו שהערתי). הלא כן?

שהיה לה לומר רק 'המן הרע הזה' ולמה אמרה 'איש צר ואויב'

(מרש"י שבעין יעקב משמע שהדיוק של ר"א שהחוותה באצבע אינו מתיבת 'הזה', אלא מרבוי דבריה 'איש צר ואויב', אמנם בהגהות הב"ח לא ברור איך הדיוק, אא"כ צריך לגרוס בדבריו כמו ברש"י שבעין יעקב [וכפי שהעירו בהגהות וציונים עוז והדר] כי הרבה מהגהותיו מקורו בעין יעקב)​

 

[נדיב לב]

שהיה לה לומר רק 'המן הרע הזה' ולמה אמרה 'איש צר ואויב'

(מרש"י שבעין יעקב משמע שהדיוק של ר"א שהחוותה באצבע אינו מתיבת 'הזה', אלא מרבוי דבריה 'איש צר ואויב', אמנם בהגהות הב"ח לא ברור איך הדיוק, אא"כ צריך לגרוס בדבריו כמו ברש"י שבעין יעקב [וכפי שהעירו בהגהות וציונים עוז והדר] כי הרבה מהגהותיו מקורו בעין יעקב)​

אעתיק את לשונו. "שהיה לה לומר המן הרע הזה אלא שהייתה רוצה לומר על אחשוורוש איש צר ואוייב ועל המן הרע הזה".
מדבריו, ברור שכשם שהחוותה על אחשוורוש, גם רצתה לומר עליו איש צר ואוייב. (וטעמו, ככל הנראה לפי מה שהערתי לעיל. הנלענ"ד).

 

[געגועים]

מדבריו, ברור שכשם שהחוותה על אחשוורוש, גם רצתה לומר עליו איש צר ואויב

ברור, מי אמר שלא,
ובאמת היא אמרה עליו, אלא שהמלאך הסיט את ידה לכיוון המן כדי שאחשורוש לא יבין שכוונתה אליו כפי שהיא באמת התכוונה

(וטעמו, ככל הנראה לפי מה שהערתי לעיל. הנלענ"ד).

אינו כן, כי לא החוותה לאחר שאמרה 'המן הרע הזה', אלא לפני זה כאשר אמרה 'איש צר ואויב', ודו"ק