מכה בפטיש - תבנית אלומיניום

[נדיב לב]

הרבה חוששים למעך תבנית אלומניום בשבת, כדי לקרב מעט את המאכל (יבש) שמניחים על הבלעך או הפלאטה אל האש.

לענ"ד יש כמה סברות להתיר. (לא למעשה).
ההגדרה הממצה של 'מכה בפטיש' - פעולה שמתקנת את הכלי, מסיימת אותו, מייפה אותו, אבל לא כן במקרה דנן:

א. שזה לא תיקון הכלי אלא שימוש בכלי. ולא מצינו בסוגיות מכב"פ איסור בכה"ג.
אם נתפוס דוגמא מוקצנת, זה כמו שלא יעלה על הדעת לומר, שאדם שמקנח את חוטמו בטישו עובר על מכב"פ בכך שמקפל אותו. או בגמ' לגבי מילוי כרים שאסור בשבת אבל לא יעלה על הדעת לאסור מה שמתקנו בצורה נוחה הראויה לשכיבה. ופשוט לענ"ד. ולגבי מה שמובא במ"ב סי' של"ח ס"ק ט"ו לגבי עריכת שעון, יש לחלק טובא שבלא עריכתו אינו אלא חפץ דומם משא"כ בנידו"ד. וכבר חילקו אחרוני זמנינו בין מתיחת קפיץ במשחקי ילדים לעריכת שעון.

ב. אינו מתקן את הכלי, אלא מכינו לשימושו העצמי, וזה היפך מתכלית הכלי שמיועד למצבו התקין (שזה שימושו הרגיל), וצורך פרטי להשתמש בו בצורה אחרת שסותרת לתכליתו אינו תיקון אלא קלקול. (ולפי האמור אות א' זה שימוש).

ג. בפרט שמדובר בכלי שעומד לשימוש חד פעמי, ואינו כלי בעצם. וכל פעולת המעוך אינה אלא לצורך השימוש אבל לא לתקן את הכלי שמיועד לשימוש ח"פ. (וכעין מש"כ בסוגיית שברי כלים).

 

[הצעיר שבחבורה]

וחשש סתירת כלי, אין בזה?

 

[י"ג מידות]

בשביל להבין את הענין צריך לחקור האם הגדרת מכה בפטיש הוא שע"י פעולתו אפשר להשתמש בכלי או שע"י פעולתו החפץ הופך לכלי.
כי התבנית כבר נקראת תבנית אלא שהתקמטה.

 

[נדיב לב]

וחשש סתירת כלי, אין בזה?

לפו"ר זה קימוט גרידא שאפשר להחזיר. ומנגד לגבי מכה בפטיש סוף סוף תיקן אותו.

 

[י"ג מידות]

וחשש סתירת כלי, אין בזה?

כל הענין של סתירא בכלים בסימן שאלה, שי"א שאין כזה דבר סתירא בכלים.

 

[נדיב לב]

בשביל להבין את הענין צריך לחקור האם הגדרת מכה בפטיש הוא שע"י פעולתו אפשר להשתמש בכלי או שע"י פעולתו החפץ הופך לכלי.

לפו"ר מהסוגיא בדף מח. לגבי פותח בית הצוואר מבואר כצד א'. ומאידך בסוגיא עה: בשקיל אקופי מגלימא, מבואר שגם בלא פעולה זו הכלי ראוי מצ"ע, ואפ"ה נחשב מכה בפטיש מבואר כצד ב'.

 

[נדיב לב]

כל הענין של סתירא בכלים בסימן שאלה, שי"א שאין כזה דבר סתירא בכלים.

זה נידון האם מדאורייתא או דרבנן. יש תשובה יסודית של ר' משה פיינשטיין. אגב דעת היראים מן הסתם מוכרת לך. מדוע מותר להסיק בכלים (ביצה כו כמדומני) ולא חוששים לסתירת כלי. וכן לגבי שבירת חבית שרש"י כותב משום מקלקל. ומה שהעיר עליו הר"ן. ואיני מונח בדברים אלא כמ"מ.

 

[י"ג מידות]

זה נידון האם מדאורייתא או דרבנן. יש תשובה יסודית של ר' משה פיינשטיין. אגב דעת היראים מן הסתם מוכרת לך. מדוע מותר להסיק בכלים (ביצה כו כמדומני) ולא חוששים לסתירת כלי. וכן לגבי שבירת חבית שרש"י כותב משום מקלקל. ומה שהעיר עליו הר"ן. ואיני מונח בדברים אלא כמ"מ.

נכון ולכן אני אומר שאם אין מכה בפטיש ביישור תבנית אלומיניום וכל החשש שמה ישבר באמצע אין לחוש א. מתעסק ב. יש שסוברים שאין סתירא בכלים

 

[הצעיר שבחבורה]

נכון ולכן אני אומר שאם אין מכה בפטיש ביישור תבנית אלומיניום וכל החשש שמה ישבר באמצע אין לחוש א. מתעסק ב. יש שסוברים שאין סתירא בכלים

השאלה היתה לגבי עצם הקימוט, שייחשב כסתירה, ולא מחשש שמא יישבר באמצע.

 

[י"ג מידות]

השאלה היתה לגבי עצם הקימוט, שייחשב כסתירה, ולא מחשש שמא יישבר באמצע.

א"כ כוונתו בניה ולא סתירה.

 

[צריך עיון]

נכון ולכן אני אומר שאם אין מכה בפטיש ביישור תבנית אלומיניום וכל החשש שמה ישבר באמצע אין לחוש א. מתעסק ב. יש שסוברים שאין סתירא בכלים

קי''ל דסתירה גמורה איכא בכלים [אך לא ברירא לי המציאות שציירתם אם היא סתירה גמורה]

 

[י"ג מידות]

קי''ל דסתירה גמורה איכא בכלים

זה מח' .

 

[הצעיר שבחבורה]

א"כ כוונתו בניה ולא סתירה.

מה לי בכוונתו?
השאלה האם זה נחשב סתירת התבנית או לא, ולא מהי מטרתו.
הנידון הוא רק במה שכתבו לעיל

לפו"ר זה קימוט גרידא שאפשר להחזיר.

[אך לא ברירא לי המציאות שציירתם אם היא סתירה גמורה]

 

[צריך עיון]

מה לי בכוונתו?
השאלה האם זה נחשב סתירת התבנית או לא, ולא מהי מטרתו.
הנידון הוא רק במה שכתבו לעיל

התייחסתי לרב @י"ג מידות שדיבר במקרה שיש חשש שישבר

אתם ככה''נ דנים רק מצד עצם הקימוט דלכאו' פשיטא דאין בזה סתירה אם זה רק קימוט גרידא ולא מאבד לגמרי הצורה וכמו שכתבתם.