סיפורים - מלאך המוות בווידוי כואב. | פורום אוצר התורה סיפורים - מלאך המוות בווידוי כואב. | פורום אוצר התורה

סיפורים מלאך המוות בווידוי כואב.

אוראל סולטן

משתמש רשום
הודעות
45
תודות
201
נקודות
30
מעשה באדם אחד שמלאך המוות היה אוהבו.

האיש, בחוכמה מחושבת, פנה אל מלאך המוות ואמר:

"מלאך המוות, בקשה לי אליך. יודע אני כי אין רשותי לבקש ממך לוותר על שליחותך, שהרי לכך נבראת בעיניים רבות כל כך - לצפות ולגבות. אך דבר אחד אני מבקש: כאשר יגיע יומי – תן לי רגע להתוודות על חטאיי, ורק אז תקחני."

המלאך הביט בו בעיניו הרבות, ונדמה היה שחייך. "כן יהיה." אמר בקול שהדהד כאילו הגיע מעומקו של בור.

האיש שמח מאוד, שכן בלבו גמלה החליטה: אם לא אתוודה – לעולם לא יקח אותי. וכך אחיה לנצח.

והוא אכן לא התוודה. לא בשחרית, לא במנחה, לא ביום כיפור – אף לא פעם אחת.

שנים חלפו, והוא צעד בדרכו בטוח בעצמו. עד שיום אחד, הגיע זמנו. מלאך המוות, חייב למילתו, לא ידע את נפשו: הוא הבין שאינו יכול לקחת את האדם עד שיתוודה. אבל הוא גם ידע דברים נוספים: בני האדם נופלים לא רק מחרבות, אלא גם מתעתועים וחזיונות שווא. (בעיקר מן התעתועים הנראים כמלבנים שחורים ותמימים...)

וכך, במסווה של איש זקן ושברירי, התיישב המלאך בשולי הדרך בה נהג האיש לצעוד מדי יום. קולו היה רועד, עיניו כבויות, והוא נאנח בחולשה כשהאיש חלף על פניו.

"רחם עלי," לחש הזקן, "אנא, יהודי רחמן, אני עם הארץ, איני יודע להתוודות. ואני חש כי קצי קרב. אל תתן לי למות כבהמה. אנא, אמור עמי את הווידוי, מילה במילה."

האיש נעמד, הביט בזקן הנרעד, וליבו התרכך. מה לעשות? הלא לא מדובר בווידוי שלו. הרי אין סכנה.

בקול בטוח, החל האיש לומר את הווידוי, מילה אחר מילה, והזקן אחריו. אך כשהגיעו לסוף, פיו נאלם.

הזקן יישר את גבו. פניו זהרו באור קר. אלף עיניים נפתחו בבת אחת.

"עכשיו התוודית, בני."

האיש פער פיו בזעקה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

מלאך המוות לקחו.


מבוסס על מעשה שנשמע מפי הבן איש חי.

תודה רבה לד.ב על הסיפור.
 
ולא כתוב כלום אח"כ?
מקורו בספרו עוד יוסף חי פ' חקת ושם האריך
(הספר נפלאים מעשיך הוא ליקוט מכל ספריו)
1738631361097.png1738631374175.png
 
סיפור מדהים!

כתיבה עוד יותר מדהימה וקלילה, פשוט נעימה לקריאה.

@אוראל סולטן תודה רבה רבה לך על זה.


מה המוסר השכל - אתם שואלים?

המוסר השכל, שאין אף אחד שיכול להתחמק מלמות. כולם מתים בסוף! פשוט.


עוד מוסר השכל שחשבתי, שאין לסמוך על חברים!

לפעמים, סומך האדם על החבר שלו, ואומר לעצמי, אני מקושר אליו ואליו, בוודאי יטיב לי באחרותי. כמו שמיודענו חשב - שבוודאי יטיב לי באחריתו חברו הטוב זה כבר שנים - מלאך המוות.

ולמה לא לסמוך? כי ברגע הנכון מה שקורה הוא, שהחבר חושב רק על עצמו, על תפקידו ועל רווחיו. אפילו כשהם על חשבונך.
 
סיפור מדהים!

כתיבה עוד יותר מדהימה וקלילה, פשוט נעימה לקריאה.

@אוראל סולטן תודה רבה רבה לך על זה.


מה המוסר השכל - אתם שואלים?

המוסר השכל, שאין אף אחד שיכול להתחמק מלמות. כולם מתים בסוף! פשוט.


עוד מוסר השכל שחשבתי, שאין לסמוך על חברים!

לפעמים, סומך האדם על החבר שלו, ואומר לעצמי, אני מקושר אליו ואליו, בוודאי יטיב לי באחרותי. כמו שמיודענו חשב - שבוודאי יטיב לי באחריתו חברו הטוב זה כבר שנים - מלאך המוות.

ולמה לא לסמוך? כי ברגע הנכון מה שקורה הוא, שהחבר חושב רק על עצמו, על תפקידו ועל רווחיו. אפילו כשהם על חשבונך.
כל זה הי' שייך אם המעשה היה אמיתי.
אך במעשה שאינו אלא אגדה בפי האנשים, מה מקום למוסר השכל זה.
 
כל זה הי' שייך אם המעשה היה אמיתי.
אך במעשה שאינו אלא אגדה בפי האנשים, מה מקום למוסר השכל זה.
מה הבעיה?

שאפילו אם תעשה כל שלאל ידך להיפטר ממלאך המוות, כולל לתפוס קשרים איתו, לשכנעו ולעשות תנאים איתו. זה לא יעזור!

וגם מה שכתבתי אח"ז.
 
מה הבעיה?

שאפילו אם תעשה כל שלאל ידך להיפטר ממלאך המוות, כולל לתפוס קשרים איתו, לשכנעו ולעשות תנאים איתו. זה לא יעזור!
מי אמר שלא יעזור? הרי מעשה זה לא היה ולא נברא!
זה כמו ללמוד השגחה פרטית ממעשה מצוץ מן האצבע, כפי שהדרך היום בקומיקסים וכדו'.
 
מי אמר שלא יעזור? הרי מעשה זה לא היה ולא נברא!
זה כמו ללמוד השגחה פרטית ממעשה מצוץ מן האצבע, כפי שהדרך היום בקומיקסים וכדו'.
מה הקשר?

מי שהבין, הבין. אין לדעתי מה להרחיב.
 
@המאושר! תודה רבה על הביקורת החמימה ועל מוסר ההשכל!

@חכימא - ברור שהבן איש חי סיפר את זה כדי ללמד אותנו משהו - ולא כדי שנשמע סיפורים נחמדים...

@איך - תודה רבה על העידוד!

@געגועים תודה רבה על המקור!

עכשיו אני שם לב שהוא כותב בהמשך שיש מוסר השכל חשוב - והוא - שיעשה תחבולות כנגד היצר בשביל שיעזבו לנפשו, ולא יעמוד על הפתח להחטיאו. (בהתחלה לא ראיתי את זה - בגלל שלא לקחתי את הסיפור מהמקום הנזכר.)
 
הצעה:
המוסר השכל הוא שכשאתה 'מתוודה' על העבירות של חבר שלך (אומר עליו ביקורת),
לפעמים יתברר לך שאתה בעצם מתוודה על העבירות שלך.
'כל הפוסל - במומו'...
הבעיה היא שלפעמים זה מתברר לך מאוחר מידי, כשהחיים שלך עומדים להיגמר...!
 
מה שאני באתי לטעון הוא, שאין שום טעם להביא את הסיפור בלי המוסר השכל שבו.
הבא"ח ז"ל כותב שם שהמוסר השכל הוא ללמוד מהמלאך המות היצר הרע כיצד להערים בתחבולות תעשה לך מלחמה כפי שעושה היצר תחבולות בערמה
וכנ"ל
עכשיו אני שם לב שהוא כותב בהמשך שיש מוסר השכל חשוב - והוא - שיעשה תחבולות כנגד היצר בשביל שיעזבו לנפשו, ולא יעמוד על הפתח להחטיאו.
 
חזור
חלק עליון