- הודעות
- 30
- תודות
- 103
- נקודות
- 18
במשנ"ב בסי' ש"מ התיר לאכול עוגה שיש עליה אותיות אם האותיות הם מהמין של העוגה (וכידוע שהחזו"א פליג ע"ז בסי' ס"א ואכמ"ל) ואילו בסי' תע"ה המשנ"ב אסר לעשות סימן על המצות כדי לדעת איזה מצה היא הראשונה איזו השניה ואיזו השלישית, ולכאורה יש בזה סתירה.
ומה שנראה לי ליישב זה:
א. שבסי' תע"ה הנידון הוא על לשבור את המצה, ומסתבר שזה יותר חמור מלאכול
ב. שכל מה שהמשנ"ב התיר זה רק לצורך אכילה, אבל בשביל ה"עניין" של המצות הוא לא ראה צורך לכופף את הדין
ג. במשנ"ב דרשו כתבו ליישב שמה שהמשנ"ב אסר במצות מדובר בכתיבה ע"י דבר אחר, והדבר רחוק מאוד מן השכל, שהרי אפי' מלח אסרו לשים במצה, וכ"ש לשים חומר אחר כדי לסמן, וכידוע שלא מכופפים את מה שכתוב רק כדי ליישב סתירה.
ומה שנראה לי ליישב זה:
א. שבסי' תע"ה הנידון הוא על לשבור את המצה, ומסתבר שזה יותר חמור מלאכול
ב. שכל מה שהמשנ"ב התיר זה רק לצורך אכילה, אבל בשביל ה"עניין" של המצות הוא לא ראה צורך לכופף את הדין
ג. במשנ"ב דרשו כתבו ליישב שמה שהמשנ"ב אסר במצות מדובר בכתיבה ע"י דבר אחר, והדבר רחוק מאוד מן השכל, שהרי אפי' מלח אסרו לשים במצה, וכ"ש לשים חומר אחר כדי לסמן, וכידוע שלא מכופפים את מה שכתוב רק כדי ליישב סתירה.
