על פניו לכאו' גם המסובים צריכים ב' כזיתים, דלמה יש לחלק?
אמנם עי'
פסקי תשובות אורח חיים סימן תעה אות ב
ג. מניחים13 לפני המסובים מצות, ולוקחים לעצמם כשיעור ב' כזיתים ובעה"ב נותן להם רק חתיכה קטנה מהמצה שלו השלימה (ונתינת חתיכה קטנה איננה גוזלת הרבה זמן ול"ה הפסק) כדי שיצאו המסובים י"ח לח"מ, וכן14 נתפשט המנהג, כי בזמננו שהמצות דקות בלא"ה חייבים להוסיף עוד מצות למסובים, שהרי בדרך כלל אין די לחלוקת ב' כזיתים לכל המסובים ממצות הבעה"ב.
פסקי תשובות הערות סימן תעה הערה 13
13. ויגד משה שם בשם גדולים, ועיי"ש שיש הנוהגים לתת למסובים גם חתיכת מצה מהמצה האמצעית הפרוסה, ועיי"ש דהוא משום חיבוב מצוה, ועוד שבדרך כלל ג' המצות שבקערה הם ממצות שנאפו בער"פ ולמסובים אין ממצות אלו, לכן נכון שיהיה למסובים לכהפ"ח חצי שיעור ממצות ער"פ דלכמה דעות אין יוצאים י"ח רק ממצות אלו, ועיין שע"ת סי' תפ"ב סוסק"א, עכתו"ד.
פסקי תשובות הערות סימן תעה הערה 14
14. עיין הגש"פ מועדים וזמנים (בשמירת שבת כהלכתה פנ"ה הערה ט"ו כתב בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל במוריה סיון תשמ"ה שחשש לדברי הרמ"א סי' קס"ז סעי' א' (עיין שם במ"ב סקט"ו) שצריך לתת מהלחם משנה כזית למסובים לכן סובר שיש לתת לכל הבנים המסובים ג' מצות והבנות יצטרפו לבנים). וע"ע במנהגי החת"ס פ"י סי"ז שהחת"ס היה נוהג לברך המוציא ואח"כ פירס כזיתים מהשלימה והפרוסה לכל המסובים, ונטל שתי הכזיתים בידו וכך כל המסובים ובירכו על אכילת מצה, ועיין בשו"ת משנה שכיר שם שתמה דלא נהג לפי הכתוב בשו"ע (ע' ביה"ל ד"ה ויברך) שיברך שתי הברכות על השלימה והפרוסה גם יחד, ועיין שו"ת להורות נתן ח"ו סי' כ"ז - כ"ח שישב מנהג החת"ס, וכ' דאף דגם למנהג זה איכא הפסק בין ברכת המוציא לאכילה, מ"מ הפסק הוי רק אם יכול לאכול והגיע זמן אכילה ואינו אוכל, אבל השתא כיון שצריך עוד לברך "על אכילת מצה", עדיין אינו יכול לאכול, ול"ה הפסק, עיין שם ראיות לזה.
